השיר מתאר, מנקודת הראות של הנכד או הנכדה (במקור: אחיין או אחיינית), אדם זקן בעל עץ פלאי המצמיח כוכבים. הסב (במקור: הדוד אֵליה) יורד לעיר ומנסה למכור את הכוכבים אך אנשי העיירה צוחקים עליו, ובכל זאת הוא חוזר הביתה מאושר מאחר שכל כוכביו עדיין באמתחתו.
פרשנות
השיר עוסק ביחס שבין קניינים רוחניים לגשמים, ובין ערכי הדור המבוגר לעומת ערכי הדור הצעיר, המקדש את החומרנות.[2]
שם השיר,"עץ הכוכבים", הוא אוקסימורון שכן עץ הוא אובייקט נטוע וקרוב לקרקע ואילו הכוכבים ממוקמים בחלל ומרוחקים מאוד. הכוכבים מסמלים רעיונות או ערכים נשגבים שאינם תלויים בזמן. מאירי עיניים, כלומר מכוונים להעשיר את נפשו של האדם ולהאיר את דרכו בחיים.
היסטוריה
המשורר לייב מורגנטוי (מאָרגנטוי; 1905–1979), יליד העיירהפינסק שבפולין, כתב את השיר בעירו בשנת 1938.[3] זהו חלק ממחזור השירים "מײַן פֿעטער עליע" – דוֹדי אֵליה (אליהו) – המספר על הדוד. השיר התפרסם בספר שיריו "בײַ דער ארבעט קלינגט דאָס ליד" (ורשה 1950), ולימים נכלל בקובץ שיריו "צער און פֿרייד: לידער און פּאָעמען, 1928–1968" (תל אביב 1968).
"פֿעטער עליע" הולחן על ידי השחקן היידי נח נַחבּוּש (נאַכבוש; 1888–1970) והושר על ידו בתקליטו Noah Nachbush – Gems of Yiddish (1955). בשנת 1969 הקליטה הזמרת חוה אלברשטיין את השיר (ביידיש, בלחן נחבוש) בתקליטה "מאַרגאַריטקעלעך" (1969). באותה שנה תרגם יורם טהרלב עבורה את השיר לעברית, נורית הירש חיברה לו לחן חדש, ואלברשטיין ביצעה גם את הגרסה העברית. בשנה שלאחר מכן הופיע השיר בתקליטה "מרדף" (1970).
עץ הכוכבים, בביצוע חוה אלברשטיין, סרטון באתר יוטיוב (עם אנימציה מאת רעות אברני; תסריט ובימוי: יובל גידרון. מתוך ה-DVD "עץ הכוכבים – שירי הילדים של חוה אלברשטיין", NMC, 2014)
הערות שוליים
^בגרסה שבספרו של טהרלב אין כבר דרך חזרה: "מֻפְלָא".
.svg){kind=logo}
