פרנץ קוניג
Franz König![]() |
|
לידה |
3 באוגוסט 1905
Rabenstein an der Pielach, אוסטריה  |
|---|
|
פטירה |
13 במרץ 2004 (בגיל 98)
וינה, אוסטריה |
|---|
|
מדינה |
אוסטריה |
|---|
|
מקום קבורה |
קתדרלת סטפנוס הקדוש |
|---|
|
השכלה |
|
|---|
|
מעסיק |
אוניברסיטת זלצבורג, אוניברסיטת וינה |
|---|
|
תפקיד |
- חשמן (15 בדצמבר 1958)
- Archbishop of Vienna (10 במאי 1956–16 בספטמבר 1985)
- בישוף טיטולרי (3 ביולי 1952–10 במאי 1956)
- בישוף דיוקסי (21 בפברואר 1959–8 במאי 1969)
- coadjutor bishop (3 ביולי 1952–10 במאי 1956)
|
|---|
|
השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- honorary doctorate of Trnava University in Trnava (1998)
- Romano Guardini award (1986)
- פרס הנס מרטין שלאייר (1993)
- הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (21 בנובמבר 2000)
- פרס ויקטור פראנקל (2002)
- הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה
- הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת זלצבורג
- דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה היגלונית של קרקוב
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת זאגרב
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת וינה
- פרס ברונו קרייסקי
- אביר הצלב הגדול של מסדר הקבר הקדוש
- פרס קונקורדיה
|
|---|
  |
פרנץ קוניג (בגרמנית: Franz König; 3 באוגוסט 1905 – 13 במרץ 2004), היה ארכיבישוף של הכנסייה הקתולית בווינה וחשמן החל משנת 1958.
ביוגרפיה
פרנץ קוניג נולד בכפר באוסטריה תחתית הבכור מ-9 ילדי המשפחה. הוא למד בבית ספר קתולי במלק והמשיך לאוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית ברומא בה קיבל דוקטורט בפילוסופיה בשנת 1930 ובתאולוגיה בשנת 1936.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה מלמד בבית ספר נוצרי בקרמס אן דר דונאו. בשנים 1945–1948 הוא היה חבר סגל של אוניברסיטת וינה ובהמשך במוסד להשכלה נוצרית בזלצבורג עד לשנת 1952.
ביולי 1952 קוניג מונה לבישוף טיטולרי בסנקט פלטן. בשנת 1956 הוא מונה לארכיבישוף של וינה. בשנת 1958 הוא מונה לחשמן על ידי אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה. זה היה צעד לא צפוי כי באותה תקופה ממשלת אוסטריה לא הייתה מוכנה להמשך קונקורדט שנחתם על ידי אנגלברט דולפוס. פעילות נמרצת של קוניג איפשרה חתימה הסכם חדש בין הצדדים בשנת 1961.
קוניג היה שותף ל-3 ישיבות קונקלווה בשנים 1963 ו-1978 (פעמיים).
קוניג פעל רבות להמשך פעילות של הכנסייה בארצות הגוש הסובייטי. פעילותו איפשרה לסיים מעצר של ארון מרטון בשנת 1967 לאחר 11 שנים. הוא ביקר מספר פעמים את יוזף מינדסנטי ששהה בשגרירות ארצות הברית בבודפשט החל משנת 1956. בסופו של דבר בשנת 1971 מינדסנטי קיבל אפשרות לעזוב את השגרירות ועבר לווינה. קוניג היה דמות מרכזית בבחירת של יוחנן פאולוס השני לתפקיד.
למרות תמיכתו בבחירת יוחנן פאולוס השני יחסיו עם האפיפיור היו מתוחים ובשנת 1985 קוניג התפטר מתפקיד ארכיבישוף של וינה. המלצתו ליורש לא התקבלה.
בשנת 1990 קוניג היה בין מקימי האקדמיה האירופית למדעים ואומנויות ובשנת 1996 נבחר לחבר אקדמיה זו.
בשנת 1998 אלויזיה סטפינאץ, חברו של קוניג עוד מתקופת הלימודים ברומא מונה לאפיפיור.
קוניג נפטר במהלך שינה ב-13 במרץ 2004. הוא נטמן בקתדרלת סטפנוס הקדוש בווינה.
על פעילותו לקוניג הוענקו עיטורים של אוסטריה, פולין, הונגריה וסלובקיה. בשנת 2002 הוענק לו פרס ברונו קרייסקי.
קישורים חיצוניים
