עדי גילת
עדי גילת (נולדה ב-5 בספטמבר 1978) היא שחקנית תיאטרון קולנוע וטלוויזיה ובמאית ישראלית.
ביוגרפיה
נולדה, גדלה והתחנכה בגבעתיים. למדה בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין. עם סיום לימודי התיכון השתתפה בסדרת הטלוויזיה "קפה פריז" לצד שמיל בן ארי ומרים גבריאלי[1]. בצה"ל שירתה כמ"כית בנות. לאחר סיום השירות הצבאי התקבלה ללימודי משחק בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים שם גם השלימה לאחר מכן לימודי תואר ראשון בבימוי וחינוך.
במהלך לימודיה זכתה במלגות הצטיינות שונות, בין היתר: מלגה מקרן התרבות אמריקה-ישראל ועוד. כשהצטרפה לתיאטרון הקאמרי זכתה בפרס השחקנית המבטיחה על שם עדנה פלידל[2].
קריירה
בטרם סיימה את לימודי המשחק בסמינר הקיבוצים השתלבה גילת בתיאטרון הקאמרי בהצגה "עד ראייה" כפרנקה. לאחר סיום לימודיה המשיכה לשחק בתיאטרון הקאמרי בתפקידים שונים, ובנוסף שיחקה גם בתיאטראות בית ליסין ותיאטרון חיפה. את קריירת המשחק בטלוויזיה החלה בסדרה הבורר שם שיחקה את ענבל אסולין[3]. בשנת 2022 ביימה לראשונה הפקה תיאטרלית ייחודית: צירים[4], בהשתתפות יעל שרוני ועינת הולנד.
משחק בתיאטרון
משחק בטלוויזיה
משחק בקולנוע
כבמאית
בשנת 2022 ביימה גילת הפקה ייחודית של המחזה "צירים". מחזה מתורגם מאת מייק בארטלט שאותו בחרה גילת למקם במשרדי הייטק פעילים, בקומה ה-27. קהל הצופים מגיע למשרדים ולוקח חלק פעיל בהצגה, באינטראקציה עם השחקניות ובין מיקומים שונים ברחבי המשרדים. את המחזה תרגם בן זוגה של עדי, המוזיקאי והסופר יהלי סובול.[12]. את ההצגה, הבנויה מ־13 סצנות, ומתארת מערכת יחסים בין מנהלת בכירה לעובדת צעירה בחברת הייטק, הפיק תיאטרון גבעתיים בניהולו של השחקן אוהד קנולר[13].
חיים אישיים
גילת היא בתו של העיתונאי מרדכי גילת. היא נשואה לזמר והמוזיקאי יהלי סובול ולהם בת ובן.
גלריית תמונות
-
מתוך "להוציא את הילדה"
-
מתוך "להוציא את הילדה"
-
מתוך "השקר"
-
מתוך "ארבע אימהות"
-
מתוך "משפחה חמה"
קישורים חיצוניים
- עדי גילת, ברשת החברתית פייסבוק
- עדי גילת, ברשת החברתית אינסטגרם
- עדי גילת, סרטונים בערוץ היוטיוב
- עדי גילת, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- עדי גילת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- עדי גילת, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- עדי גילת על ענבל אסולין, באתר ynet, 28 בפברואר 2009
- ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, עדי גילת: מ"הבורר" ל"אלמה", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2009
- שאלון עם עדי גילת, באתר "השאלון עם סיני גז", 28 בפברואר 2009
- ראיון עם עדי גילת בישראל היום
- שי פוגלמן, עדי גילת, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2016
- יעל געתון, עדי גילת: "זה היה הדבר הכי קרוב לאונס שחוויתי", באתר וואלה, 24 באפריל 2019
- ליאור סורוקה, השחקנית עדי גילת: "נחצו פה קווים אדומים. אני לא מרגישה מוגנת", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2020
- מאיה נחום שחל, פחד ותיעוב באופן ספייס, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2022
הערות שוליים
- ^ קפה פריז, באתר www.ishim.co.il
- ^ עדי גילת, באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ יעל געתון, עדי גילת: "זה היה הדבר הכי קרוב לאונס שחוויתי", באתר וואלה, 24 באפריל 2019
- ^ צירים | הפקה מקורית של תיאטרון גבעתיים -
- ^ תיאטרון - אלמה (הקאמרי), באתר www.habama.co.il
- ^ להוציא את הילדה, באתר תיאטרון אורתו דה, 2019-04-08
- ^ הליוגבלוס, באתר www.tmu-na.org.il
- ^ לצאת מהארון, באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ שעה של שקט, באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ השקר, באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ ארבע אימהות, באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ צירים | הפקה מקורית של תיאטרון גבעתיים, באתר האינטרנט של תיאטרון גבעתיים
- ^ מאיה נחום שחל, פחד ותיעוב באופן ספייס, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2022
|
|