המחזה בברודוויי בוים גם הוא על ידי ארתור פן והשתתפו בו בתפקידים הראשיים אן בנקרופט ופטי דיוק ששיחקו גם בסרט. ב-1979 וב-2000 הופקו סרטי טלוויזיה על אותו נושא. מפיקי הסרט היססו בתחילה לתת את התפקיד לפטי דיוק כי היא הייתה אז בת 15 ואמורה לגלם ילדה בת שבע. בהפקה ב-1979 גילמה פטי דיוק את תפקיד אן סאליבן.
כן היה מועמד לפרסי אוסקר על הבימוי, התסריט ועיצוב התלבושות.
תקציר העלילה
רופא בודק את התינוקת הלן, בתם של קפטן ארתור קלר (ויקטור ג'ורי) וקייט קלר (אינגה סוונסון) ומודיע כי מחלתה חלפה. קייט מתבוננת בתינוקת ועד מהרה מגלה לחרדתה כי היא אינה רואה ושומעת ומפיה נפלטת צווחה המביאה את הקפטן במהירות לתינוקת ולבשורה המרה.
לאחר שבע שנים, הנערה הלן קלר (פטי דיוק) מתפרעת כל הזמן, שוברת דברים ואין אפשרות להשתלט עליה. קפטן קלר מבקש להעבירה למוסד סגור לחולי נפש אבל האם מסרבת ומבקשת למצוא לה אשה שתוכל לטפל בה בבית. לאחר היסוסים מתרצה הקפטן וכותב מכתב בקשה לבית ספר לעיוורים בבוסטון. הם מציעים את העבודה לאן סאליבן (אן בנקרופט), כבדת ראייה שהתחנכה במוסד ויש לה ניסיון בלימוד עיוורים וחירשים.
קפטן קלר מקבל את אן בספקנות בגלל ראייתה הכבדה. המפגשים הראשונים שלה עם הלן הם טראומטיים. הלן מתקיפה אותה פיזית, שוברת לה שן ונועלת אותה בחדר. בעת הארוחה המשפחתית עוברת הלן ליד כל אחד מהמשפחה ולוקחת אוכל מצלחתו. אן אומרת לקפטן שהם מפנקים אותה ויש להפסיק את זה. היא מבקשת להשאיר אותם לבד ואז מתפתחת מריבה גדולה בין שתיהן עם מכות ושבירת כל החפצים בחדר. הקפטן רוצה לפטר את אן ולהחזירה לבוסטון. היא מבקשת לתת לה הזדמנות אחרונה ולהעביר אותה עם הלן לבקתה בפאתי האחוזה המשפחתית שם תהיה נתונה להשפעתה בלבד. הקפטן מסכים לשבועיים בלבד.
בזמן הזה עם עליות וירידות היא מצליחה ללמד את הלן נימוסי שולחן ואת אותיות האלפבית בעזרת מישוש אצבעות.
כאשר הן חוזרות למשפחה מתחילה שוב הלן להתפרע ליד שולחן האוכל. אן סוחבת אותה החוצה ומצליחה ליד משאבת המים ללמד אותה את הקשר בין המילה מים (water) אותה היא מעבירה לה באצבעותיה, למים הזורמים מהמשאבה ולאחר מכן הלן מאייתת לאן את המילה מורה (teacher) ומקבלת אישור ממנה בהנהון הראש - כן, כך נפתחת להלן הדרך ללימוד השפה.
