PROFILPELAJAR.COM

מתקפת המנע הישראלית נגד חזבאללה
	מערכה: החזית הצפונית
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות	מבצע צבאי
תאריך	25 באוגוסט 2024
קרב אחרי	הפשיטה הישראלית במסיאף
מקום	דרום לבנון
עילה	כוונה מיידית של חזבאללה לפתוח במתקפה בליסטית על מדינת ישראל כולל נגד מטרות אזרחיות ונגד מטרות אסטרטגיות.
תוצאה	סיכול האיום המיידי ומכת הפתיחה של חזבאללה בידי חיל האוויר הישראלי.
הצדדים הלוחמים
ישראל	חזבאללה
מנהיגים
בנימין נתניהו (ראש ממשלת ישראל); יואב גלנט (שר הביטחון) ;	חסן נסראללה ✘
מפקדים
הרצי הלוי (ראש המטה הכללי); ; תומר בר (מפקד חיל האוויר); ; שלומי בינדר (מפקד אגף המודיעין); ; אורי גורדין (אלוף פיקוד צפון);	האשם ספי א-דין ✘;
כוחות
צה"ל; חיל האוויר הישראלי; 100 מטוסי קרב; ; מערך ההגנה האווירית; ; ; אגף המודיעין; ; פיקוד הצפון; ; חיל הים הישראלי;	מאות משגרי רקטות עם אלפי קני שיגור, מאות כטב"מים מתאבדים; כוח רדואן
אבדות
חיילים: לוחם בט"ש של פלגה 914 של חיל הים נהרג, 2 חיילים נפצעו וספינת דבורה נפגעה.; אזרחים: אישה נפצעה קל, מספר מבנים נפגעו.	הרוגים: לפחות 6 מחבלים נהרגו (מתוכם לפחות 2 מחבלי חזבאללה ומחבל אמל). פצוע אחד.; אמל"ח: 320+ רקטות, טילים וכטב"מים. הושמדו 7,000 משגרי רקטות ו-20% מכמות הרקטות לטווח קצר שהיה ברשות חזבאללה.

מתקפת המנע הישראלית נגד חזבאללה נערכה ב-25 באוגוסט 2024 במהלך החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל. ישראל פתחה בהתקפה אווירית בהשתתפות 100 מטוסי קרב, והשמידה מאות משגרי רקטות ואלפי קני שיגור של רקטות שכוונו לישראל. בהתקפה נהרגו לפחות 6 מחבלים. מנגד נהרג חייל מירי 320 רקטות חזבאללה וכ-20 כטב"מים, ו-3 ישראלים נפצעו.

רקע

ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל עם הצטרפות "חזבאללה" ללחימה ב-8 באוקטובר 2023. ישראל התרכזה בלחימה ברצועת עזה והכילה את מתקפות חזבאללה בצפון, שפונה מתושביו. לכן, תקפה מטרות טרור בלבנון באופן ממוקד ומוגבל, וחזבאללה מצידו שמר על "כללי משוואה" שהגבילו את העימות, ולא ירה לעבר מטרות עומק^[3]. המשוואה התנפצה כשרקטת "פלק 1" ששיגר חזבאללה פגעה במגרש כדורגל ב מג'דל שמס והרגה 12 ילדים ישראלים. צה"ל השיב בסיכול ממוקד של פואד שוכר^[4], המפקד הצבאי העליון של חזבאללה. חסן נסראללה, העומד בראש הארגון, נשבע לנקום את מותו.

ב-23 באוגוסט זוהו במודיעין הישראלי תזוזות צבאיות יוצאות דופן של חזבאללה. ארגון הטרור שינע ארסנל רקטי ובליסטי כבד, שכלל טילים מדויקים וכוון למטרות אסטרטגיות בצפון ובמרכז הארץ, לעבר דרום לבנון. למחרת חזבאללה הייתה כוונה מיידית לפתוח במתקפה גדולה בשעה 05:00 בבוקר, שתכסה את צפון ישראל ועד גוש דן^[5]. לפי הדיווחים, המתקפה שתכנן חזבאללה הייתה אמורה לכלול שיגור אלפי רקטות ארטילריות וכטב"מים מתאבדים, כולל על גוש דן, וטילי קרקע-קרקע על בסיס 8200 בגלילות ומטה המוסד^[6].

המתקפה

בשעה 04:30 פתח חיל האוויר הישראלי ביעף תקיפה כבד, שכלל כ-100 מטוסי קרב^[7], והשמיד מאות מטרות שכללו אלפי קני שיגור ברחבי דרום לבנון^[8], ובתקיפות נהרגו לפחות 6 מחבלים^[2]. חיל האוויר סיכל בכך את עיקר המתקפה של חזבאללה, אולם הארגון הצליח לשגר 320 רקטות לעבר צפון ישראל^[9] ו-20 כטב"מים מתאבדים, שרובם יורטו. אזרחית ישראלית נפצעה קל ומספר מבנים נפגעו משבריי יירוטים^[10]. לוחם בט"ש של פלגה 914 בחיל הים נפצע אנושות משבריי ירוט שפגעו בספינת דבורה ומאוחר יותר מת מפצעיו^[11].

בעקבות המתקפה

מתקפת המנע עוררה זעם בקרב ראשי הרשויות בצפון, על הכלת ההתקפות על ישוביהם, ויציאה לקרב מנע שיועדה אל גוש דן, וחלקם כינו את אותה "המבצע לשלום תל אביב". לאחר המתקפה שב העימות בצפון להיות מוגבל. ב-26 באוגוסט הגיעו הרמטכ"ל הרצי הלוי, ויושב ראש המטות המשולבים גנרל צ'ארלס בראון, לביקור ודיון בפיקוד צפון^[12]. בצל הביקור חזבאללה פתח בירי עשרות רקטות על קו העימות והגליל העליון. מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה נשא נאום ובו טען שהכטב"מים הצליחו לפגוע בבסיסי צה"ל בצפון ובמרכז, בהם מחנות גלילות^[13]. חזבאללה פרסם שקרים לתומכיו וישראל אפשרה לו לפעול במסגרת "מרחב הכחשה"^[14].