סקוט ברוקס

סקוט ברוקס
Scott Brooks
ברוקס ב-2019
ברוקס ב-2019
לידה 31 ביולי 1965 (בן 59)
פרנץ' קמפ שבקליפורניה
עמדה רכז
גובה 1.80 מטר
דראפט לא נבחר, 1987
קבוצות כשחקן
1987–1988
1988
1988–1990
1990–1992
1992–1995
1995–1996
1996–1997
1997–1998
2000–2001
אולבני פורטונס
פרסנו פליימס
פילדלפיה 76'
מינסוטה טימברוולבס
יוסטון רוקטס
דאלאס מאבריקס
ניו יורק ניקס
קליבלנד קאבלירס
לוס אנג'לס סטארס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA(1994)
קבוצות כמאמן
2003–2006
2006–2007
2007–2008

2008–2015
2016–2021
2021–2024

2024–
דנוור נאגטס (עוזר)
סקרמנטו קינגס (עוזר)
סיאטל/אוקלהומה סיטי ת'אנדר (עוזר)
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
וושינגטון ויזארדס
פורטלנד טרייל בלייזרס (עוזר)
לוס אנג'לס לייקרס (עוזר)
הישגים כמאמן
מאמן השנה ב-NBA(2010)

סקוט ויליאם ברוקסאנגלית: Scott William Brooks; נולד ב-31 ביולי 1965) הוא כדורסלן עבר, ומאמן כדורסל אמריקאי המשמש כעוזר מאמן בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס מליגת ה-NBA.

ראשית חייו

ברוקס נולד וגדל בקליפורניה. לאחר סיום לימודיו התיכוניים החל לשחק כדורסל באוניברסיטה הנוצרית של טקסס במדיה שיחק במשך שנה. הוא בילה בשנה שלאחר מכן בסן חואקין קולג' ואחר כך עבר לשחק במשך שנתיים במדי אוניברסיטת קליפורניה באירוויין. בעונתו הראשונה בקליפורניה, עונת 1985/1986 שותף ברוקס ב-30 משחקים בהם תרם 10.3 נקודות ו-3.2 אסיסטים. כבר במשחק הפתיחה של עונתו השנייה במדי קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע ברוקס 43 נקודות בניצחון 96–118 על אוניברסיטת המדינה של יוטה, ובהמשך העונה קלע 41 נקודות במשחק נוסף. הוא סיים את העונה עם ממוצע קליעה של 23.8 נקודות למשחק ונבחר לחמישייה המצטיינת של העונה בליגה.[1]

קריירה מקצוענית

ברוקס העמיד עצמו לבחירה לדראפט ה-NBA של שנת 1987, אולם לא נבחר. לאחר הדראפט הוא עוד זומן למחנה אימונים של פילדלפיה 76' אך לא הוחתם לבסוף במדי הקבוצה.[2] הוא חתם במדי קבוצת אולבני פורטונס בה שיחק במשך עונה אחת, סייע לקבוצה לסיים את העונה במאזן של 48 ניצחונות מול שישה הפסדים, וזכה עימה באליפות ליגת ה-CBA.

לקראת עונת 1988/1989 נטל ברוקס חלק במחנה אימונים שני של פילדלפיה, ובסיומו הוחתם בקבוצה והיה לשחקן החופשי השני בתולדות המועדון שלא נבחר בדראפט.[2] בעונת הבכורה שלו בליגה, שותף ברוקס ב-16.7 דקות למשחק ותרם 5.2 נקודות ושיא קריירה של 3.7 אסיסטים. אחרי שתי עונות במדי פילדלפיה, הוא עבר בטרייד תמורת בחירת דראפט של הסיבוב השני אל מינסוטה טימברוולבס, אשר נוסדה עונה קודם לכן.

הוא שיחק במינסוטה במשך שנתיים, בטרם עבר ליוסטון רוקטס לקראת עונת 1992/1993. ביוסטון היה ברוקס לחלק מהסגל שזכה באליפות הליגה בעונת 1993/1994, כמחליפו של קני סמית'. הוא המשיך ושיחק בדאלאס מאבריקס ובניו יורק ניקס. קבוצתו האחרונה בליגה הייתה קליבלנד קאבלירס אליה עבר לקראת עונת 1997/1998.

בעונת 2000/2001 עבר ברוקס לשורותיה של קבוצת לוס אנג'לס סטארס מליגת ה-ABA החדשה בה שימש כשחקן וכעוזר מאמן, בטרם פרש ממשחק פעיל.

קריירת אימון

כעוזר מאמן

בשנת 2003 החל ברוקס לשמש כעוזרו של ג'ף בזדליק, מאמנה של קבוצת דנוור נאגטס. הוא בילה בדנוור במשך שלוש עונות, במהלכן הוחלף בזדליק בג'ורג' קארל. בשנת 2006 הוא מונה לעוזר המאמן בסקרמנטו קינגס ולאחר עונה אחת עבר לשמש כעוזר המאמן בסיאטל סופרסוניקס.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר

בעונת 2008/2009, עונתה הראשונה של הקבוצה לאחר שעברה לאוקלהומה סיטי ושינתה את שמה, פוטר פי ג'יי קרליסימו לאחר שהשיג ניצחון בודד ב-13 משחקיה הראשונים של הקבוצה, בהם עשרה הפסדים רצופים וברוקס מונה במקומו כמאמן זמני.[3] ב-69 המשחקים הנותרים עד לסיום העונה הצליח ברוקס להוביל את שחקניו ל-22 ניצחונות בלבד, אך מונה למאמן הקבע של הקבוצה.

בדראפט 2009 בחרה אוקלהומה את ג'יימס הארדן בבחירה השלישית ולקראת תחילת עונת 2009/2010 השיבה את סרג' איבקה, שנבחר על ידה בדראפט 2008, מקבוצת באסקט מנרסה הספרדית. קבוצתו הראתה שיפור מיידי לעומת העונה הקודמת, ברוקס נבחר למאמן המצטיין של חודש פברואר לאחר שקבוצתו השיגה את אחוז הניצחונות הגבוה בליגה באותו החודש,[4] ולאחר שסיימה את העונה במאזן של 50 ניצחונות מול 32 הפסדים בלבד, הוא זכה בתואר מאמן השנה ב-NBA, וקווין דוראנט היה למלך הסלים. אוקלהומה הודחה כבר בסיבוב הראשון של משחקי הפלייאוף מול לוס אנג'לס לייקרס, שהמשיכה עד לאליפות הליגה.

בעונת 2010/2011 המשיכה אוקלהומה לשמור על יכולת טובה. בינואר שלח ברוקס בטרייד את ננאד קרסטיץ' וג'ף גרין לבוסטון סלטיקס תמורת קנדריק פרקינס ונייט רובינסון. עם עזיבתו של גרין, החל ברוקס לתת קרדיט רב יותר לאיבקה שהחל לעלות בחמישייה הפותחת, והשיב לו עם 2.4 חסימות בממוצע למשחק – ממוצע החסימות השני בגובהו בליגה. בהנהגתו של קווין דוראנט, שהיה למלך הסלים של הליגה בפעם השנייה ברציפות, סיימה אוקלהומה את העונה הסדירה במאזן של 55 ניצחונות מול 27 הפסדים בלבד. במשחקי הפלייאוף הדיחה אוקלהומה בסיבוב הראשון את דנוור נאגטס בחמישה משחקים, ובסיבוב השני את ממפיס גריזליס בשבעה, והעפילה לגמר האזורי לראשונה בתולדותיה. בגמר המערב פגש ברוקס את דאלאס מאבריקס של ריק קרלייל. אוקלהומה הפסידה בסדרה בחמישה משחקים, ודאלאס המשיכה עד לתואר האליפות.

בעונת 2011/2012, שהייתה עונה מקוצרת של 66 משחקים בשל שביתת שחקנים, נבחר ברוקס למאמן המצטיין של החודשים דצמבר-ינואר בזכות פתיחת עונה של 16 ניצחונות מול שלושה הפסדים בלבד, ואף נבחר למאמן נבחרת המערב במשחק האולסטאר של ה-NBA. הוא הוליך את אוקלהומה למאזן של 47 ניצחונות מול 19 הפסדים, לאליפות הבית הצפון-מערבי, למאזן השני בטיבו במערב ולשלישי בטיבו בליגה. בסיבוב הראשון של משחקי הפלייאוף הדיחה אוקלהומה את אלופת העונה הקודמת בסוויפ של 0–4, ובסיבוב השני את לוס אנג'לס לייקרס בחמישה משחקים. בגמר המערב פגשה אוקלהומה את סן אנטוניו ספרס, הקבוצה היחידה במערב שסיימה את העונה במאזן טוב משלה. לאחר שהפסידה בשני המשחקים הראשונים בסדרה, חזרה אוקלהומה וניצחה את כל ארבעת המשחקים הבאים, והעפילה לסדרת הגמר לראשונה בתולדותיה לאחר ניצחון 2–4 בסדרה. בסדרת הגמר נכנעה אוקלהומה למיאמי היט בניצוחו של לברון ג'יימס בחמישה משחקים.

בעונת 2014/2015 סבלה הקבוצה מפציעות שהשביתו את קווין דוראנט (החמיץ 55 משחקים) וראסל וסטברוק (החמיץ 15 משחקים). הקבוצה נאבקה עד סיום העונה על מקום בפלייאוף, אך הפסידה אותו לניו אורלינס פליקנס והחמיצה את הפלייאוף לראשונה מאז מונה ברוקס למאמן הקבוע של הקבוצה. בעקבות כך פוטר ברוקס מאימון הקבוצה ובמקומו מונה בילי דונובן.[5]

וושינגטון ויזארדס

ב-26 באפריל 2016 מונה למאמנה הראשי של וושינגטון ויזארדס.[6] בשתי עונותיו הראשונות בתפקיד העפילה הקבוצה לפלייאוף ה-NBA, בהובלתם של שחקני הקו האחורי ג'ון וול ובראדלי ביל, אולם בשתי העונות הבאות מיעט וול לשחק בגין פציעות ברגליו, והוויזארדס נותרו מחוץ לשלב הפלייאוף.

בסיום עונת 2020/2021 פוטר מתפקידו בוויזארדס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקוט ברוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים