PROFILPELAJAR.COM

נייט רובינסון
Nate Robinson
	רובינסון במדי ניו יורק ניקס, 2007
לידה	31 במאי 1984 (בן 40); סיאטל שבוושינגטון
עמדה	רכז
גובה	1.75 מטר
מספר	3
מכללה	אוניברסיטת וושינגטון
דראפט	בחירה מספר 21, 2005; פיניקס סאנס
קבוצות כשחקן
2005–2010 ; 2010–2011 ; 2011 ; 2012 ; 2012–2013 ; 2013–2015 ; 2015 ; 2015 ; 2016 ; 2016–2017 ; 2017 ; 2018	ניו יורק ניקס ; בוסטון סלטיקס ; אוקלהומה סיטי ת'אנדר ; גולדן סטייט ווריורס ; שיקגו בולס ; דנוור נאגטס ; לוס אנג'לס קליפרס ; ניו אורלינס פליקנס ; הפועל תל אביב ; דלאוור 87' ; גוארוס דה לארה ; הומנטמן ביירות
הישגים כשחקן
	3 זכיות בתחרות ההטבעות (2006, 2009, 2010)

נת'ניאל קורנליוס "נייט" רובינסון (באנגלית: Nathaniel Cornelius "Nate" Robinson; נולד ב-31 במאי 1984) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז. גובהו 1.75 מטר בלבד, נתון שהפך אותו לאחד השחקנים הנמוכים ביותר בליגת ה-NBA בתקופתו, אך יכולתו לנתר לגובה של כ-110 ס"מ^[1] הציבה אותו כאחד המנתרים הטובים ביותר בליגה.^[2] אף על פי שהיה אחד מ-25 השחקנים הנמוכים בהיסטוריה של ה-NBA, זכה רובינסון בשלוש תחרויות הטבעות בליגה.

ראשית חייו

רובינסון נולד כבכור מבין תשעה אחים ואחיות. ^[^{דרוש מקור]} אביו ז'אק היה שחקן פוטבול ששיחק כרץ אחורי באוניברסיטת וושינגטון ולאחריה במשך עונה אחת בפילדלפיה איגלס, ואימו רנה לבית בּוּשׁ ניהלה סלון יופי. בן דודו הוא רכז ניו יורק ניקס טוני ורוטן. רובניסון בילה שנתיים בתיכון ריינר ביץ' בסיאטל, לאחר מכן עבר לשחק בתיכון ג'יימס לוגן בקליפורניה במשך שנה בטרם חזר לסיאטל. בריינר ביץ' הוא הצטיין בכדורסל, פוטבול וריצה. בשנתו האחרונה הוביל את קבוצת הכדורסל של בית ספרו לאליפות המדינה, ולמאזן של 28 ניצחונות מול הפסד בודד, כשהוא רושם ממוצעים של 17.9 נקודות, שבעה ריבאונדים, שבעה אסיסטים ו-3 חטיפות למשחק. באותה השנה נבחר גם לשחקן הפוטבול המצטיין של העונה כאשר מסר 1,200 יארדים, תפס 500 יארדים ורשם 21 טאצ'דאונים. בנוסף רשם באותה השנה תוצאה של 13.85 שניות בריצת 110 מטר משוכות.

בעונת 2002/2003 הצטרף לאוניברסיטת וושינגטון. בעונת ה"פרשמן" שלו שותף רובינסון ב-23 משחקים בהם קלע 13.0 נקודות למשחק. בעונתו השנייה שיחק רובינסון ב-31 משחקים, פתח ב-21 מהם ורשם 13.2 נקודות למשחק, וסיים שלישי בליגה בחטיפות עם 53 באותה העונה. בעונת ה"ג'וניור" שלו פתח רובינסון בכל 35 המשחקים, קלע 16.4 נקודות למשחק וחטף 61 פעמים במהלך העונה.^[3]

בשנותיו באוניברסיטת וושינגטון העפיל רובינסון עם קבוצת הכדורסל לטורניר אליפות המכללות בכדורסל פעמיים, והמשיך להיות פעיל גם בקבוצת הפוטבול של המכללה. בשנת 2016 נבחר להיכל התהילה של ההאסקיז.^[4]

קריירת משחק

ליגת ה-NBA

רובינסון נבחר במקום ה-21 בדראפט של שנת 2005, על ידי קבוצת פיניקס סאנס, אך עבר מיד, ביחד עם קוונטין ריצ'רדסון לניו יורק ניקס תמורת קורט תומאס ודיז'ון תומפסון. בעונת הרוקי שלו, שותף רובינסון ב-72 משחקים, ב-26 מהם אף פתח בחמישייה. משחק השיא שלו בעונתו הראשונה היה בהתמודדות מול פילדלפיה 76' במדיסון סקוור גארדן, כאשר קלע 17 נקודות, כולל שלשת ניצחון מעל ראשו של גיבור ילדותו אלן אייברסון עם הבאזר, וקלט שישה ריבאונדים. במהלך סוף-שבוע האולסטאר, זכה רובינסון בתחרות ההטבעות, כאשר ניצח את אנדרה איגודלה כשבאחת מן הקפיצות זינק מעל ראשו של זוכה תחרות ההטבעות של שנת 1986 ספאד ווב, וקיבל ציון מושלם של 50 נקודות.^[5]

ב-16 בדצמבר 2006, לקח רובינסון חלק בקטטה ההמונית שהתפתחה במהלך המשחק של קבוצתו נגד דנוור נאגטס. מריבתו עם ג'יי אר סמית' אשר נמשכה לתוך יציע האוהדים גרמה להרחקתו של רובינסון מעשרה משחקים.^[6] רובינסון התמודד בשנית בתחרות ההטבעות, אך סיים במקום השני אחרי ג'רלד גרין. ב-14 בפברואר 2009 זכה בשנית בתחרות ההטבעות כאשר ניצח בסיבוב הגמר את דווייט הווארד בזכות הטבעה בזינוק מעל ראשו של הווארד (הגבוה ממנו בכ-40 סנטימטרים), אשר זיכתה אותו ב-52% מקולות האוהדים.^[7] רובינסון חווה את עונתו הטובה ביותר בעונת 2008/2009 אותה סיים עם ממוצע של 17.2 נקודות ו-4.1 אסיסטים למשחק, כולל משחק שיא של 41 נקודות ו-8 ריבאונדים.

לאחר שחילוקי דעות עם מאמנו מייק ד'אנטוני הובילו להשעייתו של רובינסון מסגל הקבוצה ל-14 משחקים, וכמעט חודש לא שותף במשחק. הוא חזר לשחק ב-1 בינואר 2010, כשעלה מהספסל מול אטלנטה הוקס, קלע 41 נקודות והוביל את קבוצתו לניצחון. ב-13 בפברואר 2010 ניצח רובינסון בתחרות ההטבעות, ובכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה אשר זוכה בתחרות שלוש פעמים^[8] ב-18 בפברואר 2010, עבר רובינסון בעסקת חליפין לקבוצת בוסטון סלטיקס ביחד עם מרקוס לנדרי בתמורה לאדי האוס, ביל ווקר וג'יי.אר גידנס שעברו לניו יורק.^[9] הוא שיחק 26 משחקים בשארית העונה, בהם קלע 6.5 נקודות ב-14.7 דקות למשחק. על אף זמן המשחק המוגבל לו זכה, תרם רובינסון במשחק מספר 6 בגמר המזרח 13 נקודות במחצית המשחק השנייה, בדרך לגמר ה-NBA.

בפברואר 2011 עבר רובינסון בעסקת חליפין לאוקלהומה סיטי ת'אנדר ביחד עם קנדריק פרקינס בתמורה לג'ף גרין וננאד קרסטיץ' שעברו לבוסטון, אך כמעט ולא שותף במשחקי הקבוצה עד לסיום העונה. בדצמבר 2011, מעט אחרי תחילת עונת 2011/2012, ולאחר שלא שותף ולו במשחק בודד במדי אוקלהומה סיטי, נופה רובינסון מהסגל וב-4 בינואר 2012 חתם בגולדן סטייט ווריורס. בגולדן סטייט הוא שותף ב-51 משחקים מהם עלה בחמישייה בתשעה, קלע 11.2 נקודות והוסיף שיא קריירה של 4.5 אסיסטים בממוצע.

לקראת עונת 2012/2013 חתם רובינסון על חוזה לעונה אחת בשיקגו בולס תמורת כמיליון דולר.^[10] הוא לקח חלק בכל 82 משחקי הקבוצה לאורך העונה הסדירה, וב-23 מהם אף עלה בחמישייה, ותרם 13.1 נקודות ו-4.4 אסיסטים. הוא אף נבחר לראשונה בקריירה לשחקן השבוע בליגה, לאחר שבארבעה משחקים בחודש פברואר בשבוע אחד קלע 17.8 נקודות, מסר 6.8 אסיסטים והוסיף 2.5 חטיפות בממוצע.^[11] במשחקי הפלייאוף הוא רשם 16.8 נקודות בממוצע, ואף הוביל את קבוצתו לניצחון בשלוש הארכות במשחק הרביעי הסיבוב הראשון מול ברוקלין נטס, כשקלע 34 נקודות, בהן 23 נקודות ברבע הרביעי.

בסיום העונה תם חוזהו של רובינסון בשיקגו, והוא חתם על חוזה לשנתיים בדנוור נאגטס תמורת כארבעה מיליון דולר.^[12] משום שבדנוור הוחלט שהספרה 2, איתה שיחק רובינסון בשיקגו וגולדן סטייט, לא תשמש עוד שחקנים לכבודו של אלכס אינגליש כוכב העבר של הקבוצה, החליט רובינסון לשחק עם הספרה 10 לכבודו של הכדורגלן ליונל מסי.^[13] במהלך עונת 2014/2015 הועבר רובינסון בטרייד תמורת ג'מיר נלסון לבוסטון סלטיקס, אך שוחרר מהקבוצה לאחר יומיים. לקראת סיום העונה הוא חתם על חוזה בלוס אנג'לס קליפרס, והופיע במדיה בתשעה משחקים בטרם שוחרר מהמועדון. באוקטובר 2015 הוא חתם על חוזה וטרן בניו אורלינס פליקנס ונופה לאחר שני משחקים בלבד.

הפועל תל אביב

לקראת סוף עונת 2015/2016, ב-17 במרץ 2016, חתם בהפועל תל אביב על חוזה עד סיום העונה.^[14] בקבוצה הישראלית שיחק רובינסון לצד חברו מאוניברסיטת וושינגטון - טרה סימונס. במשחקו הראשון בליגת העל, מול מכבי ראשון לציון, קלע 25 נקודות והוביל את קבוצתו לניצחון 103-94.^[15] בנוסף קלע שיא של 46 נקודות במשחק הראשון של רבע הגמר מול הפועל ירושלים בו הפסידה קבוצתו בתוצאה 99:97, שיא נקודות למשחק פלייאוף בליגת העל מאז 1995.

סטטיסטיקת קריירה ב-NBA

נכון ל-15 במרץ 2016^[16]‏^[17]

בעונה הסדירה

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
2005/2006	ניו יורק	72	26	21.4	0.407	0.397	0.752	2.3	2.0	0.8	0.0	9.3
2006/2007	ניו יורק	64	5	21.2	0.434	0.390	0.777	2.4	1.4	0.8	0.1	10.1
2007/2008	ניו יורק	72	17	26.2	0.423	0.332	0.786	3.1	2.9	0.8	0.0	12.7
2008/2009	ניו יורק	74	11	29.9	0.437	0.325	0.841	3.9	4.1	1.3	0.1	17.2
2009/2010	ניו יורק	30	2	24.4	0.452	0.375	0.778	2.4	3.7	0.9	0.2	13.2
2009/2010	בוסטון	26	0	14.7	0.401	0.441	0.615	1.5	2.0	0.8	0.0	6.5
2010/2011	בוסטון	55	11	17.9	0.404	0.328	0.825	1.6	1.9	0.5	0.1	7.1
2010/2011	אוקלהומה סיטי	4	0	7.5	0.267	0.250	0.750	0.3	1.5	0.0	0.0	3.3
2011/2012^[א]	גולדן סטייט	51	9	23.4	0.424	0.365	0.832	2.0	4.5	1.2	0.0	11.2
2012/2013	שיקגו	82	23	25.4	0.433	0.405	0.799	2.2	4.4	1.0	0.1	13.1
2013/2014	דנוור	44	1	19.7	0.428	0.377	0.835	1.8	2.5	0.8	0.1	10.4
2014/2015	דנוור	33	1	14.1	0.348	0.261	0.650	1.2	2.3	0.4	0.1	5.8
2014/2015	קליפרס	9	0	14.0	0.333	0.350	0.833	1.2	2.2	0.7	0.0	5.1
2014/2015	ניו אורלינס	2	1	11.5	0.000	0.000	0.000	0.0	2.0	0.5	0.0	0.0
קריירה		618	107	22.5	0.423	0.360	0.796	2.3	3.0	0.9	0.1	11.0

בפלייאוף

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
2009/2010	בוסטון	17	0	7.5	0.375	0.333	0.800	0.8	1.1	0.4	0.1	4.2
2010/2011	אוקלהומה סיטי	3	0	4.0	0.286	0.333	1.000	0.0	0.3	0.0	0.0	2.7
2012/2013	שיקגו	12	8	33.7	0.436	0.338	0.756	2.7	4.4	1.0	0.2	16.3
קריירה		32	8	17.0	0.415	0.337	0.776	1.4	2.3	0.6	0.1	8.6