PROFILPELAJAR.COM

קולורדו הייתה אוניית מעפילים של ארגון ההגנה. היא הגיעה לחופי ארץ ישראל שבועות אחדים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נתגלתה על ידי הבריטים ומעפיליה הושמו במעצר. הבריטים העלו על הספינה מאות מעפילים נוספים שנתפסו על גבי סירות ליד חוף חיפה. מעצרם היה נושא למחאה חריפה של העיתון דבר ולתגובה שנקטו שלטונות המנדט נגד העיתון בסגירתו למשך שבוע ימים.

ההפלגות הראשונות

הספינה קולורדו הייתה ספינה קטנה ואיטית שנועדה להוביל מעפילים ללב ים לשם העברתם לספינות מהירות יותר. בשיטה זו העבירה הספינה מסוף שנת 1938 ועד אמצע 1939 אל הספינה אטרטו כ-2,500 מעפילים במספר הפלגות^[1].

במאי 1939 יצאה הקולורדו מנמל ביוגוסלביה ועל סיפונה 379 מעפילים, למפגש נוסף עם האטרטו. אך "אטרטו" נתפסה על ידי הבריטים ולא הגיעה למפגש. על כן הקולורדו התקדמה באיטיות לכיוון חיפה.

ב-6 ביוני 1939 הצליחה "קולורדו" להוריד בחופי הארץ 118 מעפילים, אך בהתקרב כוחות בריטיים הפסיקה את ההורדה ונמלטה^[2]. ב-14 ביוני 1939 הורידה הספינה את שאר 261 המעפילים בחוף נהריה, דקות אחדות לפני שספינת מלחמה בריטית הגיעה למקום.

ההפלגה האחרונה

ב-8 ביולי 1939 יצאה הקולורדו מנמל קונסטנצה שברומניה כשעל סיפונה 377 מעפילים. בדרך התקלקלו מכונות הספינה והיא הטלטלה שלושה ימים בים עד שתוקנה התקלה. ב-25 ביולי התקרבה הספינה לחוף הרצליה והתגלתה על ידי ספינת המלחמה הבריטית "אימפריאל", שקרבה אליה וימאיה קפצו על סיפונה של הקולורדו והשתלטו עליה^[3]. המעפילים שהיו עיקרם מפולין והתחפשו בתחילה לתיירים, השמידו את המסמכים שהעידו על כך שהם מפולין וטענו שהם פליטים מגרמניה. אולם הבריטים לא קנו את הסיפור וזיהו נכונה שהם מפולין.

הספינה הובלה לנמל חיפה אליו הגיעה ב-28 ביולי. לראשונה לא שוחררו מעפילים שנתפסו באופן מיידי. המעפילים הוחזקו על ידי הבריטים במשך 12 יום על גבי הספינה ובקרב המעפילים וביישוב הועלו סברות שונות לגבי כוונות הבריטים. בין השאר הועלתה הסברה שיש כוונה להחזיר את המעפילים לרומניה ופולין^[4], הסברה שיש כוונה לעצרם בקפריסין והסברה שיש כוונה להחזיקם במחנה המעצר בעתלית^[5]. המעפילים קבלו אוכל מועד הקהילה בחיפה, אולם לאחר כמה ימים נפסקו המשלוחים^[6].

ב-8 באוגוסט 1939 הורדו המעפילים אל החוף בחיפה, אך עדיין לא שוחררו אלא הושמו בבית הסגר בחיפה^[7]. מעפילי הקולורדו הוחזקו בבית ההסגר בחיפה עד ה-27 באוגוסט^[8], כאשר שוחררו והובלו לבית העולים של הסוכנות היהודית בשכונת בת גלים בחיפה^[9] ולאחריו נקלטו במקומות שונים ברחבי הארץ כאנשים חופשיים.

ב-10 באוגוסט תפסו הבריטים 5 סירות מוצפות במים ועליהן כ-300 מעפילים סובלים מצמא ושרב. מעפילים אלה הגיעו מחופי בולגריה, לאחר הפלגה של 12 יום על גבי ספינת מעפילים. רב החובל של הספינה הביא אותם עד למרחק של כ-30 קילומטרים מן החוף והודיע להם כי הספינה עומדת לטבוע ואילצם לעלות על הסירות. הם הטלטלו על גבי הסירות במשך 13 שעות עד שנתפסו על ידי הבריטים^[10]. הבריטים העלו את מעפילי הסירות על הקולורדו שעמדה ריקה^[11] לאחר שמעפיליה הושמו במחנה המעצר. הם הובאו כבר באותו יום למחנה המעצר בחיפה ובשבת 12 באוגוסט העבירו הבריטים את פליטי הסירות למחנה מעצר בצריפין.

הקולורדו הוחרמה על ידי שלטונות המנדט לאחר הליכים משפטיים ממושכים.

רב החובל וצוות הימאים

רב החובל היווני של הספינה, דמטריוס ורניקוס, עוזרו ושאר 22 אנשי הצוות נעצרו על ידי הבריטים^[12], והועברו למעצר בכלא עכו^[13].

בית המשפט המחוזי דן את רב החובל ועוזרו לשישה חודשי מאסר וזיכה את שאר אנשי הצוות^[14]^[15]. אולם עוד קודם לכן חולץ רב החובל ורניקוס ממאסרו על ידי אנשי ההגנה; כשיצא מן הכלא בלווית סמל משטרה כדי להסתפר במספרה בחיפה, השאירו הסמל במספרה ויצא לחנות סמוכה כדי לשתות. בשובו למספרה לא מצא את ורוניקוס. מכונית שחיכתה לו העבירה אותו לקיבוץ שער העמקים ממנו הועבר באמבולנס לתל אביב כשהוא מתראה כחולה אנוש, בליווי רופאה ושתי אחיות. בתל אביב חיכו לו מלחי הספינה שלא נעצרו.

רב החובל והמלחים הסתתרו בבית אריזה בכפר אזר וחיכו להזדמנות להימלט מן הארץ. כשנודע להם כי ספינה יוונית עוגנת בנמל תל אביב הם חתרו אליה בשעת לילה בסירה. אחרי חתירה מאומצת הגיעו לספינה וצעקו לעבר מלחיה כדי למשוך תשומת לבם. כשאחד ממלחי הספינה ניגש אחד מהם לדופן הספינה והם קראו לעברו כי ביניהם יש רב חובל יווני. המלח הודיע על כך לרב החובל של הספינה ושב אליהם ואמר כי הקפטן שלו אומר שאם אפילו מלך יוון היה פה הוא לא ידבר איתו בשעת לילה במקום כזה ובצורה כזו. אנשי הקולורדו שבו ריקם ואז החליטו אנשי ההגנה לפעול ואנשי הקולורדו וקברניטה הובלו לטורקיה בספינת המנוע "טרומפלדור" של הפלוגה הימית של הפועל. מטורקיה הגיעו ליוון מולדתם.