PROFILPELAJAR.COM

עיינו גם בפורטל

פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון בין המינים, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית.

פמיניזם מרקיסיסטי הוא סוג של פמיניזם המתמקד במרקסיזם והתנערות מהקפיטליזם כדרך מרכזית לשחרור האישה. על פי גישה זו, רכוש פרטי הוא זה שיוצר אי שוויון כלכלי בחברה, תלות של נשים בגברים ודחיקתן ממרכזי הכוח, כפי שמתבטא בחברה הקפיטליסטית כיום, ויש לשנות זאת.

מרקסיזם

על פי התאוריה המרקסיסטית החברה מחולקת לשני מעמדות – שולט ונשלט, הנבדלים בבעלות על אמצעי היצור המשתנים בהתאם לתקופה. למעמד הנשלט יש את כוח העבודה. היחסים בין המעמדות מושתתים על מאבק, קונפליקט, סכסוך, אך יש גם תלות. הניצול והקונפליקט נובעים מהרצון של בעל אמצעי היצור להרוויח כמה שיותר. מעמד הפועלים מייצר יותר ממה שהחברה זקוקה, הערך העודף הוא הרווח שבעל העסק מרוויח על חשבון הפועל. זו תאוריה מטריאליסטית – מתחילה מהבסיס של אמצעי היצור. הבסיס החומרי/ תשתית, הוא הבסיס עליו מעוצב מבנה העל. מבנה העל כולל את האידאולוגיה של החברה, את המנהגים, התרבות, המוסר, השפה, חינוך, דת ועוד. הטענה של מרקס היא, שמבנה העל משרת את האינטרסים של המעמד השולט. דת = אופיום להמונים, מטשטשת את בני האדם ומונעת מהם לראות את יחסי הניצול שמאפיינים את חייהם. כל אלה משמרים את האינטרסים של המעמד השולט משום שהם נתפסים כמובן מאליו, כאמת היחידה ומכאן נצחית ובלתי ניתנת לשינוי.

ההתייחסות המרקסיסטית לפמיניזם ומעמד האישה

הפמיניזם, בתחילת דרכו של המרקסיזם, השתמש בסכימה הזו של מבנה העל כדי לנתח יחסי גברים ונשים. אנגלס, בספרו "מוצא המשפחה, המדינה והקנין הפרטי" תיאר את התפתחות המבנה המשפחתי הנוכחי בניתוח היסטורי. אנגלס טען שהמשפחה הנוכחית מייצגת את הקונפליקט המעמדי הבסיסי ביותר בהיסטוריה שבו הרווחה וההתפתחות של צד אחד מושג דרך דיכוי של צד שני. הטענה שלו היא שברגע שהתמסד רכוש פרטי בחברה, האישה הפכה להיות תלויה בבעלה ואצל הגבר התפתח אינטרס מובהק לשמור על הרכוש הפרטי ולדאוג שהרכוש יעבור רק ליורשים הלגיטימיים – ילדיו הביולוגים, כלומר הוא מחייב את אשתו למונוגמיה. קיומו של רכוש פרטי ממסד יחס למוסר, ליחסי גברים נשים. לכן אנגלס השווה את היחסים בין בעל לאשה, לזנות. הוא אמר שנשים מוכרות את גופן לעבודות הבית תמורת תמיכה כלכלית. הוא השווה את הגבר לקפיטליסט שנהנה מהערך העודף שאשתו מייצרת. הבורגני רואה באשתו מכשיר ייצור בלבד של יורשים לגיטימיים, של שירותי מין, ושל עבודות בית. הטענה הייתה שכשאין רכוש פרטי אין לו שום אינטרס לשמור על יחסי המין של אשתו. לפי אנגלס התנאים לשחרור הם לא שינוי תודעה מגדרית, אלא ביטול הרכוש הפרטי – מהפכה חברתית של הפרולטריון. התנאי השני הוא שנשים יעבדו בתחום הציבורי כדי שתהיה להן עצמאות כלכלית ואז לא יזדקקו לתמיכת הבעל. חיי הנישואין יתבססו רק על אהבה ויהיה שוויון.

השקפות עכשוויות של פמיניזם מרקסיסטי

פמיניזם מרקסיסטי עכשווי, ממשיך את אנגלס בטענה העיקרית והיא שההסבר לאי השוויון בין נשים לגברים בחברה נובע מזה שגברים מנצלים את כוח העבודה של נשים. הן מנוצלות בשני אתרים: במשק הבית ובשוק העבודה. יש קשר בין שני התחומים האלה. עד המהפכה התעשייתית נעשה חלק ניכר מהייצור החומרי בתוך משק הבית. המהפכה התעשייתית, והוצאת הייצור אל מחוץ לבית, לתחום הציבורי, יצרה הבחנה בין פרודוקציה – תחום ציבורי ורה-פרודוקציה (מילה שאפשר לתרגם גם כ"ילודה והתרבות") – בתחום הפרטי. מה שבפרטי הוא לא יצרני ולכן לא צריך לתגמל את זה, לכן זה לא מעניק סטטוס, תגמולים כלכליים. התפיסה הייתה שמה שקורה במפעל זה ייצור, מי שמייצר מקבל על זה תשלום. מה שקורה בתחום הפרטי, שקשור בעיקר לרבייה, זה לא יצרני ולכן לא מקבלים על זה סטטוס, יוקרה, גמול. כל מה שנשים עושות בתחום הפרטי לא נחשבות לעבודה, אלא תופסים אותם בתור חובה, מובן מאליו, ייעוד נשי.

הטענה הפמיניסטית המרקסיסטית היא שגם עבודות הבית הן פרודוקציה, גם הן ייצור, שיש להן ערך כלכלי ושימושי, כמו כל עבודה פרודוקטיבית אחרת – כמו עבודה במפעל. לא רק שיש להן ערך שימושי, אלא גם יש להן ערך עודף – בעבודתן בבית הן משחררות את הגבר ליום עבודה מלא. לכן העבודה היא בעלת ערך כלכלי. כשנשים עובדות רק במשק ביתן, הן כבר נמצאות בשוק העבודה. עבודה של נשים במשק הבית היא גלגל השיניים עליו נעה המכונה הקפיטליסטית. לכן הפמיניזם המרקסיסטי הציע שתי הצעות לשינוי:

קולקטיביזציה של עבודות הבית – להוציא את עבודות הבית לתחום הציבורי, המדינה תדאג לאוכל, לכביסה לחינוך וכו´. אחת הבעיות עם הטיעון הזה היא שלפחות מניסיון הקיבוץ, אף על פי שעברו לתחום הציבורי, עדיין נעשו עבודות אלה בידי נשים. השאלה היא איך ליצור את הנתק בין עבודות הבית לבין נשים.
תשלום על עבודות הבית מהמדינה. קמה תנועה Wages for Housework שטענו שכשנשים יקבלו תשלום על עבודות הבית זה יאפשר להן עצמאות כלכלית, ויבהיר את המשמעות הכלכלית של העבודות האלה, שיש לזה ערך כלכלי ולא מדובר בתחביב. הביקורת העיקרית הייתה שזה מנציח את הקשר בין עבודות הבית לנשים במקום ניתוק הקשר.

הארגון לא הצליח להשיג את המטרות שלו, אבל כן יש שינוי בתפישה לפיה מה שנשים עושות בבית זו עבודה. כאשר האו"ם עושה חישוב של התל"ג של מדינות הוא מכניס גם את הנתונים של עבודת נשים שהיא ללא שכר. בארץ יש הכרה של ביטוח לאומי בעבודה שהיא רק במשק הבית. כמו כן במשפטי גירושים במדינות רבות בעולם ובמיוחד בארצות הברית מקובל לתת משקל שווה ערך לעבודת האשה בבית, גם כאשר בעלה הוא זה שעבד והרוויח כסף (מתוך הראיה שהוזכרה לעיל, בה האשה מאפשרת לבעל להתפרנס כאשר היא עובדת בבית ולכן מגיע לה חלק משכרו).

Berk - The Gender Factory בזמן שעבודות הבית וחלוקת העבודה בבית מייצרות סחורה (ילדים נקיים, ארוחות, בגדים נקיים), הן בו זמנית מייצרות את ההיררכיה בין נשים ובין גברים, את התפישות של נשיות וגבריות, כי החלוקה של העבודה בבית מבוססת על יחסי שליטה ושיעבוד, והדרישות של העבודה בבית מתערבבות כל הזמן עם תפיסות ודרישות של מגדר.