PROFILPELAJAR.COM

ענת מטר
לידה	29 באוגוסט 1956 (בת 68); תל אביב-יפו, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
זרם	פילוסופיה אנליטית מוקדמת, דקונסטרוקציה
תחומי עניין	פילוסופיה של השפה, פילוסופיה פוליטית
עיסוק	פעילה פוליטית, פילוסופית, מרצה באוניברסיטה
הושפעה מ	ויטגנשטיין, דאמט, הגל, מרקס, דרידה, קורה דיימונד, ג'ודית באטלר
השפיעה על	נוה פרומר
מדינה	ישראל
צאצאים	חגי מטר, אורן מטר

ענת מטר (נולדה ב-29 באוגוסט 1956) היא מרצה בכירה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, פעילת שמאל רדיקלי. מזוהה בדעותיה הפוליטיות עם מפלגת חד"ש.

ביוגרפיה

מטר נולדה בתל אביב לשולה ויעקב אינגרמן, עובדי יחידה 515. את שירותה הצבאי עשתה ביחידה 8200, יחד עם בן זוגה דורון מטר. את התואר הראשון והשני עשתה באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט עשתה באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת תל אביב. הדוקטורט שלה עסק בהשקפת עולמו של מייקל דאמט, ונעשה בהנחיית דאמט ופרופסור אסא כשר. את תואר הדוקטור קיבלה ב-1994.

מחקריה

תחומי מחקריה העיקריים הם פילוסופיה של השפה, פילוסופיה פוליטית ושאלת אפשרות הפילוסופיה וגבולותיה, אחרי המשברים שהפילוסופיה עברה במאה ה-19. בשאלות אלה עסקה בשלושת ספריה. מטר טוענת שהפילוסופיה אפשרית רק אם היא משכילה לאמץ תפישה אנטי-ריאליסטית. בכך מאמצת מטר בעיקר את ההשקפות על השפה והפילוסופיה של פילוסופים כגון מייקל דאמט, ז'ק דרידה וכתביו המאוחרים של לודוויג ויטגנשטיין. במוקד עניינה, הן בספריה והן במאמריה, שאלות על שפת הפילוסופיה עצמה, ושאלות הנוגעות למה שנמצא לכאורה מעבר לתחומי הפילוסופיה: פילוסופיה וספרות, פילוסופיה והפרקסיס הפוליטי. היא תוקפת ניתוחים מופשטים, נטולי הקשר קונקרטי, מזוויות פילוסופיות שונות.

ספרה הראשון: מבעד לפרספקטיבה הפילוסופית של דאמט

ספרה הראשון, From Dummett's Philosophical Perspective, שיצא ב-1997, הוא עיבוד של הדוקטורט שלה על הפילוסופיה של מייקל דאמט. הספר מציג את הקשר בין העמדה האנטי-ריאליסטית של דאמט במטאפיזיקה והתפישה שלו לגבי שפה, לגבי תפישות של זמן, וגם לגבי שאלות פוליטיות.

ספרה השני: מודרניזם ושפת הפילוסופיה

ספרה השני, Modernism and the Language of Philosophy, יצא ב-2006, ודן באתגר שהציב המודרניזם בפני הפילוסופיה. אפשר לראות בתפישות מודרניסטיות איום על אפשרותה של הפילוסופיה, איום הנובע מהאופן החדש של תפישת היחסים בין שפה לעולם, ומכאן גם של שפת הפילוסופיה. הניסוח האולטימטיבי של עמדה כזאת נמצא ב"טרקטטוס הלוגי-פילוסופי" של ויטגנשטיין, שדן את הפילוסופיה לשתיקה. הטענה שמטר מעלה בספרה היא שהתפישה המודרניסטית הזו מבוססת על דוגמות מסורתיות, מהן לא הצליחה להשתחרר, וששחרור מלא יותר מהדוגמות האלה פותח פתח לשפה פילוסופית חדשה. שתי הדוגמאות שלה לשפה כזו ניתנות בתפישותיהם של דאמט ודרידה.

גם בספר זה וגם במאמרים אחרים מנסה מטר לגשר בין שתי המסורות המרכזיות העוינות זו לזו של הפילוסופיה במאה העשרים: הפילוסופיה האנליטית והפילוסופיה הקונטיננטלית.

ספרה השלישי: על דלות המוסר – מסה קריטית

ערך מורחב – על דלות המוסר

הטענה המרכזית בספרה זה, שיצא לאור בשנת 2019, היא כי השיח המוסרי דל מכדי לאפשר ניסוח של תפישה פוליטית וכדי להנחות את המעשה הפוליטי. הסדר הוא הפוך: התפישות האתיות שלנו מתגבשות על בסיס התנסויות אישיות, אקטיביזם, ניתוחים פוליטיים, עובדות אמפיריות, נרטיבים היסטוריים ומודלים תרבותיים-מחנכים. בחינה של הכיוון הזה מעלה כי את תוכנו של המוסרי יש לראות כשמאלי.

מאמרים שונים וחיבור לאקטואליה

במקביל למחקריה כותבת ענת מטר מסות שמנסות לקשר בין הרעיונות הפילוסופיים לבין הוויית החיים בישראל ובעידן הנוכחי בכלל. חלקן פורסמו בכתב העת "מטעם". בשנת 2006 כתבה נגד אחד המנחים שלה בעבודת הדוקטור, אסא כשר, במסה "מה מאפשר את אסא כשר?".^[1] במאמר זה מטר טוענת שריקנותו של השיח המוסרי שמקושר עם הקוד האתי של צה"ל, וכן השפה שנוקט בג"ץ, מאפשרים לתת הכשר לפרקטיקות של דיכוי ולפשעי המלחמה, אשר לדעתה מבוצעים על ידי צה"ל. את זה היא עושה על ידי ניתוח השפה של הקודים האתיים והרטוריקה המוסרית, וההנחות הפילוסופיות המאפשרות אותה. במאמרה "אוניברסיטה",^[2] מטר מנתחת את הסתירה העומדת ביסוד המוסד האוניברסיטאי הליברלי, בין משימת גילוי האמת לבין החשש מהדוגמטיות-לכאורה הכרוכה בקביעת אמיתות. המאמר מצביע על ההשלכות החמורות שיש לחשש זה על עצמאותו של המוסד האקדמי.

פעילות פוליטית

מטר הייתה פעילה בארגון "השנה ה-21", שהקימו עדי אופיר וחנן חבר בשנת 1987, ובתנועות דומות. היא הייתה פעילה גם ב"הקמפוס לא שותק", שפעל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 באוניברסיטת תל אביב עד שנת 2004, וארגנה מרצים וסטודנטים יהודים וערבים במשמרות מחאה ועצרות בקמפוס. היא פעילה בתנועת תעאיוש וריכזה את "פרויקט רפיח", שבמסגרתו הועברו כספים לאנשים שבתיהם נהרסו בידי צה"ל. היא חברה בוועדת ההיגוי של צוות המחקר "מי מרוויח" של קואליציית נשים לשלום.^[3]

בנה, חגי מטר, ריכז את מכתב השמיניסטים ב-2001 וישב עם אחרים בכלא הצבאי במשך כשנתיים בשל סירובו להתגייס. מטר הייתה חברה ב"פורום הורי הסרבנים", שאנשיו ארגנו הפגנות והוזמנו לפרלמנט האירופי. לאחר שחרור חברי הקבוצה המשיך הפורום לתמוך בסרבני גיוס.

יחד עם סנאא סלאמה-דקה (אשתו של המחבל וליד דקה) הקימה את הוועד הישראלי למען האסירים הפלסטינים.^[4] במסגרת פעילות הוועד, ארגנה ב-2007 כנס באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עדאלה ומרכז מינרבה באוניברסיטה העברית, בנושא: "אסירים ביטחוניים או פוליטיים?". הרצאות הכנס שימשו בסיס לכרך מאמרים על האסירים הפלסטינים שיצא לאור ב-2011.^[5]

בשנת 2009 הפיצה מטר תמונה של חייל שלדבריה רצח את בסאם אבו רחמה, שמת מפגיעה של רימון גז בכינון ישיר בהפגנה נגד גדר ההפרדה בכפר בלעין, בניסיון לגלות את זהותו. מאוחר יותר התנצלה על כך ואמרה שייתכן שלא הוא ירה באבו רחמה.^[6]

בשנת 2015 הייתה בין מקימי הארגון אקדמיה לשוויון. הארגון חותר לקידום שוויון וייצוג באקדמיה של כל הציבורים בישראל, נאבק במעורבות של האקדמיה הישראלית במה שהוא מחשיב דיכוי בשטחים הכבושים, ונלחם בניצול יחסי מרות, בהטרדה מינית ובהשתקה של קולות ביקורתיים בישראל ובעולם. מטר מרכזת בארגון את צוות הסולידריות עם האקדמיה הפלסטינית.

בכמה הזדמנויות תמכה מטר במדיניות של החרמה, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל, ובפרט באימוץ חלקי של המדיניות הזו כלפי האקדמיה הישראלית. במאי 2010 חתמה על מכתב גלוי למוזיאון המדע של בוסטון, שחותמיו כינו את הטכניון "אוניברסיטה המכינה כלי רצח", וגינו את החלטת המוזיאון להציג תערוכה של המצאות ישראליות, בנימוק שהתערוכה היא אמצעי תעמולה להסחת הדעת מ"פשעי המלחמה של ישראל".^[7]

ב-2018 תבע מנכ"ל ארגון בצלמו, שי גליק, את מטר בגין לשון הרע בעקבות פוסט שבו כינתה אותו "ארכי פאשיסט" – תביעה אשר תוארה על ידי מטר כתביעת השתקה. ב-2019 נתן בית המשפט תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים שלפיה תפרסם מטר הסבר, בהתבסס על טיעוני ההגנה, על מקומה המרכזי של ההלשנה במשטרים פשיסטיים ומדוע ניתן לכנות אדם שפועל להשתיק אחרים "פשיסט". עוד קבע פסק הדין כי על גליק לפרסם הבהרה כי הוא מבין שוויכוחים מסוג זה אינם צריכים להתברר בבית המשפט אלא בזירה הציבורית^[8].

במאי 2021 נמנתה עם החותמים על מכתב המופנה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג בנוגע לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, ובו קריאה לבית הדין שלא לסמוך על הגופים הרשמיים של מדינת ישראל, ולחקור בעצמו את הנעשה.^[9]

באפריל 2024 פרסמה מטר פוסט הספד בפייסבוק למחבל וליד דקה, בו כינתה אותו "אחד מבניו המעולים של העם הפלסטיני", והוסיפה כי היווה עבורה מקור השראה^[10]. מטר נימקה את גישתה, בין השאר, בכך שדקה "הביע חרטה מלאה ופומבית, חוזרת ונשנית, על מעשיו".^[11] אוניברסיטת תל אביב גינתה את דבריה^[12].

ביבליוגרפיה נבחרת

ספרים שכתבה

על דלות המוסר – מסה קריטית, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2019.

From Dummett's Philosophical Perspective, Berlin: de Gruyter, 1997.
Modernism and the Language of Philosophy, London: Routledge, 2006.
The Poverty of Ethics, Verso, 2022.

ספרים שערכה

Anat Biletzki and Anat Matar (eds), The Story of Analytic Philosophy - Plot and Heroes, London: Routledge, 1998.
Abeer Baker and Anat Matar (eds), Threat: Palestinian Political Prisoners in Israel, London: Pluto Press, 2011.^[13]
Anat Matar (ed.), Understanding Wittgenstein, Understanding Modernism, London: Bloomsbury, 2017.

מאמרים

"פרגה: הוצאת ההקשר מחוץ להקשר", עיון נ"ב, תשרי תשס"ד, אוקטובר 2003, עמ' 435–437.
"קין", על "הנה אדם" של יצחק לאור, חדרים 15, ינואר 2004.
"נשארנו עכשיו בשר מול בשר": "משהו הגדול באופן מוחלט: על הנשגב בתרבות המוות", מטעם, ספטמבר 2005, 3.
"מה מאפשר את אסא כשר?", מטעם כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית 6: 2006, עמ' 121–142
"אובייקטים או סובייקטים? הערות מושגיות על הדה-פוליטיזציה של סוגיית האסירים", הגיליון האלקטרוני של עדאלה, 35, אפריל 2007.
תוף בודד: מהטימפאן של דרידה אל תופי המלחמה, מטעם 10, יוני 2007, עמ' 69–77.
"אוניברסיטה", מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 3: 2011, עמ' 1–19
"בחזרה לקרקע המחוספסת": על החרם האקדמי והפוליטיזציה של הפילוסופיה, מטעם 25, מרץ 2011, עמ' 155–165.
"אולי, ואולי לא אולי", בתוך אל בשר הלשון, בעריכת סיגל נאור-פרלמן ואריאל הירשפלד, רמת-גן: הקיבוץ המאוחד, 2012, עמ' 12–23.

"Decontextualizing Context", The Role of Programatics in Contemporary Philosophy, Paul Weingartner et al (eds), Kirchberg: ALWS, 1997, PP. 601-605
Anat Biletzki and Anat Matar, "In Defence of Dogma", in Y. Ariel et al (eds), Relativism and Beyond, Leiden: Brill, 1998, pp. 15-35.
"Analytic Philosophy: Rationalism vs. Romanticism", in The Story of Analytic Philosophy - Plot and Heroes. London: Routledge, 1998, pp. 71-87.
"Diamond's Wittgenstein and the Mute Philosopher", in R. Haller and K, Puhl (eds), Wittgenstein and the Future of Philosophy: a Reassessement after 50 Years, Vol. 2, Kirchberg: ALWS, 2001.
"Habermas and Dummet: Beyond Dogmatism and Scepticism", International Journal of Philosophical Studies, 2001, vol 9(3), pp 417-430.
"Radically Different: on Dummett's Metaphilosophy", in Louis E. Hahn (ed.), The Philosophy of M.A.E. Dummet, The Library of Living Philosopher, La Salle, III: Open Court.
Anat Matar, "Lonely Beating: Wittgenstein's Automaton and the Drums of War", in A. Biletzki (ed.), Hues of philosophy, College Publications, No. 6, 2010.
Anat Matar, “Maurice Blanchot: Modernism, Dissidence and the Privilege of Writing”, Critical Horizons, 19:1, pp. 67-80, 2018.