פנקס הקהילות

פנקס הקהילות
עטיפת הכרך "פולין: לודז' והגליל", הכרך הראשון על פולין
עטיפת הכרך "פולין: לודז' והגליל", הכרך הראשון על פולין
מידע כללי
שפת המקור עברית
סוגה אנציקלופדיה
נושא השואה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה יד ושם
תאריך הוצאה 1969–2007
מספר עמודים כ-11,700
מהדורות נוספות
מספר כרכים 11 ארצות, ב-22 כרכים
פרסים
פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (תשל"ג 1973)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001149545
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה היא אנציקלופדיה להנצחת הקהילות היהודיות שחרבו בשואה, אשר יוצאת לאור בהוצאת יד ושם בירושלים. עד כה יש באנציקלופדיה עשרים ושניים כרכים באחד-עשר חלקים, שראו אור בין השנים תש"ל–תשס"ז (1969–2007).

הפרויקט זכה בשנת תשל"ג (1973) בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הוא מקבל תמיכה כספית מטעם "קרן הזיכרון לתרבות יהודית" שמושבה בארצות הברית. ד"ר שמואל ספקטור היה העורך הראשי במשך שנים רבות ועורך של מספר כרכים. בנוסף לו עבדו לפחות עשרים ושישה עורכים ועורכי משנה.

הגדרת הפרויקט

בשנת 1954 סבר ד"ר נתן עק שמפעל "פנקס הקהילות" חורג מהגדרת תפקידו של יד ושם:

אין החוק [חוק יד ושם] מפרט שום משימה מחקרית אחרת מלבד "העדות על השואה והגבורה", אך יש ויש בחוק פסוקים שאפשר להסתמך עליהם אם רוצים להרחיב את חוג הפעולה המדעית מעבר לתקופת השואה... המפעל המדעי של יד ושם יכלול לא לבד את חקר השואה, אלא גם שורה של עבודות אחרות.[1]

לפנקס הקהילות בראשיתו הייתה מטרה מקיפה אף יותר מזו המוכרת כיום: "להקיף במשך הזמן את כל החומר הארכיוני לתולדות הקהילות בעולם כולו" ולא רק בכל הנוגע לקהילות שנפגעו בשואה.

במושב הראשון של הוועדה המשותפת של יד ושם וייִוואָ (המכון המדעי היהודי בניו יורק), באביב 1954, נחתם הסכם "להתחיל בהכנת פנקס הקהילות שנחרבו". "לפנקס יהיה אופי של לקסיקון גאוגרפי היסטורי", קבעה הוועדה, "על כל קהילה שנחרבה יבוא תיאור שיקיף את כל ימי קיומה... למן עת לידתה עד לזמן כיבושה וחורבנה." ב"ידיעות יד ושם" תוארו קוויו העתידיים של הפנקס: "ערכים... ישקפו את תולדותיהן של כל הקהילות שנחרבו בארצות השואה. כל יישוב יהודי עתיד למצוא את מקומו בפנקס." תהיה זו

הרצאה עניינית, כבושה, תמציתית, על תולדות היישוב מתחילתו ועד סופו, כתובה מתוך זיקה לגופי המקורות, בין שהם מצויים בדפוס ובין שהם מצויים עדיין בכתבי יד. שיעור גדלו של כל ערך וערך: משורות אחדות של עמודה אחת, עד לעשרות עמודים שלמים – הכל לפי שיעור ערכן של קורות היישוב, אם שהן עניין לבני המקום בלבד, או גם לאלה שאינן בני המקום. לא הרי עיירה כוולוז'ין, למשל, כהרי קהילה אחרת גדולה הימנה פי כמה, שלא נודעה לה מעולם חשיבות מיוחדת בחיי ישראל... רצוי שלערכים מסוימים יתלוו גם הסברים גרפיים, כגון תרשימים ומפות, וכן תמונות דוקומנטריות, אם תצלומים ואם מעשה אמן.[2]

מאות ספרי ה"יזכור" של הקהילות השונות, הכתובים בעיקר בשפות מזרח אירופה ובראש ובראשונה ביידיש, רוויים בתכנים אישיים, זיכרונות, תיאורי נוף, רגשות וקינות. ביוזמם את "פנקס הקהילות" ביקשו חוקרי יד ושם להשלים את האמור בספרי ה"יזכור" של הקהילות השונות, מהצד העיוני.

ביצועו של המפעל הוטל על פרופ' ישראל היילפרין. בנסיעתו לניו יורק, באותה שנה, דן שר החינוך בן-ציון דינור עם "סופרים ואנשי מדע" (היסטוריונים וארכיבאים) במפעל פנקס הקהילות. נוסף להסכם עם ייִוואָ נחתמו הסכמים עם מוסדות וארכיונים נוספים, לשם שיתוף פעולה ושיתוף במידע. הסכמים ראשונים נחתמו עם המרכז לדוקומנטציה בפריז ועם החברה ההיסטורית הישראלית, שבארכיוניה נשמרו "ארכיוני ושרידי ארכיונים משבע מאות יישובים יהודיים בגרמניה, וממאות יישובים בארצות אחרות באירופה".[3]

תולדות הפרויקט

בשלב הראשון אמורים היו להיכתב קורות הקהילות תחת הכיבוש הנאצי, ובשלב השני – "פרשת תולדותיהן של כל הקהילות הללו מהתייסדותן עד השלטון הנאצי." כמו כן, נקבע שהפנקס יופיע בעברית, יידיש ואנגלית, "אולם המהדורה האנגלית לא תוכל להופיע בעת ובעונה אחת עם העברית והיידישאית, בגלל ההבדלים בסדר הא"ב של הלשונות האלה."[3]

בדצמבר 1954 נמסר כי החלטה זו הגיעה "לשלב של ביצוע". רובו הגדול של החומר היה מארכיונים גדולים שהשתמרו מקהילות גדולות – בעיקר ורשה, וילנה, ביאליסטוק ולודז'. צוין כי "אוצר יקר בארכיון הן מאות המונוגרפיות על ערים ועיירות", אך התיעוד על היישובים הקטנים לקה בחסר. "תוכנן [של המונוגרפיות] הן חוויות וניסיונות בתקופה שבין פרוץ המלחמה והגירוש, או החיסול, של היישוב המדובר". לא היה במונוגרפיות אלה תיעוד של חיי הקהילה עצמה, אלא בעיקר – או רק – תיעוד השמדתה. כמו כן, על מספר מצומצם של קהילות גדולות היה יותר מידע מאשר על מאות קהילות קטנות.[4]

"בניו יורק משלימים עכשיו את רישום היישובים של צרפת ורומניה", מפני ש"חלק גדול של הספרים הסטטיסטיים והדמוגרפיים לא נמצא כלל בירושלים." בירושלים נעשה רישום קהילות אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו. "עד עתה נרשמו עשרות אלפי יישובים ונאסף חומר סטטיסטי על 22,000 מהם. כמקורות עיקריים משמשים מפקדי אוכלוסין רשמיים שנערכו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם." עבודת "רישום כל המקומות שהיה בהם יישוב יהודי לפני החורבן... הולכת ונעשית עתה בניו יורק [על ידי ייוו"א] ובירושלים כאחד, ויש לקוות שהמלאכה תושלם תוך חודשים אחדים", נמסר ביוני 1955. עד תחילת 1956 בוצע רישום סטטיסטי ודמוגרפי של רוב קהילות אירופה.[5] עד שנת 1956 הוקמה המחלקה ביד ושם לשם כתיבת פנקס הקהילות. מחלקה זו ארגנה את החומר הקיים על הקהילות, בצורת לקסיקון גאוגרפי-היסטורי עבור כל "גוש ארצות".

בראשית שנות קיומו של המפעל הועלה התהייה

אם לסדר וליתן את כל המקומות כולם לפי סדר הא"ב בחטיבה אחת, או לחלק את החומר לשלוש חטיבות מיוחדות: (א) מזרח אירופה, (ב) אירופה המרכזית והמערבית, (ג) הארצות שמחוץ לאירופה. הדרך השניה נראית אולי מעשית יותר, מאחר שהיא מאפשרת להתרכז, לפי שעה, בתחום מצומצם, ולהחיש בכך את הופעת הכרכים הראשונים. אך אולי אין להפריד מטעמים מעשיים כאלה בין הדבקים ואין זו הדרך ההולמת את הפנקס, שהוא טבוע – אולי מאין כמוהו – בחותם אחדות-הגורל של קיבוצי ישראל באשר הם שם.[6]

מאוחר יותר הוחלט, עקב ההבנה המתגבשת לגבי גודלו העצום של הפרויקט, להתייחס לכל מדינה בנפרד, ואף ליצור פנקסים נפרדים לאזורים שונים באותה המדינה עצמה. כבר בשנת 1956 הוכנה רשימה ובה 30,000 שמות של יישובים וקהילות שחרבו. הכוונה הייתה לכלול בפנקס כל יישוב יהודי בו חיו לפני השואה "לפחות 'מנין' יהודים (עם משפחותיהם כחמישים נפש)". בינואר 1957 נקבע כי הפנקסים הראשונים שיוכנו הם פנקסי קהילות ליטא, לטביה, איטליה, בסרביה (רומניה) והולנד; שנה לאחר מכן עוד כותב כך בן-ציון דינור, יו"ר מועצת יד ושם. בפועל, השתנה סדר ההכנה של הפנקסים פעמים רבות. לבסוף היו הפנקסים הראשונים שראו אור פנקסים חלקיים מרומניה, פולין, גרמניה והונגריה (ראו להלן).

עם תחילת העבודה על פנקסי הקהילות התגלה כי ריבוי התעתיקים של שמות הקהילות מהווה מכשול בעבודה. "לגבי הכתיב העברי של שמות המקומות שוררת עזובה כה רבה ואנדרלמוסיה גמורה אפילו בפרסומים רציניים." הכותב, א' קאליש, קבל על "הנטייה הרווחת בעיתונות ובספרות החדשה, הן בעברית והן ביידיש, לזלזל בשם היהודי של המקום ולהתעלם ממנו."

לא יעלה על הדעת לשנות מן המטבע היהודי של שמות כקרקא, פוזנא, טארנא וכיוצא בהן מן השמות שיש להן מסורת עתיקה ורצופה, הן בפי העם והן במקורות הספרותיים. הבעיה היא של אותן מאות, ואולי אלפי קהילות הקודש בעיירות הקטנות הנידחות והשכוחות, אשר כל עוד היו בחיים, חייהם לא עשו היסטוריה ולא זכו להיכנס להסטוריה בשמן היהודי המפורש... תפקידו של פנקס הקהילות "לעשות" את ההסטוריה שלהן, וזה ייעודו: להחיות את זכרם ולהנציח את חייהם. ובאיזה משמותיהם יונצחו? בשם היהודי או בשם הגוי?[7]

הכותב התנבא כי "בעיות מסוג זה יופיעו בחומרה מיוחדת בהגיע תור הגשמתו של רעיון פנקס הקהילות, זה המפעל המדעי המונומנטלי של יד ושם; הם יופיעו אז כנחשול פתאום, על כל הסבך שבהן, ובלחץ גובר והולך. אותה שעה ודאי יהיה כבר מאוחר לבקש להן פתרון יסודי ומקיף."

בשנת 1956 כבר הובעה הערכה מציאותית יותר של אופן התקדמות מפעל פנקס הקהילות: "צורתו והיקפו הסופיים של מפעל זה טרם נקבעו, אך כבר היום [1956] ברור שיהיה צורך בהכנות ביבליוגרפיות מרובות לתולדות הקהילות – עבודה עצומה שלא נעשתה עד כה, אלא למקוטעין." עוד בשנת 1954 בוטאה ההכרה בפער האדיר בין המידע הקיים על הקהילות וחורבנן במערב אירופה ובמרכזה, לבין המידע הקיים – וליתר דיוק, המחסור במידע – על קהילות פולין ומזרח אירופה.

פרופ' גרשם שלום אמר:

פנקס הקהילות – זוהי משימה כל כך עצומה, שהאדם תוהה ונרתע לאחוריו, מחשש שמא ייצא מזה 'תפסת מרובה – לא תפסת'. וכיצד באמת אפשר ליצור בכספים מוגבלים אפילו את הבסיס הראשוני – לא מחקרים ותוצאות – לאותה משימה עצומה, לפי ההגדרה שניתנה לפנינו? התפקיד הוא אידיאלי, אלא השאלה היא, באיזו פרופורציה יעמדו כאן הכוחות והאמצעים, שיהיו ליד ושם מכל המקורות יחד, לאפשרות של כתיבת תולדות כל קהילות ישראל בארצות השואה, מהתחלתם עד סופם.[8]

חה"כ ושר החינוך לשעבר זלמן שזר, לימים נשיא המדינה, ביטא את מורת רוחו מכך שבמפעל הביבליוגרפיה לפנקס הקהילות עובד "צוות אנשים מצומצם, העובד במשרות חלקיות בלבד." ציין דינור: "חסרים לנו אנשים. השואה הכריתה מאיתנו דור של מלומדים, דווקא מבין חוקרי הארצות ההן. לאו מילתא זוטרתא היא: דור שלם של חוקרים! לכן אנחנו בעד הקמת מכון המחקר. אנחנו מקווים לגדל בו את האנשים הדרושים."[9]

גם המקורות היו בצמצום; רבים מהם היו בבית הספרים הלאומי, אך זה שכן בקמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים והיה נתון במצור. רק בשנת 1960 עבר בית הספרים הלאומי לקמפוס החדש של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. בנוסף, "רק חלק מן הספרות הרגיונאלית העצומה של אירופה המזרחית מצוי בספריות השונות שבמערב, ומן הצורך לחפש אחרי הספרים האלה ולצלמם, כולם או מקצתם, לצורך העבודה. והרי הקריאה במיקרופילמים לא תיתכן בלא מכשירים מתאימים."[3]

עם זאת, בהדרגה החל שטף של חומרים ארכיוניים להגיע מארכיונים אחרים, מכל רחבי אירופה, ממדינות שגבלו במסך הברזל, כרומניה, וכך מארכיונים אחרים בישראל, בהם גנזך המדינה, מכון ליאו בק ועוד. בשנות ה-60 הפכה קבלת מידע ארכיוני לשגרה.

בכינוס המועצה העולמית הרביעית של יד ושם בשנת 1958 הוחלט כי פנקסי הקהילות יתמקדו בקורות הקהילה בתקופה הנאצית: הוראות הנאצים להוצאת היהודים מחיי הכלכלה והחברה, הפרעות ביהודים, הגטואיזציה והגירושים, וכן דרכי ההתמודדות של היהודים: הגירה, הקמת אגודות חדשות ועוד. בין רשימת המקורות הראשוניים נכללה עיתונות מהתקופה וכן ספרי זיכרון של קהילות, ארכיונים ציבוריים, רשמיים ופרטיים, ובמקרים מעטים - אף עדויות אישיות.

עם תחילת תכנונה של בקעת הקהילות, בשנת 1987, החל רישום אינדקס קהילות בו נרשמו כ-5,000 קהילות. הצלחתו של פרויקט מחשוב שמות הנספים מתוך דפי העד, בשנת 1999, נתנה דחיפה נוספת ליצירת אינדקס הקהילות, במסגרת יצירת אינוונטאר של מספר אינדקסים.

לאחר הכנת מפעל ביבליוגרפי, נועדו הפנקסים הראשונים להיכתב על ליטא, לטביה ובסרביה (חבל ארץ בצפון רומניה, על גבול אוקראינה, כיום רובו במולדובה העצמאית), וכן על איטליה והולנד. נקבע שפנקס הקהילות יתחום את המדינות על פי גבולותיהן בשנת 1939, ואת גרמניה – על פי גבולותיה בשנת 1933.

בשנות ה-70 יצאו לאור הפנקסים הראשונים. הם דנו בחלקים מרומניה (1970), גרמניה (1973), הונגריה (1976) ופולין (1976). בשנות ה-80 יצאו לאור פנקסי הקהילות של יוגוסלביה, לטביה ואסטוניה ביחד, בכרך אחד, וכן הולנד. בשנות ה-90 יצאו לאור פנקס קהילות ליטא וכן פנקס קהילות לוב ותוניסיה בכרך אחד ופנקס קהילות יוון. בעשור הראשון של המאה ה-21 יצא לאור פנקס הקהילות של סלובקיה ונמשכת הוצאתם לאור של פנקסי הקהילות של אזורים נוספים בפולין ובגרמניה. בתחילת שנות העשרה של המאה ה-21 יצא לאור אינדקס באנגלית שכולל את האזורים שטרם יצאו פנקסיהם, כגון אוקראינה, בלארוס, צרפת ואזורים בגרמניה, בהם מזרח גרמניה לשעבר, שלזיה ופומרניה.

שמונה מהכרכים עוסקים בפולין, ארבעה בגרמניה, שניים ברומניה, ואחד על כל אחת מהקהילות הבאות: הולנד, הונגריה, יוגוסלביה, יוון, לטביה ואסטוניה, לוב-תוניסיה, ליטא, סלובקיה. מתוכננים כרכים על הקהילות בצ'כיה, אוסטריה, צרפת, איטליה ומדינות ברית המועצות לשעבר.

סדר הכרכים שיצאו עד כה

חלק ראשון: רומניה
כרך ראשון: ד"ר תיאודור לביא, אביבה ברושי (בן-אז"ר) וצבי שאל; תש"ל (1969)
כרך שני: ד"ר ז'אן אנצ'ל ותיאודור לביא; תש"ם
חלק שני: גרמניה
כרך ראשון: באוואריה: ברוך צבי אופיר, בהשתתפות חסיה טורטל-אברז’נסקה ושלמה שמידט; תשל"ג (1972)
כרך שני: וירטמברג, הוהנצולרן, באדן: פרופ' יוסף ולק; תשמ"ה
כרך שלישי: הסן, הסן-נאסאו, פרנקפורט: פרופ' הנרי וסרמן; תשנ"ב
כרך רביעי: צפון מערב גרמניה: ד"ר דניאל פרנקל ותמר אברהם, בשיתוף פעולה עם הרברט אובנאוס ופרופ' דוד בנקיר; תשס"ז
חלק שלישי: הונגריה: תיאודור לביא, נתנאל קצבורג [ואחרים]. תשל"ו
חלק רביעי: פולין
כרך ראשון: לודז' והגליל: דנוטה דומברובסקה ואברהם ויין; תשל"ו
כרך שני: גאליציה המזרחית; דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין ואהרון וייס; תש"ם
כרך שלישי: גאליציה המערבית ושלזיה; תשמ"ד
כרך רביעי: וארשה והגליל: תשמ"ט
כרך חמישי: ווהלין ופודלסיה: ד"ר שמואל ספקטור; תש"ן
כרך שישי: מחוזות פוזנן ופומרניה, גדנסק (דנציג): אברהם ויין ורחל גרוסבאום-פסטרנק (עורכת משנה); תשנ"ט
כרך שביעי: מחוזות לובלין, קיילצה: אברהם ויין; תשנ"ט
כרך שמיני: מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק: ד"ר שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכת משנה); תשס"ו (2005)
חלק חמישי: הולנד: ד"ר יוסף מכמן-מלקמן, הרטוך בים, פרופ' דן מכמן; תשמ"ה
חלק שישי: לאטביה ואסטוניה: פרופ' דב לוין; תשמ"ח
חלק שביעי: יוגוסלאוויה: צבי לוקר; תשמ"ח
חלק שמיני: ליטא: פרופ' דב לוין; תשנ"ו
חלק תשיעי: לוב ותוניסיה: ד"ר עירית אברמסקי-בליי; תשס"ח (מהדורה שנייה מעודכנת - הראשונה יצאה בתשנ"ז)
חלק עשירי: יוון: ד"ר ברכה ריבלין; תשנ"ט (1998)
חלק אחד-עשר: סלובקיה: יהושע רוברט ביכלר; תשס"ג

מבנה הפנקס

ראשית תבניתו של פנקס הקהילות היא ב"דפי קהילה", "גיליון רישום של הקהילות בגולה (פנקס הקהילות)", או מפקד קהילות הונגריה שדבר קיומם פורסם בגיליון הראשון של "ידיעות יד ושם". הגיליון כלל את השאלון הבא:

שם הקהילה: א) רשמי, ב) יהודי.
מדינה:
מתי נוסדה הקהילה: מקור הידיעה הראשונה על הקהילה ותוכנה, ידיעות על יהודים בודדים עד הקמת הקהילה.
האוכלוסייה היהודית בכל שלבי התפתחותה (מספרים ומקורותיהם; אחוז האוכלוסייה בכלל [צ"ל: אחוז בכלל האוכלוסייה]).
החיים הכלכליים בקהילה.
החיים החברתיים והתרבותיים בקהילה.
מוסדות כלכליים (אגודות בעלי מלאכה, בנקים, קואופרטיבים וכדומה).
מוסדות תורה וחינוך.
מוסדות חסד וצדקה.
אנשי רוח וגדולי הקהילה.
מפלגות פוליטיות.
בתי אב, המשפחות הבולטות.
תאריכים מתולדותיו והתפתחותו של היישוב הלא יהודי.
היחסים בין הקהילה והאוכלוסייה הלא היהודית וארגוניה.
היהודים במסגרת הכללית (בחיים כלכליים, תרבותיים וכו').
השתתפות בני הקהילה בחיי המדינה (בתנועות וזרמים, בחירות למוסדות ממלכתיים וכו').
השתתפות בני הקהילה בחיי כלל ישראל (במסגרת ארצית ובין ארצית; בתנועה הציונית, בעליה לא"י ובנינה).
גורל הקהילה במלחמת העולם הראשונה.
הקהילה בין שתי המלחמות.
הקהילה בימי היטלר: א) בשנות 1933–1939. ב) מ-1939 עד חיסולה.
ההתגוננות של הקהילה או של ארגונים או של יהודים בודדים נגד הכובש.
שרידי הקהילה אחרי המלחמה ומקום מגוריהם כעת.
איפה נמצאים מקורות לתולדות הקהילה.
ביבליוגרפיה.[10]

בראשית כל כרך מופיע תיאור מקוצר של תולדות היהודים באותה מדינה בה עוסק הכרך. לאחר מכן מופיעים, בסדר אלפביתי, ערכי הקהילות. כל ערך פותח בטבלה של מספרי האוכלוסין ביישוב: מספר התושבים הכללי, מספר היהודים ושיעור היהודים בקרב האוכלוסייה הכללית. בפנקסי הקהילות של גרמניה מופיע לעיתים תיאור ההתפלגות הדתית בקרב היהודים על פי נתוני מפקד 1925, שהיה המפקד האחרון לפני התקופה הנאצית, ולפעמים גם על פי נתונים משנת 1933. לעיתים נדירות מופיע מספר היהודים באותה קהילה גם כפי שהיה בתקופת השואה, בעיקר בגרמניה, שם ביקשו הרשויות לקיים מעקב אחר מספרי היהודים המהגרים או המגורשים, במסגרת מדיניות הפתרון הסופי להשגת המטרה של פינוי כל היהודים מגרמניה.

כל ערך כולל פרק קצר על תולדות המקום: שליטיו הראשונים, מאפייניו הייחודיים, אם יש כאלה. לאחר מכן מופיע תיאור ימי ראשיתה של הקהילה, לעיתים בימי הביניים, והתנאים שבהם קיבלו היהודים היתר להתיישב במקום. מתוארות נסיבות חייהם של היהודים וקורות הקהילה בשנות קיומה הראשונות. מתוארים יחסיהם של היהודים עם סביבתם: האם היו פרעות או שהיהודים חיו ביחסי שכנות טובים עם הסובבים אותם. במקרים רבים התקיימה הקהילה מאות שנים, אך לעיתים המידע על הקהילה לפני המאה ה-19 דל למדי.

הערך סוקר את פעילותם הציבורית והחינוכית של בני הקהילה, פעילות הסעד, הרווחה והתרבות, נטייתם הדתית והמפלגתית, אישים מרכזיים בקרבם ולעיתים את התפלגות המקצועות בקרבם. כן מתוארים חיי הקהילה: מתי הוקם בית הכנסת, איך התפתחה מערכת החינוך, האגודות השונות שהיו בקהילה, ומה היו נטיותיה הדתיות העיקריות – רפורמה, אורתודוקסיה או נטייה אחרת. הערך מתאר את השתנות הקהילה עם מגמות ההשכלה והאמנציפציה, המודרניזציה, ההגירה, העיור והתיעוש. אם השתלבו היהודים באגודות ובחיים הפוליטיים הכלליים ביישוב, יש לכך אזכור בערך המוקדש לאותה קהילה.

באנציקלופדיה תמונות, צילומי מסמכים, מפות, תרשימים, איורים, לוחות ומפתחות.

הערכה

הסופר והעיתונאי אדם ברוך כתב על חשיבותה של האנציקלופדיה כך:

סדרת 'פנקסי הקהילות' של הוצאת יד ושם הנה מפעל כה הכרחי וכה מרטיט לב, עד שכמעט אי אפשר להגזים בחשיבותו. מומלץ לעיין כדי לדעת מניין שאבו אבותינו המומתים את אומץ ליבם, וכדי לדעת כיצד, לאורך המאות, נרקמו שם חיים יהודיים, ועם אילו מסורות ומורשות עלו היהודים לישראל והקימו בה מדינה, ומה עלה כאן בגורלן של מסורות ומורשות אלה.[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ידיעות יד ושם 6-7 (ינואר 1956), ע' 21.
  2. ^ ידיעות יד ושם 2 (29 ביולי 1954), ע' 13-14.
  3. ^ 1 2 3 ידיעות יד ושם 4-5 (יוני 1955), ע' 7.
  4. ^ ידיעות יד ושם 3 (דצמבר 1954), ע' 1.
  5. ^ ידיעות יד ושם, יוני 1955, ינואר 1956.
  6. ^ ידיעות יד ושם, 4-5 (יוני 1955), ע' 7.
  7. ^ ידיעות יד ושם 8–9 (מרס 1956), ע' 10; ידיעות יד ושם 17–18, ע' 10-11.
  8. ^ ידיעות יד ושם 6-7 (1956), ע' 10-11; ידיעות יד ושם 10-11 (1956), ע' 9.
  9. ^ ידיעות יד ושם, 10-11 (1956), ע' 12, 14; ידיעות יד ושם 4-5 (יוני 1955), ע' 7.
  10. ^ ידיעות יד ושם 1 (1954), ע' 7.
  11. ^ אדם ברוך, מעריב, 9 באפריל 1999

Read other articles:

العلاقات الشمال مقدونية النيكاراغوية

العلاقات الشمال مقدونية النيكاراغوية شمال مقدونيا نيكاراغوا   شمال مقدونيا   نيكاراغوا تعديل مصدري - تعديل   العلاقات الشمال مقدونية النيكاراغوية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين شمال مقدونيا ونيكاراغوا.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذ...

 

 

Notre Dame Educational Association

Notre Dame Educational AssociationNotre Dame Educational AssociationTypeEducational AssociationEstablished1963Religious affiliationRoman CatholicPresidentSister Maria Fe Gerodias, RVMLocationTacurong City, Philippines CampusMultiple campusesMembersMarist (FMS), Oblates of Mary Immaculate (OMI), Augustinian Recollect Sisters (AR), Dominican Sisters of St. Catherine of Siena (OP), Oblates of Notre Dame (OND), Religious of the Virgin Mary (RVM), Sisters of Paul of Chartres (SPC), Sisters of the ...

 

 

Invasi Soviet ke Polandia

Invasi Soviet ke PolandiaBagian dari Invasi Polandia pada Perang Dunia IITentara Soviet berparade di Polandia, 1939Tanggal17 September – 6 Oktober 1939(19 hari)LokasiPolandiaHasil Kemenangan SovietPihak terlibat  Polandia  Uni SovietTokoh dan pemimpin Edward Rydz-Śmigły Mikhail Kovalov Semyon TimoshenkoKekuatan 450,000 Prajurit500 Artileri70 Tank 600,000–800,000 Prajurit4,736 tank3,300 pesawatKorban 3,000–7,000 Tewas20,000 Terluka 1,475–3,000 Tewas10,000 Terluka Invasi Sov...

Человек прямоходящий

† Человек прямоходящий Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:ВторичноротыеТип:ХордовыеПодтип:ПозвоночныеИнфратип:ЧелюстноротыеНадкласс:ЧетвероногиеКлада:АмниотыКлада:Синапсиды�...

 

 

Tornado potato

South Korean street food Tornado potatoesAlternative namesTwist(ed) potatoes, tornado friesPlace of originSouth KoreaMain ingredientsPotatoes, cooking oil  Media: Tornado potatoes Korean nameHangul회오리감자Revised Romanizationhoeori-gamjaMcCune–Reischauerhoeori-kamjaIPA[hwe̞.o.ɾi.ɡam.dʑa] Tornado potatoes (Korean: 회오리 감자; RR: hoeori gamja), also called rotato potato, twist potatoes, potato swirl, potato on a stick, tornado fries[...

 

 

Piala FA 1878–1879

Piala FA 1878–1879Negara InggrisJumlah peserta43Juara bertahanWanderersJuaraOld Etonians(gelar ke-1)Tempat keduaClapham Rovers← 1877–1878 1879–1880 → Piala Challenge The Football Association 1878–1879 adalah edisi kedelapan dari penyelenggaraan Piala FA, turnamen tertua dalam sepak bola di Inggris. 43 tim mengikuti turnamen ini, di mana 6 dari 43 tim tidak memainkan satupun pertandingan. Edisi ini dimenangkan oleh Old Etonians setelah mengalahkan Clapham Rovers pada pertandin...

Delahaye

DelahayeIndustriManufacturingDidirikan1895PendiriEmile DelahayeDitutup1954KantorpusatTours (Prancis)ProdukCarsSitus webwww.clubdelahaye.com  Delahaye merupakan perusahaan manufaktur mobil yang didirikan oleh Emile Delahaye tahun 1894, di Tours, Prancis. Mobil pertamanya adalah belt-driven, dengan mesin silinder tunggal atau kembar. Pada tahun 1900, Delahaye meninggalkan perusahaan, dan kemudian perusahaan ini menjadi perusahaan independen. Perusahaan ini juga sempat turun di ajang Formul...

 

 

Elezioni generali in Cile del 2021

Elezioni presidenziali in Cile del 2021 Stato  Cile Data 21 novembre (I turno)19 dicembre (II turno) Affluenza 47,33% (primo turno) ( 0,61%)55,65% (secondo turno) ( 6,63%) Candidati Gabriel Boric José Antonio Kast Partiti CS PRL Coalizioni Apruebo Dignidad Frente Social Cristiano VotiI turno 1.815.02425,82% 1.961.77927,91% VotiII turno 4.621.23155,87% 3.650.66244,13% Distribuzione del voto per comune (I e II turno) Presidente uscente Sebastián Piñera (RN) 2017 2025 Le elezi...

 

 

Masa biasa

Hijau adalah warna liturgi pada Masa Biasa Masa Biasa (bahasa Latin: Tempus per annum) adalah bagian dari tahun liturgi dalam liturgi Ritus Barat Gereja Katolik, sebagaimana direvisi pada tahun 1969, yang jatuh di luar dua musim raya Masa Natal dan Paskah, atau musim persiapan masing-masing Adven dan Prapaskah.[1] Referensi ^ Universal Norms on the Liturgical Year and the Calendar, 43 lbsTahun liturgi dalam Gereja KatolikBentuk Biasa Ritus Romawi dalam Gereja Latin (Kalender 1969)...

Северный морской котик

Северный морской котик Самец Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:ВторичноротыеТип:ХордовыеПодтип:ПозвоночныеИнфратип:ЧелюстноротыеНадкласс:ЧетвероногиеКлада:АмниотыКлада:Синапси...

 

 

尼克特·亚历杭德拉·索托马约尔

尼克特·亚历杭德拉·索托马约尔Nikté Alejandra Sotomayor基本資料本名Nikte Alejandra Sotomayor Ovando代表國家/地區 危地马拉出生 (1994-07-01) 1994年7月1日（29歲）[1]身高1.62米（5英尺4英寸）[1]體重58公斤（128英磅）[1]主項：女子單打、女子雙打、混合雙打職業戰績52勝–40負（女單）23勝–27負（女雙）42勝–35負（混雙）最高世界排名第62位（混雙-索利斯）（2015年4�...

 

 

Estampures

Estampurescomune Estampures – Veduta LocalizzazioneStato Francia RegioneOccitania Dipartimento Alti Pirenei ArrondissementTarbes CantoneLes Coteaux TerritorioCoordinate43°23′N 0°17′E43°23′N, 0°17′E (Estampures) Altitudine260 m s.l.m. Superficie5,56 km² Abitanti85[1] (2009) Densità15,29 ab./km² Altre informazioniCod. postale65220 Fuso orarioUTC+1 Codice INSEE65170 CartografiaEstampures Modifica dati su Wikidata · Manuale Estampures è un...

Battle of St. Lucia

1778 naval battle of the American Revolutionary War Battle of St. LuciaPart of the American Revolutionary WarBarrington's Action at St Lucia, 15 December 1778 , Dominic SerresDate15 December 1778LocationOff Saint Lucia, Caribbean Sea14°1′1.200″N 60°58′58.800″W / 14.01700000°N 60.98300000°W / 14.01700000; -60.98300000Result British victoryBelligerents  Great Britain  FranceCommanders and leaders Samuel Barrington Comte d'EstaingStrength 7 ships of ...

 

 

Wish You Hell

Wish You HellAlbum mini karya WendyDirilis12 Maret 2024 (2024-03-12)BahasaKorea, InggrisLabelSMKakaoKronologi Wendy 'Like Water'(2021) Wish You Hell(2024) Singel dalam album Wish You Hell Wish You HellDirilis: 12 Maret 2024 Wish You Hell adalah album mini kedua oleh penyanyi asal Korea Selatan Wendy, anggota girlgroup Red Velvet yang dirilis pada 12 Maret 2024 oleh SM Entertainment.[1] Album mini ini berisi enam trek, termasuk dengan singelnya yang berjudul sama, Wish You Hel...

 

 

Ilford Road Metro station

Tyne and Wear Metro station in Newcastle upon Tyne Ilford RoadTyne and Wear Metro stationGeneral informationLocationGosforth, Newcastle upon TyneEnglandCoordinates55°00′00″N 1°36′39″W / 55.0000112°N 1.6108627°W / 55.0000112; -1.6108627Grid referenceNZ249673Transit authorityTyne and Wear PTEPlatforms2Tracks2ConstructionBicycle facilities2 cycle podsAccessibleStep-free access to platformOther informationStation codeILFFare zoneAHistoryOriginal companyTyne an...

LVTP-5裝甲車

LVTP-5 LVTP-5类型兩棲裝甲運兵車原产地 美国服役记录服役期间1952-参与战争／衝突1958年黎巴嫩危機越戰生产历史研发者博格華納研发日期1950-1951制造数量1124基本规格重量37.4公噸长度9.04公尺宽度3.57公尺高度2.92公尺操作人数3+34 乘員装甲6-16公厘的鋼質裝甲主武器M1919A4機槍(A、A1)、白朗寧M2重機槍(A1與其他款式)、M240通用機槍(LVTH-6)、M49 24倍徑105mm榴彈炮(LVTH-6)、工蜂四型(LVTP-...

 

 

قائمة جامعات العراق

صورة لبرج جامعة بغداد الذي يضم رئاسة الجامعة وقد صممه المهندسون والتر غروبيوس وروبرت ماكميلان ولويس ماكميلن في شركة آركيتكت مولابوريتف. تنقسم جامعات العراق إلى أربع أقسام أساسية من الجامعات: الأولى هي الجامعات الحكومية؛ وهي المملوكة للحكومة، ثم جامعات إقليم كردستان؛ وهي...

 

 

Luis Weissmuller

Questa voce sull'argomento calciatori argentini è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Luis WeissmullerNazionalità Argentina Calcio RuoloDifensore Termine carriera193? CarrieraSquadre di club1 1926-1930 Sp. Palermo97 (0) Nazionale 1928 Argentina0 (0) Palmarès  Giochi olimpici ArgentoAmsterdam 1928 1 I due numeri indicano le presenze e le reti segnate, per le sole partite di ca...

Better Off Dead

Better Off DeadTheatrical release posterSutradaraSavage Steve HollandProduserGil FriesenMichael JaffeAndrew MeyerDitulis olehSavage Steve HollandPemeranJohn CusackDavid Ogden StiersDiane FranklinCurtis ArmstrongAmanda WyssPenata musikRupert HineSinematograferIsodore MankofskyDistributorWarner Bros. (Theatrical)CBS/Fox Video (VHS - 1985-1998)Paramount Home Entertainment (VHS/DVD - 1999-present)Tanggal rilis23 Agustus 1985 (limited)11 Oktober 1985Durasi97 menitNegaraAmerika SerikatBahasaI...

 

 

Aiman Athirah Sabu

Malaysian politician Yang Berhormat Datuk HajahAiman Athirah SabuPGDK MPأيمن عطيرة سابو‎Deputy Minister of Housing and Local GovernmentIncumbentAssumed office 12 December 2023MonarchsAbdullah (2023–2024) Ibrahim Iskandar (since 2024)Prime MinisterAnwar IbrahimMinisterNga Kor MingPreceded byAkmal Nasrullah Mohd Nasir (Deputy Minister of Local Government Development)ConstituencySepangDeputy Minister of Women, Family and Community DevelopmentIn office10 December 2022...