המקדש הוקם ליד נהר יאמונה והוא מתנשא לגובה 43 מטרים, רוחבו 96 מטרים ואורכו 109 מטרים. המקדש בנוי כולו מאבן חול ורודה מראג'סטאן ושיש לבן מאיטליה והוא נבנה באופן מסורתי, על פי הנחיות ההנדסה ההינדית הקלאסית, ללא שימוש במתכת כל שהיא, או בטון. כל הקירות מכוסים בעיטורים מגולפים באבן של צמחייה, חיות, רקדנים, מוזיקאים ואֵלים.
במקדש יש 234 עמודים מעוטרים בפסלים, תשע כיפות ו-20,000 פסלים ודימויים (murtis) של מנהיגים רוחניים (swamis), מאמינים (devotees) ו"חכמים" (acharyas).[4][5]
בתוך המקדש יש מחווה לפיל על חשיבותו בתרבות ההינדית ובהיסטוריה של הודו, 148 פסלי פילים בגודל חי, ששוקלים יחד 3,000 טון.[4]
היכל הערכים - Sahajanand Darshan
היכל הערכים מעביר לנכנס בשעריו ערכים ומסרים על חשיבות השלום, הרמוניה, ענווה, שירות לזולת, מסירות לאלוהים, אי-אלימות, צמחונות, התמדה, תפילות, מוסר והרמוניה משפחתית. המסרים שנאספו מהתרבות ההינדית העתיקה מועברים לנוכח באמצעות אמצעים טכנולוגיים חדישים, כמו: אפקטים של אור וקול, רובוטיקה ודיורמות דמויי חיים המציגים אירועים מחייו של סוואמינאריאן, ומציגות את המסר שלו. מתרחש בהודו של המאה ה-18, הקהל חווה מ באמצעות 15 דיורמות תלת־ממדיות.[6][7]
המזרקה המוזיקלית
המזרקה המוזיקלית
המזרקה המוזיקלית, הידוע גם בשם יָאגנָאפּוּרוּש קוּנד (Yagnapurush Kund) היא בגודל המזרקה משתרעת על שטח של 91 על 91 מטרים ובה 2,870 מדרגות ו-108 מקדשים קטנים ובמרכזה נמצא אגן בצורת פרח לוטוס בעל שמונה עלים.[8][9]
במהלך היום, המדרגות משמשות כמקום מנוחה למבקרים, ובערב מוצג מופע מים מוזיקלי בשם "סָהָאג' אָנָנְד" (Sahaj Anand), עם מולטימדיה. המופע, שנמשך 24 דקות, משלב אמצעי מדיה שונים כדי להציג סיפור מסורתי עתיק בעזרת לייזרים צבעוניים, הקרנות וידאו, להבות מתחת למים, סילוני מים, סאונד והופעות חיות. המזרקה נקראת על שמו של מייסד ארגון ה-BAPS, שָאסטְרִיגִ'י מהראג' (Shastriji Maharaj).[8]
תיאטרון נילקנת' דרשן - Nilkanth Darshan Theatre
אולם תיאטרון עם מסך הפורמט הגדול הראשון והיחיד של דלהי, בגודל 26 על 20 מטרים ובו מוצגים סרטים שהופקו במיוחד למקום. בכניסה מוצג פסל ברונזה בגובה 8.2 מטרים של נילקאנת' ורני (אנ').[3]
גנים
גן הודו (Garden of India)
גן מטופח הידוע גם בשם "Bharat Upavan" והוא כולל מדשאות, עצים ושיחים. ברחבי הגן פזורים פסלי ברונזה של אישים שתרמו לתרבות ולהיסטוריה של הודו ובכללם דמויות בולטות כמו מהטמה גנדי.[10]
המאמינים מבצעים אָבְּהִישֶק, טקס של שפיכת מים על פסלו של נילקאנת' ורני תוך הבעת תפילותיהם לשיפור רוחני ולמילוי משאלותיהם.[11]
מרכז - AARSH
המרכז לחקר יישומי של הרמוניה חברתית, (The Akshardham Center for Applied Research in Social Harmony) הוא מרכז לימוד ומחקר של הרמוניה חברתית ונושאים קשורים המיועד לחוקרים וסטודנטים בנושאים כמו: חינוך, רפואה, רווחת שבטים וכפרים, אקולוגיה ותרבות.[12]
תכנון ובניה
תכנון המתחם החל ב-1968 כחזון של יוג'יז'י מהרג' אך הוא מת ב-1971 והפרויקט לא התקדם.[13] יורשו בפקיד, פרמוח סוואמי מהרג', החל ב-1982 להגשים את חלומו של הגורו יוגיז'י מהרג' ומבין האפשרויות נבחר מיקום ליד נהר יאמונה.
התכנית החלה לקרום עור וגידים באפריל 2000, לאחר שרשות הפיתוח של דלהי הקצתה 240 דונם וממשלת אוטר פראדש הקצתה 120 דונם לפרויקט. הבנייה החלה ב-8 בנובמבר 2000 והמתחם נפתח רשמית ב-6 בנובמבר2005.
שבעת אלפים חוצבים ושלושת אלפים מתנדבים עבדו בבניית אקשרדהאם[14] והם השתמשו במעל 6,000 טונות של אבן חול ורודה שהגיעה מראג'סטאן.[15] החיתוכים הראשונים באבן נעשה במכונות וכל הגילופים המפורטים נעשו בעבודת יד.[16]
