משפטו של טד בנדי (באנגלית: Extremely Wicked, Shockingly Evil and Vile) הוא סרט פשעביוגרפיאמריקאי, המסופר מנקודת המבט של חברתו לשעבר של הרוצח הסדרתיטד בנדי, אליזבת קנדל. הסרט, שביים ג'ו ברלינג'ר על פי תסריט מאת מייקל ורוויי, מבוסס על ספר הזיכרונות של קנדל, The Phantom Prince: My Life with Ted Bundy ("נסיך הפנטום: חיי עם טד בנדי"). בסרט מככבים זאק אפרון כבנדי,[1]לילי קולינס כקנדל, קאיה סקודלריו כאשתו של בנדי, קארול אן בון, וג'ון מלקוביץ' כאדוארד קווארט, השופט הראשי במשפטו של בנדי. שמו של הסרט בשפת המקור היא התייחסות לדבריו של קווארט על רציחותיו של בנדי בעודו דן אותו למוות: לדבריו, היו אלו מעשים "רעים באופן קיצוני, מרושעים בצורה מחרידה ומתועבים".
הסרט הוצג בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים סאנדנס ב-26 בינואר 2019.[2] זמן קצר לאחר מכן רכשה נטפליקס את זכויות ההפצה לסרט תמורת 9 מיליון דולר.[3] הוא יצא בצורה דיגיטלית על הפלטפורמה של נטפליקס ב-3 במאי 2019, והוצג גם בבתי קולנוע בודדים.[4][5] הסרט זכה לביקורות מעורבות ממבקריו, אך המשחק של אפרון זכה לשבחים.
ב-1974 מודיעות ידיעות חדשותיות על רציחתן של נשים צעירות רבות, כולל שתי נשים שנעלמו באור יום באגם סמאמיש (Sammamish). מספר אנשים ראו אדם שנראה כמו טד כשהוא מבקש מנשים לעזור לו להעלות סירת מפרש על מכונית מדגם "חיפושית". המשטרה מפיצה קלסתרון משוער של האדם, ולאחר מאות שיחות טלפון, טד נעצר בשנת 1975.
אישה צעירה בשם קארול דה-רונץ' (DaRonch) בוחרת את טד במסדר הזיהוי המשטרתי, בטענה כי הוא חטף ואיים להרוג אותה לפני שהיא הצליחה לברוח. טד שוחרר בערבות, וחוזר הביתה לליז - שכועסת לאחר קריאת מאמר עליו בעיתון. טד מסביר כי לקארול הוצגה תמונה שלו לפני מסדר הזיהוי, ולכן הוא נראה לה מוכר, והוא מאמין כי מפלילים אותו. לאחר משפט של ארבעה ימים, טד נמצא אשם בחטיפה בנסיבות מחמירות ונידון לשבת בין שנה ל-15 שנים בכלא מדינת יוטה (Utah State Prison).
כמה שבועות לאחר מכן מאשימות הרשויות בקולורדו את בנדי ברצח קארין קמפבל, והוא מועבר, כאסיר, לאספן בשנת 1977. ליז מסרבת להאמין שטד אשם, אבל האירועים מתחילים לגבות ממנה מחיר נפשי, והיא מתחילה לשתות אלכוהול באופן קבוע. באותו זמן בוחר טד בבית המשפט במחוז פיטקין לשמש עורך הדין של עצמו, וככזה, הוא פטור מללבוש אזיקים על ידיו או על רגליו. במהלך הפסקה בדיון המשפטי בורח טד מבית המשפט בקפיצה מחלון בקומה השנייה ורץ אל ההרים, אבל הוא נתפס לאחר שישה ימים.
ליז מבקרת את בנדי ומסיימת את הקשר הזוגי ביניהם. בהמשך, הוא נמלט שוב מתאו, לאחר שניסר חלקים מתקרת התא שלו. שתי נשים בבית אחווה נרצחות באוניברסיטת המדינה של פלורידה, ואחריהן מותקפות שתי נשים נוספות. לאחר שטד נעצר, הוא מנסה ליצור קשר עם ליז אבל היא דוחה אותו. נוצרת קבוצה של נשים שתומכות בו ומקוסמות ממנו, וחלקן אף טוענות שהן מאוהבות בו. ידידה ותיקה, קארול אן בון (קאיה סקודלריו), מבקרת את טד; היא מאמינה כי הוא חף מפשע ועוברת לפלורידה כדי להיות קרובה אליו.
לפני המשפט נערך משא ומתן על עסקת טיעון, שבמסגרתה יודה בנדי בהריגת שתי חברות האחווה, ליסה לוי ומרגרט באומן, ובהריגת קימברלי ליץ' בת ה-12, בתמורה למאסר של 75 שנות מאסר במקום עונש מוות, אבל הוא מסרב. טד וקארול אן מתקרבים זה לזה, והיא מבקרת אותו בקביעות. השניים מתחילים מערכת יחסים, אבל טד ממשיך לנסות ליצור קשר עם ליז, שעוקבת אחר המשפט שלו דרך הטלוויזיה. היא מרגישה אשמה על היותה האדם שנתן את שמו של טד לשלטונות סיאטל ב-1975. טד מציע מאוחר יותר נישואין לקארול אן, והם מתחתנים.
בבית המשפט נכללות עדויות פיזיות מרשיעות, ובהן התאמה בין יציקת גבס של שיניו של טד ובין רשמיהן של פציעות נשיכה על אחוריה של ליסה לוי. בתוך פחות משבע שעות מרשיע חבר המושבעים את טד ברציחתן של לוי ושל באומן, בשלושה סעיפים של ניסיון לרצח מדרגה ראשונה, ובשני סעיפים של פריצה. השופט אדוארד קווארט (ג'ון מלקוביץ') מטיל על בנדי עונש מוות באמצעות כיסא חשמלי, אך העונש לא בוצע מיד.
עשר שנים לאחר מכן, ליז מקבלת מכתב מטד ומבקרת אותו. היא תובעת מטד את האמת, אך הוא ממשיך להכחיש כל קשר לרציחות. לאחר מכן היא מראה לטד תצלום שנתן לה שוטר — תמונה של זירת פשע של אחד הקורבנות שלו כשראשה ערוף — וטד מודה שהוא ניסר את ראשה. ליז עוזבת את הכלא בהלם, אבל פוגשת בחוץ את בעלה החדש ואת בתם בת-העשרה, והיא מצהירה כי היא בסדר.
בסיום הסרט, מספרים צילומים ארכיוניים וטקסט על המסך כי בנדי הוצא להורג בינואר 1989, והוא בן 42. הוא התוודה על יותר מ-30 מעשי רצח ימים בודדים לפני כן, והאפר שלו פוזר בהרי קסקייד, שם הותיר שרידי קורבנות רבים.
שחקנים
זאק אפרון - טד בנדי, סטודנט למשפטים לשעבר שהואשם במספר פשעים אלימים כלפי נשים.
לילי קולינס - ליז קנדל, סטודנטית במכללה ואם חד-הורית שנכנסה למערכת יחסים עם טד.
קאיה סקודלריו - קארול אן בון, חברה מן העבר של טד, שמתקרבת אליו כדי לתמוך בו. הם מתחתנים בזמן המשפט.
ג'פרי דונובן - ג'ון או'קונול, עורך הדין של טד ביוטה, שמגן עליו בתיק החטיפה.
אנג'לה סרפיאן - ג'ואנה, חברה קרובה של ליז, שמאמינה שטד אשם.
לצד הסרט העלילתי, יצר ברלינג'ר סדרה דוקומנטרית שמורכבת משיחות עם בנדי שהוקלטו זמן קצר לפני הוצאתו להורג. הסדרה, "שיחות עם רוצח: הקַלטות של טד באנדי", משודרת אף היא בנטפליקס.[16]
תגובות לסרט
באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes אחוז הביקורות החיוביות הוא 56%, זאת על בסיס 176 ביקורות, והדירוג הממוצע שלו הוא 5.75 מתוך 10. בקונצנזוס הביקורתי של האתר נכתב: "'משפטו של טד בנדי' מתעלה לעיתים קרובות על מגבלותיו הנרטיביות באמצעות כוחה של הצפייה במשחקו של זאק אפרון".[17] באתר Metacritic קיבל הסרט ציון ממוצע משוקלל של 52 מתוך 100, בהתבסס על 31 מבקרים, המרמז על "ביקורות מעורבות או ממוצעת".[18]
אוון גלייברמן ממגזין "וראייטי" שיבח את הופעתו של אפרון על דיוקו בתיאור בנדי, וכתב כי הסרט "לא חושף אותנו בכוח לזוועה של טד בנדי. הוא מראה לנו מספיק, שומר את הזוועה במקום שאליו היא שייכת, בנבכי הדמיון שלנו, שם היא נשארת מה שהיא צריכה להיות: כהה כמו חצות הלילה, והרבה יותר מדי מכדי שנבין אותה".[19] איש "הגרדיאן" בנג'מין לי נתן לסרט שלושה מתוך חמישה כוכבים, ציין לשבח את אפרון, אבל קרא לסרט עצמו "דרמה חסרת עניין וברק". הוא מתח ביקורת על משחקה של קולינס, ואמר שהיא צומצמה לדמות שטוחה וחסרת ייחוד.[20] עבור "וולצ'ר" כתבה אמילי יושידה ביקורת דומה: היא שיבחה את אפרון, אבל שנאה את שאר הסרט, ואמרה: "הסרט העלילתי של הבמאי התיעודי הוותיק ג'ו ברלינג'ר נראה כאילו הוא ניסה להיות הסיפור של הרוצח הסדרתי טד בנדי מסופר דרך עיניה של חברתו... אבל הסרט של ברלינג'ר נשאב לתוך האירועים הסנסציוניים שכבר הוצגו לציבור, ומבלה זמן כה רב ביצירת אותם אירועים מחדש, עד כי הפרספקטיבה נחלשת".[21]
שמוליק דובדבני התייחס ב-ynet לסרט בחיוב, וכתב כי הוא חושף את "צדה הפרוורטי והרצחני של הגבריות הלבנה המבוססת". לסיכום כתב כי זהו "סרט שעוקבים אחריו בסקרנות".[22] ב"הארץ" שיבח אורי קליין את משחקו של אפרון, וכתב כי אף שהסרט "אינו מבוים במיומנות יתרה", הוא מציג שאלות ואמירות מעניינות ביחס למעשיו של בנדי.[23] תומר קמרלינג העניק לסרט ב-"Mako" שני כוכבים מתוך חמישה, וטען כי בעייתו של הסרט היא הניסיון להעלות את השאלה "אם האיש עשה את הדברים המיוחסים לו או שהוא קורבן תמים של מערכת החוק", אף שהוא הורשע ואשמתו מעולם לא הועמדה בספק.[24]
