פרנק רמזי
Frank Plumpton Ramsey![]() |
|
לידה |
22 בפברואר 1903
קיימברידג', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|
|
פטירה |
19 בינואר 1930 (בגיל 26)
לונדון, הממלכה המאוחדת |
|---|
|
שם לידה |
Frank Plumpton Ramsey |
|---|
|
מקום קבורה |
Ascension Parish Burial Ground |
|---|
|
מקום לימודים |
וינצ'סטר קולג', טריניטי קולג', אוניברסיטת וינה |
|---|
|
מוסדות |
קינגס קולג' |
|---|
|
מונחה לדוקטורט |
לודוויג ויטגנשטיין |
|---|
|
זרם |
פילוסופיה אנליטית |
|---|
|
תחומי עניין |
תורת ההכרה, לוגיקה, מטאפיזיקה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המתמטיקה |
|---|
|
עיסוק |
מתמטיקאי, פילוסוף, כלכלן |
|---|
|
הושפע מ |
ברטראנד ראסל, צ'ארלס פרס, לודוויג ויטגנשטיין |
|---|
|
השפיע על |
לודוויג ויטגנשטיין, סוזן האק |
|---|
|
מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
|---|
|
יצירות ידועות |
Ramsey–Cass–Koopmans model, תורת רמזי, Ramsey problem, Ramsey–Lewis method, משפט רמזי, Ramsey sentence, Keynes–Ramsey rule |
|---|
|
בן או בת זוג |
Lettice Ramsey |
|---|
  |
פרנק פלומפטון רמזי (באנגלית: Frank P. Ramsey; 22 בפברואר 1903 – 19 בינואר 1930) היה מתמטיקאי בריטי, אשר עסק גם בפילוסופיה וכלכלה.
ביוגרפיה
פרנק רמזי נולד ב-1903 בקיימברידג'. אביו, ארתור, היה מתמטיקאי ונשיא מודלין קולג'. הוא היה הבכור מבין שני אחים ושתי אחיות. אחיו, מיכאל רמזי, היה הארכיבישוף מקנטרברי. הוא החל את לימודיו בוינצ'סטר קולג' ב-1915 ומאוחר יותר עבר לקיימברידג' כדי ללמוד מתמטיקה בטריניטי קולג'. בתור נער התעניין בנושאים רבים, החל מספרות אנגלית וקלאסיקה ועד מתמטיקה ופוליטיקה.
מגיל צעיר סבל רמזי מדיפרסיה. הוא התעניין בפסיכואנליזה וכאשר כתב את הדיסרטציה שלו, נסע לווינה כדי לעבור טיפול פסיכואנליטי. כדי להצדיק זאת כתב לאימו שהתת-מודע עשוי להשפיע על עבודתו כמתמטיקאי. בספטמבר 1925 נשא לאישה את לטיס בייקר. החתונה התקיימה במשרד רישום מכיוון שרמזי היה, על פי אשתו, אתיאסט מילטנטי. נולדו להם שתי בנות.
רמזי חזר לאנגליה ב-1924 ובעזרת תמיכתו של הכלכלן הנודע ג'ון מיינרד קיינס הפך לעמית בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. ב-1926 הפך למרצה למתמטיקה ולאחר מכן מנהל לימודי המתמטיקה בקינגס קולג'.
רמזי סבל מבעיות כרוניות בכבד. הוא נדבק בצהבת לאחר ניתוח וכתוצאה מכך נפטר בבית חולים בלונדון בינואר 1930 בגיל 26. הוא נקבר בבית קברות בקיימברידג'.
עבודתו
ב-1927 רמזי פרסם את המאמר "עובדות והיגדים" (Facts and Propositions) בו הציע תורת אמת פילוסופית.[דרושה הבהרה]
ב-1930 במאמר "על בעיה של לוגיקה פורמלית" רמזי ניסח משפט שנודע מאוחר יותר כמשפט רמזי. אף על פי שזוהי אולי עבודתו הידועה ביותר, הוא למעשה רק הוכיח את המשפט כלמה בדרכו לפתרון חלקי של בעיית ההכרעה של הילברט לשפה מסדר ראשון (מציאת אלגוריתם המכריע את הנכונות של כל טענה; המקרה הכללי הוכח מאוחר יותר כבלתי פתיר). הוכחה זו הובילה לפיתוח תחום שלם במתמטיקה הקרוי על שמו, תורת רמזי - תחום בקומבינטוריקה העוסק בשאלה כמה גדול צריך להיות מבנה מתמטי כדי להבטיח שהוא מקיים תכונה מסוימת.
קיינס והכלכלן ארתור פיגו עודדו את רמזי לעבוד על כלכלה החל מגיל 16. בתגובה לכך רמזי כתב שלושה מאמרים בתאוריה כלכלית אשר לכל אחד מהם הייתה השפעה מכריעה בכלכלה. המאמרים של רמזי עסקו בהסתברות בייסיאנית ותועלת (1926), מיסוי אופטימלי (1927) וצמיחה אופטימלית של מגזר יחיד (1928).
עבודתו עם ויטגנשטיין
רמזי תרגם את ספרו של הפילוסוף האוסטרי לודוויג ויטגנשטיין "טרקטט לוגי-פילוסופי" (1921) מגרמנית לאנגלית. הוא עשה זאת בגיל 19 לאחר שלמד, לפי גרסה מסוימת, גרמנית בתוך פחות משבוע. רמזי העריך את עבודתו של ויטגנשטיין ולאחר שהשלים את לימודי המתמטיקה ב-1923, ערך מסע לאוסטריה כדי לפגוש את ויטגנשטיין בזמן שלימד מתמטיקה בבית ספר יסודי בקהילה קטנה. במשך שבועיים הם דנו בקשיים שרמזי נתקל בהם בטרקטטוס, ובעקבות כך ויטגנשטיין ערך מספר תיקונים בתרגום לאנגלית וכמה שינויים בטקסט המקורי. שינויים אלו הופיעו במהדורה השנייה של הטרקטטוס ב-1933.
רמזי וקיינס פעלו יחד כדי להחזיר את ויטגנשטיין לקיימברידג' (ויטגנשטיין היה סטודנט של המתמטיקאי והפילוסוף ברטרנד ראסל לפני מלחמת העולם הראשונה). כאשר ויטגנשטיין חזר לקיימברידג', רמזי הפך למנחה שלו. ויטגנשטיין הגיש את ספרו "מאמר לוגי-פילוסופי" כדיסרטציה של הדוקטורט. הפילוסופים ג.א. מור וברטרנד ראסל בחנו את ויטגנשטיין בהגנה על הדיסרטציה ועל פי המסופר הוא ניחם אותם לאחר שנכשלו בהבנה של ספרו. לאחר מכן שלושתם סידרו תמיכה כספית לוויטגנשטיין על מנת לעזור לו להמשיך בעבודת המחקר שלו. ב-1929 רמזי שיתף פעולה עם ויטגנשטיין והכלכלן האיטלקי פיירו סרפה בעבודות מתמטיות ופילוסופיות. תרומות אלו הוזכרו מאוחר יותר בעבודותיהם.
לקריאה נוספת
- Ramsey, F.P. (1927), "Facts and Propositions," Aristotelian Society Supplementary Volume 7, 153–170.
- Ramsey F.P. (1927), "A Contribution to the Theory of Taxation," Economic Journal, Vol. 37, No 145, pp. 47–61
- Ramsey F.P. (1928), "A Mathematical Theory of Saving," Economic Journal, Vol. 38, No 152, pp. 543 559
- Ramsey F.P. (1929), "On a problem in formal logic," Proc. London Math. Soc., Vol. 30, pp. 264–286
- Ramsey F.P. (1931), Foundations – Essays in Philosophy, Logic, Mathematics and Economics, Humanities Press
קישורים חיצוניים
