ניהול לחצים הוא מגוון רחב של טכניקות פסיכותרפיות שמטרתן לסייע בשליטה ברמות הדחק (סטרס או מתח פסיכולוגי) של האדם, במיוחד דחק כרוני, בדרך כלל לצורך השיפור בתפקוד היומיומי של האדם הנתון בדחק.
בהקשר זה, המונח 'דחק' מתייחס רק לדחק שיש לו השלכות שליליות משמעותיות, או למצוקה בטרמינולוגיה שמייצג המדען האוסטרי הנס סלייה, ולא במה שסלייה מכנה "יוסטרס", שמשמעותו לחץ שהשלכותיו מועילות או אחרות (אך בכל אופן לא מזיקות).
מתח מייצר סימפטומים פיזיים ונפשיים רבים, המשתנים בהתאם לגורמים השונים המשפיעים אצל כל אדם. סימפטומים אלו יכולים לכלול ירידה בריאותית פיזית, כמו גם דכדוך.
תהליך ניהול הלחצים ידוע כאחד מהמפתחות לחיים מאושרים ומוצלחים בחברה המודרנית.[1] על אף שאורח החיים המודרני מייצר דרישות רבות אשר יכולות להתברר כקשות להתמודדות, תהליכי ניהול לחצים יכולים לספק מספר דרכים לניהול של חרדות ולהשפעה חיובית על רווחה כללית של האדם.
על אף שלחץ לעיתים קרובות נחשב כחוויה סובייקטיבית, רמות של דחק הן משהו הניתן למדידה בקלות יחסית, על ידי שימוש במבחנים פיזיולוגיים שונים הדומים לאלו המשמשים בבדיקות פוליגרף.
ישנן שיטות מעשיות רבות לניהול לחצים: חלקן מיועדות לשימוש על ידי אנשי מקצוע בתחומים רפואיים ובתחומים נוספים וחלקן שיטות לעזרה עצמית, שעשויות לסייע לאדם הנמצא בדחק להפחית את רמות הלחץ, לספק תחושת שליטה חיובית על חייו ולקדם רווחה כללית.
טכניקות אחרות להורדת מתח יכולות לכלול שגרת אימונים יומיומית, אימוץ של תחביב כלשהו, כתיבת יומן המפרט מגוון מחשבות / תחושות ומצבי רוח וגם שיחה עם אדם קרוב שניתן לסמוך עליו. יש להביא בחשבון שלא כל הטכניקות מתאימות ויימצאו כיעילות עבור כל אחד, ולכן יש לנסות אסטרטגיות שונות לניהול לחצים על מנת למצוא את המתאימה ביותר עבור אותו אדם. דוגמה לכך יכולה להיות תגובתם של שני אנשים שונים לנסיעה במתקן רכבת הרים: אחד יכול לצעוק ולהחזיק בכוח במעקה, בעוד השני צוחק ונהנה מכל רגע בעוד הוא מעיף את ידיו באוויר. זוהי דוגמה להשפעת הלחץ בצורה שונה על כל אדם, כי כל אחד מטיפוסים אלו יכול להזדקק לטכניקת טיפול שונה בלחצים. טכניקות אלו לניהול לחצים לרוב אינן דורשות אישורים רפואיים, אבל חשוב מאוד גם לבדוק האם שיטות רפואיות יכולות לסייע במצבים של לחץ ומתח.
רקע היסטורי
המודל של סוזן פולגמן וריצ'רד לזרוס לדחק והתמודדות
ריצ'רד לזרוס וסוזן פולקמן הציעו בשנת 1981 כי דחק הוא "חוסר איזון בין דרישות ומשאבים". ניהול לחצים פותח על בסיס הרעיון כי ניתן לשנות את תפיסת הדרישות והמשאבים.[2]
על מנת לפתח תוכנית יעילה לניהול לחצים, יש צורך לאתר ולמפות תחילה את הגורמים המרכזיים בהם משתמש האדם לשליטה בדברים שגורמים לו ללחץ, כדי לזהות שיטות התערבות שיכולות להיות יעילות עבור אותו אדם.
הפרשנות של לזרוס ופולקמן למתח מתמקדת באינטראקציות של אנשים עם סביבתם החיצונית (מה שידוע כמודל הטרנזאקציות). לפי מודל זה, לחץ לא ייגרם לאדם אם הוא לא יתפוס את מה שגורם לו ללחץ כאיום, אלא יראה את הגורם הזה כדבר שמאתגר אותו. כמו כן, אם אותו אדם יכול להשתמש או לאמץ מיומנוית התמודדות, אז התוצאה לגורמי לחץ כלשהם לא בהכרח תהיה סטרס. על פי מודל זה, אנשים יכולים ללמוד כיצד לנהל את ההתמודדות שלהם עם גורמי לחץ. הם עשויים ללמוד לשנות את נקודת המבט שלהם על הגורמים המלחיצים, ועל ידי כך לספק לעצמם יכולת וביטחון כדי לשפר את חייהם ולהתמודד עם סוגים שונים של גורמים מעוררי מתח.
על אף שטכניקות רבות פותחו במקור כדי להתמודד עם ההשלכות של מתח, נעשו גם מחקרים משמעותיים בנושא של מניעת מתחים, נושא הקשור ישירות לבניית החוסן הפסיכולוגי. פותחו מספר גישות לעזרה עצמית למניעת מתח ובניית עמידות נפשית, המבוססות בעיקר על התאוריה והפרקטיקה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.[4]
אפקטיביות
לניהול מתחים יש יתרונות פיזיולוגיים ואימונולגיים.[5] תוצאות חיוביות נצפו כתוצאה משילוב של התערבויות שאינן תרופתיות:[6]
לחץ במקום העבודה נפוץ ברחבי העולם בסוגים שונים של עסקים. ניהול הלחצים הוא מרכיב חיוני על מנת לשמור על ביצועי עבודה כמו גם על איכות מערכות היחסים עם עמיתים לעבודה ומעסיקים.[7] עבור חלק מהעובדים, שינוי של סביבת העבודה יכול להקל על הלחץ בעבודה. הפיכה של סביבת העבודה לתחרותית פחות יכולה לסייע בהקטנת הלחצים על העובדים. עם זאת, כל אדם הוא שונה וישנם אנשים שאוהבים את הלחץ בעבודה וזקוקים לו על מנת לתפקד טוב יותר.
שכר יכול להיות נושא חשוב שמעסיק את העובדים. נושא השכר יכול להשפיע על הדרך בה אנשים מתנהלים במסגרת עבודתם מאחר שעובדים יכולים לשאוף לקידום על מנת להגיע לתוצאה של משכורת גבוהה יותר, מה שעלול להביא ללחץ כרוני.
על מנת לנהל את הלחץ במקום העבודה, מעסיקים יכולים לספק לעובדים תוכניות שונות להתמודדות עם לחצים,[8] כמו למשל: טיפול, תוכניות תקשורת, ולוחות זמנים גמישים יותר.[9]
תוכניות לניהול לחצים
במקומות עבודה רבים כיום החלו להשתמש בתוכניות שונות לניהול לחצים עבור עובדים אשר מתקשים להתמודד עם מתחים במקום העבודה או בבית. ישנן חברות מסוימות שמספקות לעובדים שלהם ציוד מיוחד להתמודדות עם לחצים במקום העבודה, כגון חוברות/יומנים לצביעה[10] וגאדג'טים להקלת מתחים.[11] אצל אנשים רבים יש זליגה של לחצים מהבית אל תוך סביבת העבודה שלהם. ישנן כמה דרכים בהן חברות כיום מנסות להקל על הלחצים של העובדים שלהן. אחת הדרכים היא התערבות אישית. ההתערבות מתחילה על ידי ניטור המתחים המשפיעים על הפרט. לאחר ניטור והבנה של הגורמים המשפיעים על הלחץ של העובד, השלב הבא הוא לתקוף את גורמי הלחץ האלו ולנסות להבין כיצד ניתן להקל על העובד בכל דרך שהיא. פיתוח של תמיכה חברתית הוא חיוני בהתערבות אישית, מאחר שלהיות עם אחרים בסביבה תומכת הוכח ככלי יעיל כדי לעזור לעובדים להימנע ממתחים. הימנעות מגורמי לחץ היא הדרך הטובה ביותר למנוע מתחים, אבל הימנעות זו היא מאוד קשה לביצוע במקום העבודה. שינוי בדפוסי התנהגות, עשוי בתורו, לסייע בהפחתת חלק מהלחצים המופעלים בעבודה.
תוכניות סיוע לעובדים יכולות לכלול תוכניות ייעוץ פנימיות בתוך מקום העבודה, שמטרתן ניהול מתחים. ממחקר הערכה שבוצע על ידי EAPs עולה כי יש טכניקות יעילות לשליטה במתחים אצל הפרטי, כמו למשל: הרפיה, ביופידבק, וארגון מחדש קוגניטיבי. מחקרים מראים כי תוכניות אלו יכולות לסייע בהפחתת רמת העוררות הפיזיולוגית הקשורה ללחץ גבוה. משתתפים במחקר שניהלו טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות של הקלה במתח דיווחו על פחות לחצים, פחות הפרעות שינה ויכולת התמודדות גבוהה יותר עם לחצים שונים במקום העבודה.[12]
דרך נוספת להפחתת רמות הלחץ בעבודה היא על ידי ביצוע שינויים פשוטים של הקלה בעומס העבודה שמוטל על העובד. עובדים לעיתים נוטים להיות מוצפים מאחר שמוטל עליהם עומס עבודה גבוה, ומנגד יש עובדים שנוטים לסבול ממחסור בעבודה, והם לא בטוחים מה לעשות עם עצמם בעבודה. כמו כן שיפור התקשורת בין העובדים בחברה, שנשמע כמו גישה פשוטה ליישום, הוא כלי יעיל מאוד היכול לסייע בהפחתת הלחץ. לעיתים לתת לעובדים הרגשה שהם חלק ממערך גדול של החברה, כגון לתת להם אפשרות להשמיע את דעתם בסיטואציות מורכבות, מראה שאתה בוטח בהם ומעריך את דעתם. פעילות על מנת לאחד בין כלל העובדים בחברה, זה גורם בסיסי וחשוב אשר יכול להפחית הרבה מהלחץ בעבודה. כאשר העובדים משתלבים היטב בחברה ותומכים אחד בשני, הסיכוי לריבוי מתחים יורד משמעותית. בנוסף, שינוי פיזי של סביבת העבודה עשוי לסייע בהפחתת לחצים, כמו למשל: שינוי בגורמים כמו למשל תאורה, טמפרטורת האוויר, ריח, וטכנולוגיה מעודכנת.
ההתערבות מחולקת לשלושה שלבים: ראשוני, משני, שלישוני. השלב הראשוני עוסק עם ביטול של גורמי הלחץ בכללם. השלב המשני עוסק באיתור של הלחצים, בדיקת דרכי ההתמודדות עם לחצים אלו ושיפור של מיומנויות ניהול מתחים ולחצים. לבסוף, השלב השלישי עוסק בהתאוששות מכל גורמי הלחץ ושיקום. שלושת השלבים האלו הם בדרך כלל דרך יעילה להתמודדות עם מתחים לא רק במקום העבודה אלא גם באופן כללי.[13]
תעשיית התעופה
תעופה הוא ענף שבו רמות המתח גבוהות, מאחר שהעבודה דורשת רמה גבוהה של דיוק בכל עת. רמות מתח כרוניות גבוהות יכולות בסופו של דבר להביא להפחתה בביצועים ולהתפשרות בנושאי בטיחות.[14] על מנת להיות יעילים, כלי המדידה ללחצים חייבים להיות כלים ספציפיים לתעשיית התעופה, בהתחשב בסביבת העבודה הייחודית ובמדדי לחץ אחרים.[15] מדידת מתח בתחום תעשיית התעופה אמורה לכמת את רמת הלחץ הפסיכולוגי שחווים טייסים, עם המטרה לביצוע של שיפורים הדרושים עבור טייסים בתחום של מיומנויות התמודדות עם ניהול מתחים.[15]
כדי למדוד במדויק יותר מתחים, מפרקים את תחומי האחריות של טייסים רבים ל"עומסי עבודה". פירוק זה עוזר לסווג את המושג הרחב של "מתח" ללחצים ספציפיים.[16] בנוסף, מאחר שעומסי עבודה שונים עלולים להוות גורמי לחץ ייחודיים, שיטה זו עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר מדידת רמות לחץ באופן כללי. כלים למדידת מתח יכולים לסייע לטייסים לזהות מה הם גורמי הלחץ הבעיתיים ביותר עבורם, ובכך לסייע להם לשפר את ניהול עומסי העבודה, לתכנן טוב יותר את משימותיהם, ולהתמודדות בצורה יעילה יותר עם לחצים.
כדי להעריך עומס עבודה, ניתן להשתמש במספר כלים. הסוגים העיקריים של כלי המדידה הם:
אמצעים מבוססי ביצועים
אמצעים סובייקטיביים, כמו למשל שאלונים שטייסים עונים עליהם בעצמם
יישום של כלי הערכה דורש זמן, כלי מדידה ותוכנות לאיסוף של הנתונים.[15]
מערכות מדידה
המערכות הנפוצות ביותר למדידת מתח הן בראש ובראשונה מבוססות דירוג סולם. מערכות אלו נוטות להיות מורכבות ולרוב מכילות מספר רמות עם מגוון של חלקים, כדי לנסות ולתפוס את כל גורמי הלחץ הרבים שהם חלק מתעשיית התעופה. ניתן להשתמש במערכות מדידה שונות בהתמחויות מבצעיות שונות.
סולם המתח הנתפס (PSS) - הוא כלי סובייקטיבי הנמצא בשימוש נרחב לצורכי מדידת רמות מתח.[17] סולם זה מורכב מעשר שאלות בהן מתבקשים המשתתפים לדרג, בסולם של חמש רמות, עד כמה הם הרגישו לחוצים לאחר אירוע מסוים. הציון הכולל במענה על כל עשר השאלות האלו הוא 0 עד 40.[18] בתעשיית התעופה, למשל, כבר נעשה שימוש בסולם זה בקרב סטודנטים לטיסה כדי למדוד את רמות הלחץ שחשו לאחר אימוני טיסה.[18]
מאגר של מיומנויות התמודדות - המודד כישורים שיש לטייסים להתמודדות עם מצבי לחץ. זהו מדד סובייקטיבי נוסף המבקש מהמשתתפים לדרג, בסולם של חמישה שלבים, את הדרך בה הם נוהגים להשתמש בשמונה מיומנויות ההתמודדות השכיחות:[18] התמכרות לסמים, תמיכה רגשית, תמיכה אינסטרומנטלית (עזרה עם דברים מוחשיים, כגון טיפול בילדים, כספים, או חלוקת-משימות), חשיבה חיובית (שינוי החשיבה של אדם לגבי אירוע שלילי ואימוץ של חשיבה חיובית לגבי אותו אירוע במקום), האשמה עצמית, תכנון, הומור ודת. הציון הכולל של אדם מציין את המידה בה הוא משתמש במיומנויות התמודדות יעילות וחיוביות (כמו הומור ותמיכה רגשית) לעומת המידה בה הוא משתמש במיומנויות התמודדות לא-יעילות (כמו שימוש בסמים ואשמה עצמית); ואיפה אותו אדם יכול להשתפר.
טכניקה של הערכת עומסים סובייקטיבית (SWAT) - היא מערכת דירוג המשמשת למדידת עומס עבודה נפשי על אנשים בעת ביצוע משימה, כגון פיתוח מכשירים במעבדה, משימות מוטסות מורכבות או ביצוע הגנה אווירית.[19] טכניקה זו משלבת שיטות מדידה שונות לפיתוח סולם דירוג עולמי.
מערכות דיווח לחץ אצל טייסים
המערכות הראשונות לדיווח על מתחים בקרב אוכלוסיית הטייסים הותאמו לאוכלוסייה זו והתבססו על שאלונים וסקרים פסיכולוגיים קיימים.[20] הנתונים מסקרים ספציפיים עבור טייסים מעובדים ומנותחים באמצעות מערכת או סולם ממוקד עבור תעשיית התעופה. שאלונים מוכווני-טייסים לרוב בנויים כדי למדוד את הלחצים והמתחים במסגרת העבודה או במסגרת המשפחתית.[20] דיווחים עצמיים יכולים גם כן לשמש במדידת שילוב מתחים: לחצים בעבודה, בבית וביצועים נתפסים. במחקר שנערך על ידי פידלר, דלה רוקו, שרודר ונגויאן (בשנת 2000) נעשה שימוש בשאלון שחקר את תפיסותיהם של הטייסים לגבי הקשר בין סוגי לחץ שונים. התוצאות הצביעו על כך שהטייסים שהאמינו בביצועים נפגעו כאשר הלחץ בבית השפיע על סביבת העבודה שלהם. מידת הלחץ שהם חשו בסביבה הביתית אשר השפיע על הלחץ במקום העבודה, הייתה קשורה משמעותית בצורה שלילית לביצועים המוטסים של אותם טייסים, כמו תכנון, בקרה ודיוק בנחיתות. השאלון היה מסוגל לשחזר רטרואקטיבית את התפיסות של הטייסים ואת הדיוק של תפיסות אלו.[21]
אלקוב, בורובסקי וגיינור ניסחו שאלון המונה כ - 22 שאלות המיועד עבור טייסים של חיל הים האמריקני ב -1982, כדי לבחון את ההשערה שלאסטרטגיות התמודדות לא מתאימות עבור מצבי לחץ גרמו לתאונות טיסה.[20] השאלון מורכב מפריטים הקשורים לשינויים בסגנון החיים ומאפיינים אישיותיים. לאחר השלמת השאלון, קבוצת המבחן נחלקת לשתי קבוצות: "אשם" בתקלה ו"לא אשם" בתקלה. לאחר מכן, נותחו שאלונים משתי הקבוצות כדי לבחון את ההבדלים.[22] מחקר של טייסי תעופה בריטיים, שנערך על ידי סלואן וקופר ב-1986, בדק כ-1,000 טייסים חברי איגוד הטייסים הבריטי. הם השתמשו בגרסה שונה של שאלונים כדי לאסוף נתונים על תפיסות של טייסים לגבי הקשר בין לחץ לביצועים. בהיותו מדד סובייקטיבי, נתוני מחקר זה התבססו על תפיסותיהם של הטייסים, ועל כן הם מסתמכים על הזיכרון שלהם לחוויית המתח. למרות ההסתמכות על תפיסות סובייקטיביות וזיכרונות, המחקר הראה כי יש לקחת בחשבון דיווחים כאלו של טייסים.[20]
פרסה וקפדייה (1997) השתמשו בשאלון זה על מנת לדגום קבוצה של 57 טייסי קרב בחיל האוויר האמריקני שהיו חלק מפעולות לחימה מוטסות.[24] ההתאמה של שאלון זה עבור עובדים בתחום התעופה הייתה בעייתית. בכל אופן, מהמחקר עלו כמה ממצאים מפתיעים. לפי המחקר, 89% מהטייסים חוו נדודי שינה; 86% דיווחו על עצבנות; 63% דיווחו על חוסר שביעות רצון; 38% על אשמה ; 35% על אובדן ליבידו. 50% מטייסי הטייסת שנבדקה ו 33% מטייסת אחרת הגיעו לציונים של מעל 9 בסולם זה, מה שהצביע על רמות נמוכות של דיכאון.
בקולג' (מכללה)
תקופת הלימודים במכללה (קולג' / אוניברסיטה) יכולה להיות לעיתים מלחיצה עבור סטודנטים רבים, מאחר שהם צריכים להסתגל לסביבה חדשה ולא מוכרת בעודם בשלבי מעבר מנערות לבגרות. כמעט 80% מהסטודנטים מדווחים על התמודדות עם לחץ ברמה יומיומית.[25] מקורות שונים שעלולים להשפיע על רמות הלחץ של הסטודנטים כוללים משפחה וחברים אשר לרוב רחוקים יותר פיזית בתקופה זו וגם שינויים בדפוסי תקשורת עם הקרובים אליהם. אמונות שמחזיקים בהן לאורך זמן (אמונות דתיות) כמו גם הזדמנויות חדשות להתנהגויות שונות ומגוונות שעומדות בפני הסטודנטים (כלומר אלכוהול ושימוש בסמים) הן גם גורמים משפיעים משמעותיים. בנוסף למקורות לחץ אלו, סטודנטים לרוב גם מתמודדים עם דרישות אקדמיות קפדניות.[26] על מנת לנהל את הלחץ הזה, סטודנטים מסתמכים על אסטרטגיות רבות, כולל התמקדות ממוקדת-בעיות והתמודדות ריגשית.[27]
אסטרטגיות ממוקדות-בעיות מפעילות פתרונות התנהגותיים כמו תכנון, למשל. אסטרטגיות ממוקדות-רגש מערבות ביטוי של רגשות ולרוב יכללו גם שינויים בציפיות. על אף שאסטרטגיות ממוקדות-בעיות נמצאו לעיתים קרובות יעילות יותר מאסטרטגיות ממוקדות-רגש, שתי הקטגוריות כוללות מנגנוני התמודדות שיכולים להשפיע לטובה על הפחתת ההשפעות השליליות של מתחים.[28]
ישנן מספר דוגמאות מעשיות של אסטרטגיות התמודדות ממוקדות-בעיות או מבוססות-גישה. פיתוח של מיומנויות ניהול זמן, הימנעות מסחבת, והגדרות של מטרה, קשורים להפחתת מתח. מיומנויות אלו מאפשרות לסטודנטים לבצע תיעדוף טוב יותר של תחומי האחריות החדשים שבחייהם, ולהשאיר להם זמן פנוי רב יותר עבור שינה ופעילויות בשעות הפנאי, אשר הוכחו כמסייעים בהפחתת לחץ. בנוסף, שמירה על הרגלי שינה בריאים הוכחה כמסייעת לאנשים בהתמודדות עם רמות גבוהות של מתח.
כמה אסטרטגיות ממוקדות-רגש נמצאו גם הן יעילות במלחמה במתח. אסטרטגיות שאינן משנות את הלחץ באופן ישיר אך כן משנות את רגשותיו של האדם כלפי הגורמים המלחיצים, כמו למשל כגון מיסגור חיובי, קשורות להפחתת מתח.[29] אסטרטגיות כמו התמודדות באמצעות הומור וניהול כתיבת יומן - במיוחד כתיבה חיובית ומוקירה, גם הן יעילות.[30]
ללא כישורים יעילים להתמודדות עם מתחים, הסטודנטים נוטים לעסוק בהתנהגויות לא בטוחות כאמצעים להפחתת לחצים. אסטרטגיות התמודדות לא יעילות בקרב סטודנטים כוללות שתייה מופרזת, שימוש בסמים, צריכת קפאין מוגזמת, הימנעות מפעילויות חברתיות, פגיעה עצמית והפרעות אכילה.[25] אסטרטגיות לא יעילות אלו עלולות להיות מסוכנות מאחר שהן הופכות לעיתם להרגל ממכר ולעיתים אפילו התמכרות קטלנית. לדוגמה, כאשר סטודנטים מתחילים לצרוך כמויות אלכוהול גדולות כדרך להתמודדות עם לחצים, הם מתחילים לשתות לעיתים קרובות יותר ויותר בכמויות הולכות וגדלות, במקום שתייה חברתית מדי פעם בסיטואציות סוציאליות.[31] התנהגות זו יכולה להביא למצבים של להרעלת אלכוהול, התמכרות, והתנהגויות מסוכנות אחרות. בחירה בשיטות התמודדות אלו יכולה ליצור הרבה יותר נזק מאשר תועלת, ולעיתים קרובות להוביל ללחץ גדול יותר עבור הסטודנט.[32]
החוקרים לא מצאו הבדלים מגדריים משמעותיים ביחס לאופן שבו גברים ונשים משתמשים באסטרטגיות התמודדות ממוקדות-בעיות. עם זאת, קיימת שונות מגדרית בהתמודדות ביחס להתמודדויות ממוקדות-רגש. בממוצע, נשים נוטות להשתמש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות-רגש לעיתים קרובות יותר מאשר גברים. עם זאת, גברים מדווחים על שימוש באסטרטגיית התמודדות ממוקדות-רגש לעיתים קרובות יותר מאשר נשים - התנתקות נפשית המתבטאת בצריכת אלכוהול.[33] באופן כללי, נשים מדווחות על רמות מתח גבוהות יותר מאשר גברים, במיוחד בתחומים של מערכות יחסים חברתיות, בעיות יומיומיות, עניינים כספיים, לחצים עצמיים, תסכולים ונושאים אקדמיים.[33] זה יכול להיות מאחר שנשים הן לעיתים קרובות יותר מחוברות לרגשותיהן ונוטות להביע רגשות בקלות רבה יותר.[34]
בעוד שלחץ באוכלוסיית הסטודנטים הוא משהו שמאפיין חלק משלבי המעבר בחיים, יש אסטרטגיות רבות בהם יכולים להשתמש סטודנטים על מנת להפחית את רמות הלחץ בחייהם ולהתמודד עם ניהול הלחצים והשפעותיהם. מיומנויות של ניהול זמן אשר כוללות הגדרות מטרה, תזמונים וקצב ביצוע, הן גישות יעילות להפחתת מתחים. בנוסף, סטודנטים צריכים לשמור על הבריאות הגופנית והנפשית שלהם על ידי פעילות גופנית קבועה, אכילה בריאה, הרגלי שינה טובים, ותרגול מיינדפולנס.[35] גורמים הזמינים עבור הסטודנטים, כמו למשל ייעוץ וטיפול, זמינים לסטודנטים מאחר שהם יכולים לקבל טיפול תומך בקמפוס ומחוצה לו כדי לנהל את חייהם ואת רמות הלחצים עימם הם מתמודדים ולהגיע לרווחה גדולה יותר בחייהם.
בספרות בתרבות ובאומנות
סדנה לעצבים (סרט) -אחרי מהומה שהחלה תוך כדי טיסה ויצאה מכלל שליטה, דייב בוזניק (אדם סנדלר) מקבל בפסק דין לפיו השופטת גוזרת עליו להשתתף בסדנה לעצבים המנוהלת על ידי דוקטור באדי ריידל (ג'ק ניקולסון), יחד עם עוד קבוצת טיפוסים של נשים וגברים המשתתפים בסדנה. עמוד הסרט סדנה לעצבים במסד הנתונים הקולנועיים IMDb.
^Paul Susic MA Licensed Psychologist Candidate. "Stress Management: What can you do?". St. Louis Psychologists and Counseling Information and Referral. אורכב מ-המקור ב-2013-01-24. נבדק ב-5 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^Schultz&Schultz, D (2010). Psychology and work today. New York: Prentice Hall. p. 374.
^Hardy, Sally (1998). Occupational Stress: Personal & Professional Approaches. United Kingdom: Stanley Thornes ltd. pp. 18–43.
^Woldring, Michael (1996-03-15). "Human Factors Module: Stress"(PDF). European Organisation for the Safety of Air Navigation. pp. 3–16. אורכב מ-המקור(PDF) ב-2015-12-22. נבדק ב-2019-07-03.
^ 1234Lehrer, P; Karavidas, M; Lu, SE; Vaschillo, E; Vaschillo, B; Cheng, A (במאי 2010). "Cardiac data increase association between self-report and both expert ratings of task load and task performance in flight simulator tasks: An exploratory study". International Journal of Psychophysiology. 76 (2): 80–7. doi:10.1016/j.ijpsycho.2010.02.006. PMID20172000. {{cite journal}}: (עזרה)
^Biondi, M; Picardi, A (1999). "Psychological stress and neuroendocrine function in humans: The last two decades of research". Psychotherapy and Psychosomatics. 68 (3): 114–50. doi:10.1159/000012323. PMID10224513.
^Corwin, W.H. (1992-04-01). "In-flight and post flight assessment of pilot workload in commercial transport aircraft using the subjective workload assessment technique". The International Journal of Aviation Psychology. 2 (2): 77–93. doi:10.1207/s15327108ijap0202_1.
^Muller, Ronald; Andreas Wittmer; Christopher Drax, eds. (2014). Aviation Risk and Safety Management: Methods and Applications In Aviation Organizations. Springer International. ISBN978-3-319-02779-1.
^O'Connor, Paul E.; Cohn, Joseph V., eds. (2010). Human Performance Enhancement in High-Risk Environments: Insights, Developments, and Future Directions from Military Research. ABC-CLIO. ISBN978-0-313-35983-5.
^Barralabc, C; Rodríguez-Cintasb, L; Martínez-Lunaabc, Nieves; Bachillerabc, D; et al. (2014-11-13). "Reliability of the Beck Depression Inventory in opiate-dependent patients". Journal of Substance Abuse: 1–6. doi:10.3109/14659891.2014.980859.
^ 12Tackle College Stress Head On with These Stress Management Tips . (n.d.
^Ellen H. Zaleski, Christina Levey-Thors & Kathleen M. Schiaffino (1998) Coping Mechanisms, Stress, Social Support, and Health Problems in College Students, Applied Developmental Science, 2:3, 127-137, DOI: 10.1207/s1532480xads0203_2
