נורית שטדלר

לידה	1968 (בת 57 בערך)

נורית שְׁטַדלֶר (נולדה ב-1968) היא אנתרופולוגית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

שטדלר נולדה בקיבוץ הראל. הוריה, אשר ורחל, עלו לישראל מארגנטינה יחד עם גרעין השומר הצעיר בסוף שנות החמישים.

בשנת 1989 החלה שטדלר את לימודיה לתואר ראשון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1992 החלה את לימודיה לתואר השני, באותה המחלקה. עבודת הגמר שלה לתואר מוסמך עסקה בתפישת העבודה בקרב מאמיני האופוס דאי שהתיישבו בירושלים, בהנחיית פרופ' ראובן כהנא וד"ר בתיה זיבצנר. היא המשיכה לתואר שלישי באוניברסיטה העברית בהנחייתו של פרופ' ראובן כהנא; הדוקטורט שלה (2001) עסק בתפיסות של כלכלה ועבודה בקרב בחורי ישיבות ליטאיות בישראל.

לאחר סיום הדוקטורט שהתה כעמיתה במכון התאולוגי באוניברסיטת קיימברידג', באנגליה, שם ניהלה קבוצת מחקר שעסקה בפונדמנטליזם יחד עם פרופ' דייוויד להמן מאוניברסיטת קיימברדיג' ופרופ' גרמי סטולו.

שטדלר חזרה לירושלים כפוסט-דוקטורנטית במימון קרן ליידי דייוויס בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובחוג ללימודי דתות באוניברסיטה העברית. היא מונתה למרצה באוניברסיטה העברית בשנת 2003, ולמרצה בכירה בשנת 2009. בשנת 2014 קיבלה מינוי של פרופסור חבר, ובשנת 2020 קיבלה מינוי של פרופסור מן המניין.

בשנים 2023-2024 שטדלר הייתה פרופ' אורח באוניברסיטת לייפציג ובאוניברסיטה החופשית של ברלין, ובשנת 2024 זכתה בפרס הומבולדט למחקר.^[1]

עבודת המוסמך ועבודות הדוקטורט של שטדלר עוסקות בשאלות שהעלה הקלאסיקן מקס ובר בכל הקשור לדת, כלכלה ועבודה.

עבודת המוסמך מתמקדת ביחס לעבודה בארגון האופוס דיי הקתולי שראשיתו בשנת 1928 בספרד. שטדלר ערכה מחקר במוסדות הארגון בירושלים, תוך התמקדות ביחס של חברי הארגון לתפישת העבודה. דגש מיוחד ניתן להפיכתם את ערך העבודה כערך מרכזי ומהותי בהוויה הדתית והפילוסופית של הארגון ולמרכזיות ההיבט הכלכלי בחיי המאמינים המצטרפים לשורות הארגון בעולם כולו.

בעבודת הדוקטורט פיתחה שטדלר את תפישת היחס לעבודה, הפעם תוך התבוננות ביחסי דת ועבודה כפי שאלו עולים בישיבות הליטאיות בישראל. על מנת להבין יחס זה ראיינה שטדלר בחורי ישיבות ליטאיות ותיארה את המתח בין תורה ועבודה העולה מדבריהם וכתביהם. בעבודתה טענה שטדלר כי המתח בין המימד הארצי למימד השמימי מלווה את תפישת עולמם של הבחורים, אשר מנועים מלצאת לעבודה בשל דוקטרינת "תורתו אומנותו", אותו יצרה ההנהגה כבר מימיו של החזון איש. בראיונותיה עם בחורי הישיבות, מראה שטדלר כיצד הם אינם מצליחים לעמוד בדרישות של ההנהגה במימוש המודל המופתי של בן תורה. חלקם היו מעדיפים לזנוח דגם זה, לשלב בין תורה ועבודה ואף להתגייס לצה"ל ולהיות חלק מהחברה הישראלית. מילכוד זה יצר לדעתה סטגנציה דתית וכלכלית בתוך החברה החרדית הליטאית, אשר הביאה ליצירה של חלופות חרדיות חדשות ואטרקטיביות יותר, למי שמעדיף להישאר חרדי.

בספרה Yeshiva Fundamentalism: Piety, Gender and Resistance in the Ultra-Orthodox World (New York: NYU Press, 2009), מתארת שטדלר ומסבירה את ההיווצרות של דגמי אדיקות דתית חרדית בישראל. היא מראה כי הדגם החרדי מצוי תחת ביקורת פנימית ומאבק בין דורי, על זהות והגדרה דתית. במאבק זה דורשים חרדים מהדור הצעיר לעדכן את המודלים הדתיים, במיוחד את המודל של בן תורה שהפך למודל המחייב את כל הגברים בקהילה, תוך ניסיון לעדן אותו ולהציע אלטרנטיבות. שטדלר מנתחת זירות שונות בהן בחורי הישיבות מנסחים חלופות אלו, למשל זירת המשפחה, העבודה, הצבא, והמרחב הציבורי.

בספרה (A Well-Worn Tallis for a New Ceremony (Brighton, MA: Academic Studies Press, 2012, מפתחת שטדלר גישה השוואתית לחקר קהילות דתיות ומראה כיצד הדתיות החרדית משתלבת בתוך הזירות השונות של המדינה, תוך פיתוח של זירות ופרקטיקות של התנדבות, פיתוח גישה של חופש, גמישות והרחבה של המורטוריום בעולם הישיבות. יחד עם פרופסור קימי קפלן מאוניברסיטת בר-אילן, פרסמה שטדלר שתי אסופות מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של החברה החרדית בישראל.

בשנת 2009 יצא לאור הספר מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד). הספר מאגד מאמרים החושפים דפוסים מגוונים של מנהיגויות מִשנה וסמכויות חלופיות בחברה החרדית בת זמננו. ישנו פירוט על אופני צמיחת דפוסים אלו ועל מקומן של מנהיגויות אלו בחברה החרדית ובתודעתה. החוקרים בספר בוחנים את המפגש בינן לבין המנהיגות הממסדית של חברה זו, ואת המשמעויות הנגזרות ממנו.

בשנת 2012 פורסם הספר מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובחקרה (בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד). המחקרים המכונסים בספר מלמדים כי בניגוד לרטוריקה החרדית הרשמית, שמוסיפה לשדר תודעת איום קיומי, מדובר במעבר מחברה שנאבקה על הישרדותה לחברה המקרינה חוסן פנימי וביטחון עצמי קולקטיבי. המעבר מהישרדות להתבססות מלווה בלבטים ומתחים פנימיים, ויש לו השלכות מכריעות על אופני ההתבוננות בחברה זו, על חִקרה, על הבנתה ועל כמה שיקולים שרלוונטיים לכל דיון במדיניות חברתית ארוכת טווח שנוגעת לחברה החרדית בפרט ולחברה בישראל בכלל.

בשנת 2020 פרסמה את הספר Voices of the Ritual: Devotion to Female Saints and Shrines in the Holy Land (Oxford University Press). הספר עוסק בתחייתם של טקסים במקומות קדושים המתבצעים סביב נשים קדושות בהקשר של מתחים פוליטיים, דתיים ואתנו-לאומיים באזור המכונה ארץ הקודש. בהתבסס על מחקר אתנוגרפי מקיף שנערך בין השנים 2003–2017, הספר מתאר  כיצד קבוצות מיעוט דתיות, שאינן זוכות לביטוי במרחב הציבורי הרשמי, מבטאות תביעות טריטוריאליות באמצעות טקסים אלו. הטקסים נבחנים בארבעה ממדים מרכזיים: הגוף בתנועה, החומריות הנשית, המקום, והאופן שבו הם מתגשמים בנוף המקומי. ניתוחם חושף כי הפולחן לאם הקדושה מהווה כלי לחיזוק הקשר בין המאמינים למקום, לאדמה, ולטריטוריה, תוך יצירת מרחב אלטרנטיבי לביטוי חברתי ופוליטי. הספר משלב תיאוריות על טקסי גוף, טקסי אדמה ומרחב, ומדגים כיצד פולחנים אלו משמשים קול חתרני מול ההגמוניה התרבותית והפוליטית באזור.^[2]

הפרויקט על מקומות קדושים בישראל נעשה בשיתוף עם ד"ר נמרוד לוז מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ובמימון של האקדמיה הלאומית למדעים. בפרויקט זה משתתפים יחד חוקרים מישראל, גרמניה, קנדה ואנגליה, נוצרים, מוסלמים ויהודים, החוקרים יחד זירות קדושות מגוונות. הפרויקט מתמקד במקומות קדושים בתהליכי צמיחה ראשונית או תחייה מחודשת, הממוקמים בשוליים המרחביים או החברתיים במרחב ישראל / פלסטין. מטרת המחקר היא לנתח באופן השוואתי תופעות דתיות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות במקומות הנמצאים בתהליכי התפתחות ולבחון את השפעותיהם על החברה והתרבות. במרכז הפרויקט נבחנים מקומות קדושים בתהליך הצמיחה שלהם (בשלב הכריזמטי) ונשאלות שאלות לגבי הדרכים בהן אתרים אלו מעוצבים, מתעצבים ונכתבים מחדש אל תוך נופי התרבות הנוכחיים. תפיסה זו נשענת על ההנחה כי מקומות מצויים תמיד בתהליך של היווצרות ושינוי. ניתוח התופעות בשלבים דינמיים מאפשר לחשוף וללמוד את האופנים שבמסגרתם משמעויות, אמונות, וטקסים מקבלים ביטוי ממשי במרחב ובאמונה.

במסגרת הפרויקט נחקרים אתרים שונים, למשל: המסגד החדש באבו גוש, מסגד אל-לבבידי בעכו, קבר רחל, קבר מרים, קבר רחל אשת רבי עקיבא, מזבח מרים בוארדי באעבלין, קבר מרים הכובסת (מרים מזרחי) בירושלים, ועוד רבים אחרים. מחקר השוואתי זה נועד לאפשר הבנה טובה יותר של היבטים של דתיות, לאומיות, זהות ואתניות בישראל.

המחקר הוא חלק ממגמה של תחייה עולמית של מקומות קדושים וטקסים המוקדשים לנשים (מקומות כמו לורד, גוואדלופ, פטימה ועוד). שטדלר מתמקדת בפולחנים המוקדשים לנשים קדושות, כגון: קבר מרים, קבר רחל אמנו, קבר רחל אשת רבי עקיבא, המזבח של מרים בוארדי, קבר מרים הכובסת, מעיין מרים בעין כרם, האיקונה של מרים על החומה בבית לחם ועוד אתרים המוקדשים לנשים.

במחקר זה שטדלר בוחנת את השאלה מדוע יש תחייה של פולחן מסוג זה, ומהי ההשפעה של הטקסים בזירות אלו על המרחב והפוליטיקה המקומית.

ההסבר התאורטי של שטדלר עוסק בשלושה כיוונים:

• טקסי נשים (מרים, רחל ואחרות) הם גם טקסי אדמה, הקשורים במידה רבה לתביעות טריטוריאליות, טריטוריאליזם (Land claiming). הייחוד של טקסים כאלו במרחב הישראלי/פלשתינאי הוא בכך שתביעות אלו מתחזקות לאור העובדה שגבולות המדינה אינם ברורים והם נמצאים במשא ומתן ממושך וסוער. בהקשר כזה, טקסי נשים מהווים ערוץ נוסף (לצד החוק, הפוליטיקה, התרבות אשר בדרך כלל סגורים בפני קבוצות רבות) לתביעות של אדמה וטריטוריה.
• פולחן נשים קדושות מאתגר את הנוף ומשנה אותו. תמות נשיות שהן מרכזיות בטקסים הללו, כגון פריון, אימהות הרואית וחמלה נשית, מתקשרות לנושאים פוליטיים וטריטוריאליים, המאתגרים את החברה הישראלית. לטענתה, החיזוק של טקסי נשים מלמד על מגמה ייחודית. כך למשל, מרים אם ישו, בהקשר של מדינות נוצריות בעולם היא דמות של "אם לאומית" (פולין, מקסיקו, צרפת ועוד). במקרה הישראלי מרים היא "אם המיעוטים", כלומר, דווקא בירושלים, בה דמותה הקנונית צמחה, מרים מהווה ייצוג של המיעוט הקתולי ואורתודוקסי. במחקריה שטדלר מראה כיצד הדמות הלאומית האוניברסלית של מרים אם ישו, הופכת בישראל לייצוג של מיעוטים אתניים-דתיים, וכיצד הפולחן והדמות שלה מייצגים קבוצה הנמצאת במצב של מתח, אובדן זהות, וגיבוש מחדש של זהות דתית ואתנית מול המדינה היהודית והרוב המוסלמי באזור.
• לעומת מרים אם ישו, רחל המקראית הופכת לדמות יהודית ישראלית, כזו המסמלת את השיבה מהגלות, הקמת מדינה יהודית וזהות יהודית אימהית הרואית. ככל שמתחזקים אלמנטים אלו, כך מתחזקים גם ההיבטים הלאומיים של רחל והיא הופכת להיות מזוהה עם המדינה, האזרחות היהודית והלאום.

בשנת 2023 זכתה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, יחד עם האדריכלית שלומית פלינט אשרי מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, עבור מחקרן העוסק בנושא: "ארכיטיפים מקודשים וארכיטקטורה של טקסיות: אנתרופולוגיה ארכיטקטונית של מקדשי קבר רחם בארץ הקודש".

בפרויקט זה שטדלר בוחנת שאלות של דתיות הנוצרת ומתגבשת בגבול בין מדינות. בשיתוף עם פרופסור ולנטינה נפוליטנו מאוניברסיטת טורונטו, הפרויקט בוחן זירות דתיות והתגבשותן על רקע של גבול בין מדינות, פוליטיקה וסכסוכי גבולות. שני המקרים העיקריים בהם מתמקד הפרויקט הוא הגבול בין ארצות הברית/מקסיקו, ובין ישראל/פלסטין. המחקר מראה כי במעברים אלו, היוצרים זירות של חוסר ודאות, חרדה וסכסוך, מתחזקות הזירות הדתיות, כלומר סוכנים דתיים מעצבים מרחבים אלו, בונים ויוצרים דתיות מגוונת במעברי הגבול השונים. דתיות זו היא ביטוי למתח הפוליטי, והיא באה לידי ביטוי בחדשנות דתית: יצירה של איקונוגרפיה חדשה, ארכיטקטורה, פולחן, וביטויים של שירה ומוזיקה המלווים את זירות המתח וממסדים אותו. פרויקט זה מבקש לפתח גישה השוואתית תוך בחינה והתבוננות בדתיות הנרקמת ומתארגנת באזורי סכסוך וגבול אחרים בעולם, כמו בין בוסניה והרצגובינה לקרואטיה, בין סוריה לעיראק ועוד.

בפרויקט זה בשיתוף עם תלמידתה אליזה פרינצ'י מאוניברסיטת בולוניה, שטדלר חוקרת את מהות הקדושה בגילומה בטבע תוך התמקדות במקדשים הפזורים ביערות בולוניה בצפון איטליה. המחקר בוחן את האופן בו הדברים המרכיבים את הטבע כגון: צמחים, נהרות, הרים, מערות, אבנים וכדומה מואנשים, מקודשים ומונפשים. הפרויקט מתמקד במספר מקדשים הפזורים ביערות בהם הייתה התגלות של הבתולה מרים למשל: Santuario della Madonna dell'Acero^[3] ו-Santuario della Madonna del Faggio.^[4] המחקר מראה כי פולחן זה הוא חלק מהתחזקות של המאפיינים העממיים של פולחני מרים בעולם, תחייתם של מקומות קדושים באיטליה מול הדת הממוסדת, והשינוי ביחסי טבע ודת באיטליה.

בשנת 2022 ערכה יחד עם האנתרופולוג ג'ון איד קובץ מאמרים שהתפרסם במסגרת גיליון של כתב העת Religion, State and Society, העוסק בצליינות וקדושה מנקודת המבט של התיאוריה הפוסט-הומניסטית, המתמקדת ביחסים הנרקמים בין האנושי והלא אנושי. בהתבסס על התיאוריה הזאת, מנסה הקובץ לענות על השאלות: האם ניתן להבין מקומות קדושים בלי להתייחס למקומות עצמם כחלק מהפולחן? האם ניתן להבין עליות לרגל בלי להתייחס לצמחים ובעלי החיים שמשמשים בפולחן? כיצד ניתן להבין דתות בכלל בלי להתייחס לישות שהן לא אנושיות כגון מים, רוחות וחפצים שונים? בקובץ מובא גם מאמר מבואי משותף של שטדלר ואיד, העוסק בסקירת הגישה הפוסט-הומאנית וביחסי האנושי והלא אנושי, אל מול הגישות שקדמו לתיאוריה זו באנתרופולוגיה של הדת.^[5]

• נורית שטדלר, קודש וחול בתפישת העבודה: המקרה של האורתודוקסיה בישראל, 2001, עבודת דוקטורט בהנחיית פרופ' ראובן כהנא, האוניברסיטה העברית בירושלים.

• קימי קפלן ושטדלר נורית, מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל: אתגרים וחלופות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, 2009
• קימי קפלן ושטדלר נורית, מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובִחקרה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, 2012
• ליאור חן, עומר הקר ושטדלר נורית, מקומות קדושים בארץ הקודש: מבט אתנוגרפי, האוניברסיטה הפתוחה, 2021.

• שטדלר נורית. 2003. "להתפרנס או לחכות לנס: המלכוד החרדי ביחסי תורה ועבודה״ בתוך: חרדים ישראלים השתלבות בלא טמיעה? עמנואל סיון וקימי קפלן עורכים. הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר [1].
• Stadler, Nurit, 2005. "Fundamentalism", In: de Lange Nicholas and Freud-Kandel, Miri (Eds.), Modern Judaism: An Oxford Guide. Pp. 216-227. Oxford University Press, Oxford Nicholas Robert Michael De Lange, Miri Freud-Kandel, Modern Judaism: An Oxford Guide, Oxford University Press, 2005. (באנגלית).
• קפלן, קימי ונורית שטדלר. 2009. תמורות במנהיגות החרדית בישראל ובמקורות סמכותה. בתוך: מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל: אתגרים וחלופות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים. עמ' 9–28 [2].
• Stadler Nurit. 2011. "Post – Fundamentalism". In: Rappoport Tamar and Kahane, Ahuvia, (Eds), Rethinking the Informal Code, pp. 395-416. Tel Aviv: Resling Publication House. (In Hebrew).
• Stadler, Nurit. 2012. "Suicide bombing and Body Assembly: an Israeli Case Study”, In: Turner Bryan (Ed.), The Routledge 'Handbook of Body Studies, London: Routledge, Chapter 15, pp 216-226 [3].
• Stadler, Nurit and Caplan Kimmy. 2012. "Conversion and New forms of Affiliation to the Haredi community", In: Caplan Kimmy and Stadler, Nurit (Eds.), From Survival to Consolidation: Changes in Israeli Haredi Society and Its Scholarly Study, Hakibutz Hameuhad and The Van Leer Institute, Jerusalem. (In Hebrew).
• Stadler Nurit. 2013. "Infiltirating Fundamentalist Institutions". In: Phil Carspecken, Lucy Carspecken and Dennis, Barbara (Eds.). Qualitative Research: A Reader in Philosophy, Core Concepts, and Practice, Chapter 16, pp. 341-357, New York: Peter Lang Publishing.

• אנתרופולוגיה לשבת - על פולחני קברי רחם בקרב נוצרים ומוסלמים והמשמעות הפוליטית שלהם.
• אתר פרויקט המחקר מקומות קדושים באזורי סכסוך.
• האיש שבקיר - נורית שטדלר על המנחה שלה - ראובן כהנא ז"ל.