יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: 1. לוודא נכונות, 2. ראו תבנית שכתוב בפרק "אתגרים במחקר".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בִּיּוֹפִידְבֵּק או מָשׁוֹב בִּיּוֹלוֹגִי[1] הוא שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף, שנועדה לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במצבים של כאב, לחץ וחרדה, ובמצבי גיוס משאבים משמעותי, פעילות ספורטיבית או חשיבתית.
המרה של האותות הללו למידע נוח לעיבוד, לרוב על ידי תצוגה חזותית או שמיעתית כלשהי[3], לרוב על-גבי צגמחשב.
הצגת המידע לאדם באופן כמעט מיידי, המשמש כמשוב בזמן אמת[3]. המשוב יכול להינתן בצורה פשוטה של גרף המתעדכן בזמן אמת. עם זאת, פעמים רבות נעשה שימוש במערכת ייצוג מידע מתוחכמת יותר. מערכת כזו מציגה את השינויים באופן מוחשי כמו צלילים שגובהם משתנה בהתאם, או ייצוג חזותי שמבטא את התקדמות המטופל.
הטיפול בביופידבק לרוב נמשך מספר שבועות או חודשים (10–15 מפגשים או יותר), לאחריהם המטופל אמור להיות מסוגל ליישם את מה שלמד גם מחוץ למסגרת הטיפול, בכל עת שהדבר נדרש.
במפגש הראשון נערך על ידי המטפל איבחון פסיכופיזיולוגי באמצעות ערוצים שונים במכשור, ובהתאם לתוצאות הפרופיל נבנית תוכנית טיפול ולמידה מותאמת למטופל ולבעייתו הרפואית או הפסיכולוגית. המטופל מקבל הסבר על תוצאות האיבחון והוא שותף פעיל לתוכנית הטיפולית. השיטה היא סוג של רפואה אקטיבית המבוססת על תרגול הנלמד בקליניקה ויישום במצבי חיים יומיומיים. הטיפול מתבצע על ידי איש מקצוע בעל הכשרה וניסיון קליני מוסמכים ומוכחים בביופידבק.
תרגיל לדוגמה יכול להיות ביצוע טכניקות נשימה שניתן לנטרן באמצעות המכשור; נשימה נכונה ומותאמת למצב חיים משפרת את יכולת ההתמודדות של המטופל עם בעייתו, יוצרת תחושה של נינוחות והרפיה וגורמת לאיזון התפקוד הפסיכופיזיולוגי של המטופל. המטופל לומד כיצד לשלוט בצורה רצונית בתגובות בלתי רצוניות למצבי לחץ שונים, לכאבים וכדומה. התצוגה המיידית של הנתונים מאפשרת למטופל לראות על צג המחשב כיצד אכן הוא מצליח לשנות בצורה רצונית את הנתונים הפיזיולוגיים של גופו. תפקיד המטפל הוא להדריך, לתווך ולהסביר למטופל את המוצג על גבי מסך המכשיר.
שימושים
הביופידבק הוא חלק מתוכנית עבודה טיפולית מלאה, אשר כוללת על פי רוב גם הקניית טכניקות הרגעות, הנחיה בנוגע לתרגום וליישום המיומנויות שנרכשו, מסירת מידע בנוגע למקור הקשיים ומערכות האיברים המעורבים בהם ולעיתים גם טיפולים קוגניטיביים ממוקדים[3].
בתחומים כגון ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, פועלת השיטה באמצעות אלקטרודות המוצמדות לשרירים, והמערכת מספקת נתונים חזותיים המשקפים את פעילות השריר שאמור לפעול. באמצעות הביופידבק ניתן להשוות בין מנחים שונים וצורות עבודה שונות ומביניהם לאתר את צורת העבודה היעילה ביותר, בעלת מינימום עומס על השרירים, ולסייע להטמעת הרגלי עבודה נכונים. באמצעות הביופידבק ניתן לחזק שרירים חלשים, להרפות שרירים ספסטיים ולהרפות תוך כדי פעילות.
בנוסף ביופידבק נועד לתרום לשיפור אורח חיים של אנשים בריאים, בשל שיפור יכולת הקשב והריכוז, התמודדות עם מצבי דחק ומתח בחיי היום-יום, ועוד.
הטיפול מתאים לכלל האוכלוסייה, אך מומלץ לבעלי קוגניציה תקינה ולגילאי שש ומעלה, מכיוון שהוא דורש יכולת הבנה של השיטה ומודעות עצמית.
היסטוריה
השימוש במונח ביופידבק החל בשנת 1969 במפגש מקצועי של חוקרים, אשר ייסדו את ה-Biofeedback Research Society[3].
השיטה נחקרה במסגרת הפסיכולוגיה והרפואה הקונבנציונלית, והיא מוצעת על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומרפאים בעיסוק לשילוב במסגרת טיפולים קונבנציונליים.
במשך יותר משלושים שנה השתנה המושג ביופידבק ממונח המציין עניין כללי במחקר אודות השפעת משוב חיצוני על שליטה בתגובות פיזיולוגיות, למערכת של הליכים קליניים המשמשים לטיפול שגרתי בסוג מסוים של מטופלים ובמגוון מצבים קליניים[3].
הנוירופידבק התפתח מאוחר יותר מתוך המדידות הראשוניות של האלקטרואנצפלוגרם שהתבצעו במסגרת טיפולי הביופידבק[3].
מחקר ויעילות קלינית
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא רצוי לערוך מחדש את הפרק תוך התבססות על סקירות מחקר עדכניות, כמו Yucha and Montgomery's (2008).
האגודה הבין-לאומית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ומשוב ביולוגי AAPB פיתחה קריטריונים לקביעת מידת העדות ליעילות הטיפול (Moss & Gunkelman, 2002; LaVaque et al, 2002). קריטריונים אלו דומים מאוד לסכֶמת הדירוג שפותחה על ידי ארגונים אחרים ובהם אגודת הפסיכולוגים האמריקניים. יעילות של טיפול נקבעת באמצעות הערכה של מחקרים פורמליים שנעשו על כל אחת מההפרעות. כאשר נערך מחקר, יוצרים בקרה על אופן הניסוי. המטפלים העוסקים בהתערבות נדרשים למומחיות בסוג הטיפול ובתחום ההפרעה, והמטופלים נבחרים באופן קפדני. ממצאים תכופים בנוגע לטיפול במשוב ביולוגי מעודכנים ומופצים לקהל הרחב וכן לקהל המקצועי (Yucha & Gilbert, 2004; Yucha & Montgomery, 2008; Tan et al., 2016)
מחקר בישראל
בישראל חקרו את התחום כבר משנות ה-80 חוקרים שונים, בהם ד"ר ארנון רולניק, ד"ר יגאל גליקסמן ועוד, שפיתחו טיפולים פסיכולוגיים המשלבים ביופידבק עם עקרונות טיפוליים אחרים; ד"ר ענת ברנע, המטפלת וחוקרת בתחום הנוירופידבק והביופידבק של גלי מוח בהפרעות קשב וריכוז ובקרב לקויי למידה; פרופ׳ עדה זוהר מהמרכז האקדמי רופין חוקרת את מדד השתנות קצב הלב והקשר של פעילות זו לרגשות ואף לדפוסי אישיות והפרעות פסיכולוגיות בעוד הפסיכולוגים טל רפפורט ואסף גיטלר ממכון שיקום הלב בבית החולים מאיר בכפר סבא, משתמשים בכלים אלו מתחום המשוב הביולוגי בעבודה טיפולית ומחקרית בתחום שיקום הלב[4]; ד"ר בוריס בלומשטיין, העוסק בטיפול באמצעות ביופידבק בתחום פסיכולוגיית הספורט ופיתח את שיטת "חמשת השלבים לוויסות עצמי וריכוז מנטלי" בתחום זה[5][6].
טיפול במיומנויות קשב וריכוז
הטיפול בביופידבק או נוירופידבק מוצע לצורך שיפור הריכוז או הפחתת חוסר המנוחה של אנשים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בטענה שיכול להביא לתוצאות חיוביות בטווח הקצר והארוך[דרוש מקור]. חלק מהמטופלים לומדים כיצד ניתן לבצע בעצמם תרגילים שיגרמו להם להתרכז או להרגע כאשר הם זקוקים לכך.
יגאל גליקסמן Biofeeback you are in controle בהוצאת חברת לולו
בלומנשטיין, ב', בר – אלי, מ' ווינשויין י' (תשס"ד). משוב ביולוגי בספורט: מחקר ויישום. בתוך ר' לידור (עורך), התנהגות מוטורית: היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים (עמ' 90–112). ירושלים: מאגנס.
Yucha, Carolyn B. and Montgomery, Doil, Evidence-based practice in biofeedback and neurofeedback (2008). Faculty Publications (N).
Evidence-based Practice in Biofeedback & Neurofeedback 3rd Edition. March 1, 2016 by Gabriel Tan (Author, Editor), Fredric Shaffer (Author, Editor), Randall Lyle (Author), Irene Teo (Author, Editor), Randy R Lyle (Editor).
Mark.S. Schwartz and Associates, Biofeedback A practitioner's Guide
Boris Blumenstein, Michael Bar-Eli, Gershon Tenenbaum (Eds.), Brain and Body in Sport and Exercise: Biofeedback Applications in Performance Enhancement, 2002
Amit Lazarov, Reuven Dar, יובל עודד and Nira Libermana, (2010), Are obsessive–compulsive tendencies related to reliance on external proxies for internal states? Evidence from biofeedback-aided relaxation studies, Behaviour Research and Therapy, Volume 48, Issue 6, Pages 516-523
Atar, O., Ram, R., Avivi, I., Amit, O., Vitkon, R., Luttwak, E., Bar-On, Y., et al. (2023). Vagal Nerve Activity Predicts Prognosis in Diffused Large B-Cell Lymphoma and Multiple Myeloma. Journal of Clinical Medicine, 12(3), 908. MDPI AG. Retrieved from http://dx.doi.org/10.3390/jcm12030908
Gitler, A., Vanacker, L., De Couck, M., De Leeuw, I., & Gidron, Y. (2022). Neuromodulation Applied to Diseases: The Case of HRV Biofeedback. Journal of Clinical Medicine, 11(19), 5927. MDPI AG. Retrieved from http://dx.doi.org/10.3390/jcm11195927
^מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
^ 12345678By Blanchard, Edward B.
Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 417-420). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.