איראן היא המדינה השיעית הגדולה בעולם, והיא נתפסת על ידי המוסלמים הסונים לעיתים קרובות כאויבת הסונים וכ"כופרת" כחלק מאיבה רבת שנים בין שני הזרמים באסלאם. איראן תומכת במשטרו העלאווי של בשאר אל-אסד בסוריה במשך שנים רבות, והיא מספקת לו ייעוץ צבאי, אמצעי לחימה, תמיכה לוגיסטית ומאות לוחמים במאבקו נגד המורדים הסונים מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה;[6] במקביל, מאז 2014 איראן תומכת בממשלת עיראק הפרו-שיעית במאבקה נגד המדינה האסלאמית במהלך מלחמת האזרחים השנייה בעיראק, וכוח בסיג' של 1,500 לוחמים אף משתתף באופן פעיל בלחימה.[7] בדומה לארגונים סונים-סלפים רבים בעלי אידאולוגיה והאבית, המדינה האסלאמית רואה בשיעים כופרים לא-מוסלמים שאותם יש להרוג,[3] והיא ביצעה מאות פיגועים נגד מטרות שיעיות בסוריה, עיראק ולבנון - אך מעולם לא באיראן עצמה בעלת הרוב השיעי.[1] ניתן לייחס זאת חלקית לפיקוח האיראני החזק של המנגנונים החשאיים כמו משמרות המהפכה האסלאמית, ואולי גם למיעוט המספרי הסוני באיראן. מאז הכרזתה על הקמת ח'ליפות עולמית, הצטרפו למדינה האסלאמית בסביבות 50 לוחמים איראניים-סונים[8] - רבים מהם פעלו במחוז דיאלא העיראקי הסמוך לגבול עם איראן.
במרץ 2017, המדינה האסלאמית שחררה וידאו ראשון בפרסית בשם "הארץ של פרס: בין אתמול להיום" בו היא מציגה את איראן כאויב של המוסלמים ומאיימת לגרום להתקוממות נגדה. בסרטון נראו אימונים של לוחמים איראנים-סונים במחוז דיאלא המשתייכים על פי דאעש לחטיבה בשם "סלימאן אל-פאריסי", וכן עריפות ראש של לוחמים שיעים שנפלו בשבי הארגון. איראן הואשמה בסרטון בהיותה "מקלט לכופרים" עקב הסובלנות שלה ליהודים החיים בקרבה, בכך שהיא תומכת בחות'ים במלחמת האזרחים בתימן, בהקמת מיליציית החזבאללה השיעית בלבנון וברדיפת הסונים.[9] בחודשים שקדמו למתקפה בטהראן, דווח על מאמצים רבים של המדינה האסלאמית ליצור תסיסה בקרב המיעוט הסוני באיראן באמצעות תעמולה במדיה.[1] המטרות שנבחרו על ידי התוקפים בטהראן הן בעלי ערך סמלי גבוה: הפרלמנט האיראני ממוקם במרכז העיר, והמאוזוליאום של האייתוללה רוחאללה ח'ומייני נחשב לאתר מקודש עבור השיעים באיראן עקב היותו מחולל המהפכה האסלאמית באיראן ומקים הרפובליקה.
בסביבות השעה 10:40, שלושה מחבלים מארגון המדינה האסלאמית מחופשים לנשים[10] וחמושים ברובי AK-47 ובאקדחים,[1] פתחו בירי בבניין הפרלמנט האיראני במרכז טהראן ולקחו בין 2 ל-4 בני ערובה.[10] מחבל אחד פוצץ את עצמו באחת מהקומות של בניין הפרלמנט.[3] מטרת המחבלים הייתה כנראה לפגוע בחברי הפרלמנט, אולם הם לא הצליחו למצוא את האולם המרכזי שבו הייתה אמורה להתקיים ישיבת הפרלמנט. בשעה 13:00, שני המחבלים האחרונים כותרו בבנין, ולאחר שהציגו דרך חלונות הקומה הרביעית את אחד מבני הערובה, הם ניצלו את הרגע ופתחו באש על הקהל שהתאסף מחוץ לפרלמנט.[3] כוחות הביטחון בראשות משמרות המהפכה האסלאמית החלו לנהל חילופי אש עם המחבלים באגף המערבי של הפרלמנט. בשעה 13:15, למחבלי דאעש נגמרו המחסניות של רובי הקלשניקוב, והם החלו להשתמש באקדחיהם. במהלך חילופי האש, חברי הפרלמנט ששכנו בחלק אחר של הבניין פונו ממנו. לאחר מצור של כ-3 שעות, משמרות המהפכה האסלאמית חיסלו את שני המחבלים הנותרים. במהלך האירוע נהרגו כ-16 בני אדם ועשרות נפצעו.
זירת קבר חומייני
בשעה 11:09 - כחצי שעה לאחר תחילת המתקפה על הפרלמנט, זוג מחבלים חמושים פתחו בירי על אזרחים במאוזוליאום של רוחאללה ח'ומייני הנחשב לאתר מקודש באיראן וממוקם בדרום טהראן. אדם אחד נהרג, וחמישה נפצעו. לאחר מכן, אחד המחבלים התאבד באמצעות חגורת נפץ וגרם לפצועים נוספים, ואחר נהרג במהלך חילופי האש בטרם הספיק להתפוצץ. כוחות צבא נפרסו במתחם הקבר בתום האירוע. מאוחר יותר דיווחה ממשלת איראן שחוליה נוספת של מחבלים נעצרה בדרכה לתקוף מקום נוסף.[1]
העמדה לדין
ביולי 2018 הוצאו להורג 8 אנשים שהורשעו במעורבות במתקפת הטרור.[11]
