עיריית חיפה

מדינה	ישראל
מטה הארגון	חסן שוקרי 14, חיפה
מקום פעילות	חיפה
יושב ראש	יונה יהב
מנכ"ל	גדי מרגלית
אנשי מפתח	אביהו האן, סגן ומ"מ ראשון לרה"ע ויו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה סופי נקש, סגנית ומ"מ שנייה לרה"ע, יו"ר ועדת הכספים עו"ד שרית גולן שטיינברג, סגנית רה"ע, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה יוסי שלום, סגן רה"ע, מחזיק תיק התרבות, הצעירים והגאווה ישראל סביון, סגן רה"ע בחצי הקדנציה הראשונה
https://www.haifa.muni.il/

עיריית חיפה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר חיפה. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית חיפה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

בראש הפירמידה הפוליטית של חיפה עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה נבחרים, בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת, חברי מועצת העיר המתמודדים ברשימות שונות, שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות לכנסת בפוליטיקה הלאומית.

ראש העירייה הנבחר זקוק לתמיכתם ואמונם של חברי מועצת העיר, וכדי להשיג חופש פעולה רחב, ירכיב על פי רוב קואליציה גדולה ככל האפשר. ראשי סיעות הקואליציה מתמנים בדרך כלל לסגניו או ממונים לתפקידים בכירים בעירייה.

מועצת העיר חיפה מורכבת מ-31 חברי מועצה הנבחרים, כאמור, במסגרת רשימות שונות בנפרד מראש העירייה. היא מוסמכת על ידי תושבי העיר להחליט בעניינים הנוגעים להם והנמצאים על סדר היום העירוני. בידי המועצה הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים ולפקח על אכיפתם, לבקר את פעילות העירייה, לדון במדיניות העירייה ובתוכניותיה, לאשר מינוי בכירים לתפקידים שונים בעירייה, וכן לאשר את תקציב העירייה ולקבל החלטות שונות הנוגעות לו.

בישיבות המועצה מתקיימים דיונים והצבעות הנוגעים להחלטות הוועדות השונות ולענייני הניהול השוטף, עולות הצעות לסדר היום ומובאות שאילתות לנציגי העירייה. ישיבות המועצה מהוות במה לחברי המועצה, בעיקר לחברי האופוזיציה, להעלאת נושאים החשובים להם לדיון גלוי.

בישיבת העירייה שנערכה ב-22 בינואר 1951, קבע ראש העירייה אבא חושי, בצעדו הראשון בתפקיד, כי ישיבות מועצת העירייה ייערכו בדלתיים פתוחות וזאת על מנת שכל הדיונים יהיו פומביים. עד החלטה זו היו כל ישיבות העירייה נערכות בדלתיים סגורות. ישיבות המועצה מתקיימות מדי יום שלישי בראשית כל חודש.

הרכב מועצת העיר:

בחודש יולי 2021 קמה התאגדות כנגד ראש העיר המכהנת בשם "מועצת השינוי" או "מועצת השינוי והשפיות" (כפי שהם מכנים את עצמם). "מועצת השינוי" מתנגדת לראש העיר ואף הצליחה לשלול את שכרם של שלושה מסגניה (שהירה שלבי, דוד עציוני ולזר קפלון) ולמנות שני סגנים בתואר מטעמם (סופי נקש ושמשון עידו). מתוקף כך מועצת העיר הייתה "מועצה לעומתית" ולקליש רותם לא היה רוב במועצה.

בדומה לכנסת, גם למועצת העיר ישנן ועדות המהוות מוסדות משנה המופקדים על עניינים ספציפיים.

ועדות החובה (ועדות שכל רשות מקומית חייבת להקים) הפועלות לצד מועצת העיר הן: ועדת מכרזים, ועדת ביטחון, ועדת מל"ח, ועדת הנחות, ועדת ערר על שומת הארנונה, ועדת תמיכות, ועדת כספים, ועדה לענייני ביקורת, ועדה לקליטת עלייה, ועדה לבטיחות בדרכים, ועדת חינוך וועדת איכות הסביבה. מליאת מועצת העיר משמשת ועדה המקומית לתכנון ולבנייה. ועדה נוספת היא ועדת הנהלה, המורכבת מנציגי סיעות הקואליציה והדומה באופייה להנהלת הקואליציה בכנסת.

לצד ועדות החובה, ישנן גם ועדות רשות שהקימה המועצה, והן: ועדת קניות, ועדת נכסים, ועדת תרבות, ועדת נוער, ועדת ספורט, ועדת שמות, ועדת תברואה, ועדת רווחה, ועדה תורנית, ועדת בריאות, ועדת פיטורין, ועדת ערר על הוצאה לפנסיה מוקדמת, ועדת רישוי עסק, ועדת ביטוחים, ועדת מינוי עורכי דין ושמאים וועדת אגרות.

עד שנת 1940 היו מרבית התושבים בחיפה ערבים ולכן ראשי העיר היו ערבים. בשנת 1940 הפכו היהודים לרוב, דבר שהתבטא גם בבחירות לראשות העיר עם בחירתו של ראש עיר יהודי ראשון.

• 1873–1877: נג'יב אפנדי אל-יאסין
• 1877–1881: אחמד אפנדי ג'לבי
• 1881–1884: מוסטפא בר אל-סאלח
• 1884–1903: מוסטפא פאשה אל-ח'ליל
• 1903–1910: ג'אמל צאדק
• 1910–1911: רפעת אל-צאלח
• 1911–1913: אברהים אל-ח'ליל
• 1913–1920: חסן שוכרי, על שמו נקרא הרחוב בשכונת הדר הכרמל בו שוכן בניין העירייה
• 1920–1927: עבד אל-רחמן אל-חאג'
• 1927–1940: חסן שוכרי
• 1940–1951: שבתי לוי, ראש העיר היהודי הראשון. על שמו נקרא רחוב התפר בין הדר הכרמל לואדי ניסנאס.
• 1951–1969: אבא חושי, על שמו נקרא ציר מרכזי בעיר - שדרות אבא חושי; האזור בו נמצאת אוניברסיטת חיפה שהוקמה ביוזמתו נקרא "רמת אבא חושי", ובנווה שאנן נמצא המרכז הקהילתי בית אבא חושי שנקרא על שמו.
• 1969–1973: משה פלימן, על שמו המרכז הגריאטרי-שיקומי פלימן, בית הספר עירוני ה' וכן רחוב ראשי במבואותיה הדרומיים של העיר.
• 1973–1975: יוסף אלמוגי, על שמו נקראת שכונת רמת אלמוגי.
• 1975–1978: ירוחם צייזל, על שמו קרויה דרך ראשית בעיר התחתית.
• 1978–1993: אריה גוראל, על שמו קרוי הרכבל שהוקם ביוזמתו.
• 1993–2003: עמרם מצנע, עזב לאחר זכייתו בבחירות לראשות מפלגת העבודה.
• 2003: גיורא פישר, היה ראש עיר זמני לאחר התפטרות עמרם מצנע.
• 2003–2018: יונה יהב, בעבר כיהן כחבר מפלגת העבודה וח"כ מטעמה אך לאחר מכן עבר למפלגות קדימה וכולנו.
• 2018–2024: עינת קליש רותם, בעבר הייתה אדריכלית ומתכננת ערים.
• 2024–הווה: יונה יהב, ראש עיריית חיפה לשעבר ששב לתפקיד לאחר שהודח. כיהן בעברו כח״כ מטעם מפלגת העבודה.

ערך מורחב – בניין עיריית חיפה

בניין עיריית חיפה נמצא בשכונת הדר הכרמל, אל מול גן הזיכרון. הוא נבנה בסגנון מונומנטלי מנדטורי בריטי, ונחנך ב-29 ביוני 1942. המבנה תוכנן על ידי האדריכל בנימין חייקין. המבנה משמש את העירייה, אולם בשל מחסור במקום, הועברו חלק ממשרדיה למבנה מלון שעמד מאחורי בניין העירייה. משרד ראש העיר ומליאת מועצת העיר נותרו בבניין המקורי.

אות יקיר חיפה הוא עיטור הוקרה המוענק מדי שנה על ידי ראש עיריית חיפה לנבחרים מבין ותיקי חיפה, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם, כאות תודה והוקרה על תרומה ארוכת שנים לעיר ולמדינה. האות מוענק אחת לשנה, ל-18 אנשים שנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

בין המעוטרים באות: שלום ואנו, שבח וייס, עמירם חרלף, אברהם ב. יהושע, עמוס כרמלי, צפורה לסקוב, דוד לסקוב, אפי נצר, אברהם סכנין ומשה עמאר.

בעשורים האחרונים העיר חיפה, קהילתה ומועצת העיר עומדים בפני מספר אתגרים. ראשית, על אף היותה העיר השלישית בגודלה חיפה מתמודדת עם הגירה שלילית; שנית, אזור התעשייה המזהם בסמוך לה מאיים על בריאות הציבור בחיפה וסביבתה; חיפה היא עיר קולטת עלייה ושיעור גדול מתושביה הם תושבי ברית המועצות לשעבר; חיפה נאבקת על בכירותה כבירת הצפון וזאת לצד כוחות כלכליים משמעותיים אשר נותנים יתרון יחסי לערי המרכז; בדומה לערים אחרות חיפה התמודדה עם משבר הקורונה, לצד משבר האקלים העולמי והמשבר הלאומי-משילותי בשנים 2020-2022; חיפה חווה משבר מקומי-סביבתי הכולל מפגשים תדירים של תושבים עם חזירי הבר בכרמל הפולשים למרחב העירוני.

• תמיר גורן, שיתוף בצל העימות - ערבים ויהודים בשלטון המקומי בחיפה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2008

עיינו גם בפורטל:
	פורטל חיפה

מדיה וקבצים בנושא עיריית חיפה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עיריית חיפה (בעברית, באנגלית, בערבית וברוסית)

• עיריית חיפה, ברשת החברתית פייסבוק
• עיריית חיפה, ביישום טלגרם
• עיריית חיפה, ברשת החברתית אינסטגרם
• עיריית חיפה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• חיפה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• תמיר גורן, ‏האומנם איפה ואיפה? מדיניות מוניציפלית וחלוקת משאבים בין יהודים לערבים בחיפה בשנים 1940–1947, קתדרה 113, ספטמבר 2004, עמ' 142-113
• תמונות מאוסף היחידה לשימור אתרים, עיריית חיפה מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

ראשי עיריית חיפה (החל מ-1873)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית	נג'יב אפנדי אל-יאסין (1873–1877) • אחמד אפנדי ג'לבי (1877–1881) • מוסטפא בר אל-סאלח (1881–1884) • מוסטפא פאשה אל-ח'ליל (1885–1903) • ג'אמל צאדק (1904–1910) • רפעאת אל-צאלח (1010–1911) • אברהים אל-ח'ליל (1911–1913) • חסן שוכרי (1914–1917)
המנדט הבריטי המנדט הבריטי	חסן שוכרי (1917–1920) • עבד אל-רחמן אל-חאג' (1920–1927) • חסן שוכרי (1927–1940) • שבתי לוי (1934–1937)
ישראל מדינת ישראל	שבתי לוי (1948–1951) • אבא חושי (1951–1969) • משה פלימן (1969–1973) • יוסף אלמוגי (1974–1975) • ירוחם צייזל (1975–1978) • אריה גוראל (1978–1993) • עמרם מצנע (1993–2003) • גיורא פישר (בפועל) (2003) • יונה יהב (2003–2018) • עינת קליש רותם (2018–2024) • יונה יהב (2024–הווה)