הרב פרץ חן (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ו באייר ה'תרמ"ג, יוני 1883; מוכר בחב"ד בכינוי "פרץ חן הגדול" מאחר שרבים מצאצאיו נקראו על שמו – שיקל להבדילו מהם) היה רב הערים בישנקוביץ, נוול וצ'רניגוב. מחשובי רבני חב"ד במאה ה-19. היה מהגורמים למינויים של ה"צמח צדק" והמהר"ש מליובאוויטש, וכן היה החברותא בלימוד של האדמו"ר המהר"ש.

נולד בשנת 1797 בעיר סמיליאן שברוסיה לאלחנן חן, מבני משפחת חן מקטלוניה, שהתקרב לחסידות חב"ד על ידי האדמו"ר הזקן. בילדותו ביקר מספר פעמים אצל האדמו"ר הזקן. בשנת ה'תקע"ג (1813) נפטר רבו, והוא נהיה לחסידו של בנו, האדמו"ר האמצעי. בשנת ה'תקפ"ג (1823) מונה לרב העיר בישנקוביץ בהשתדלות רבו, רבי דובער. רעייתו בזיווג שני הייתה מרים לבית משפחת יפה. בט' בכסלו ה'תקפ"ח נפטר האדמו"ר האמצעי ורבי פרץ פעל להתמנות חתנו, רבי מנחם מנדל כאדמו"ר^[1].

בשנת ה'תר"ח (1848) עבר להיות רב העיר נוול, ובשנת ה'תרכ"ו (1866) פעלו אנשי העיר דווינסק שיתמנה לרב עירם - אך הצמח צדק שלחו לשמש רב העיר צ'רניהיב. באותה שנה בי"ג בניסן נפטר רבו הצמח צדק, ורבי פרץ נתמנה לחבר בית-דין שחילק את ירושתו בין בניו. הוא קיבל עליו את מרותו של בנו רבי שמואל.

בי"ג בתשרי ה'תרמ"ג (1883) נפטר גם המהר"ש, רבי פרץ ראה בהתמנות בנו הרש"ב, ואת בנו, שלימים נתמנה לאדמו"ר הריי"צ - ראה בהיותו פעוט בעריסתו. אשר על כן רבי פרץ הוא אדם שראה את המספר הרב ביותר של אדמו"רי חב"ד (את כולם, מלבד האחרון). הוא נפטר באותה שנה בכ"ו באייר בגיל 86. בנו הרב דוד צבי מילא את מקומו ברבנות העיר צ'רניהיב.

• הרב מאיר חן – אביו של הרב שמואל דב בער חן.
• הרב משה לייב ליין – סבם של שולמית לסקוב, הרב יהושע ליין ולאה רפאלי (צנציפר).
• הרב אברהם אהרן חן – אביו של הרב מאיר שמחה חן, חותנו של ישראל נח קפלן, וסבם של הרב גרשון חן, הרב יוסף חן ופרץ חן (מגדיאל).
• רבי דוד צבי חן המכונה הרד"ץ – אביהם של הרב אברהם חן והרב מנחם מנדל חן וסבם של החוקר הרב דוד צבי הילמן ושל המשוררת זלדה.
• חנה שנישאה לדודה זלמן חן.

• אליעזר ליין, שניאור זלמן ברגר, יא, אבני חן – תולדות משפחת חן לדורותיה, ברוקלין: קה"ת, תשע"ה, עמ' 76–111

• סיפורי אדמו"רי חב"ד ונשיאי החסידות שסיפרו על משפחת חן ותולדות חייו