משפחת המלוכה הבריטית כוללת את צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, ואת משפחתו הקרובה. אין הגדרה חוקית או רשמית קפדנית של מי חבר משפחת המלוכה ומי לא, אם כי בית המלוכה הוציא רשימות שונות המתארות מי הוא חלק ממשפחת המלוכה.^[1][2] משפחת המלוכה עוזרת למונרך בביצוע פעילויות ציבוריות, כגון ייצוג של הכתר הבריטי באירועים ציבוריים, ולעיתים קרובות עוסקת בעבודות צדקה מגוונות. משפחת המלוכה נחשבת לאייקון תרבות בריטי.

ראש המדינה של הממלכה המאוחדת ועוד 14 ממלכות חבר העמים הבריטי הוא המלך צ'ארלס השלישי, והוא ראש משפחת המלוכה. יש לו שני ילדים וחמישה נכדים. "רשימת משפחת המלוכה" של לורד צ'מברלין מזכירה את כל צאצאיה של אליזבת השנייה ובני זוגם (כולל שרה, הדוכסית מיורק, הגרושה), יחד עם דודניו של המלך ובני זוגם.^[2] הרשימה של הלורד צ'מברלין חלה למטרות הסדרת השימוש בסמלים מלכותיים ובתמונות של המשפחה.^[3] בינתיים, אתר משפחת המלוכה מספק רשימה של "בני משפחת המלוכה"; אלה הרשומים תואמים את בני משפחת המלוכה המוזכרים והמצולמים למטה, למעט הנסיכה ביאטריס, הנסיכה יוג'יני וקתרין, דוכסית קנט.^[1] ההנחיות של משפחת המלוכה לגבי ברכה של בן משפחת המלוכה אומרות שקודם כל יש לברך אותם ב"הוד מלכותך".^[4] מעמדה של הוד מלכותו מוגבל לילדי המונרך, נכדיו, ילדיו של הילד הבכור של נסיך ויילס, ונשותיהם.

• ליבת משפחת המלוכה מורכבת מצ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת; קמילה, המלכה הרעיה; ויליאם, נסיך ויילס; קתרין, נסיכת ויילס; אן, הנסיכה המלכותית; הנסיך אדוארד, דוכס אדינבורו וסופי, דוכסית אדינבורו. הם מבצעים תפקידים מלכותיים במשרה מלאה.^[5]
• קרובי משפחה בפרופיל נמוך יותר שמבצעים כמה תפקידים הם הנסיך אדוארד, דוכס קנט; הנסיכה אלכסנדרה; הנסיך ריצ'רד, דוכס גלוסטר ובירגיטה, דוכסית גלוסטר.
• חברים נוספים במשפחת המלוכה בדרגה מלכותית שאינם ממלאים תפקידים רשמיים הם הנסיך ג'ורג' מוויילס; הנסיכה שארלוט מוויילס; הנסיך לואי מוויילס; הנסיך אנדרו, דוכס יורק; הנסיך הארי, דוכס סאסקס; מייגן, דוכסית סאסקס; הנסיכה ביאטריס; הנסיכה יוג'יני; קתרין, דוכסית קנט והנסיך והנסיכה מייקל מקנט.

• 
  בני הזוג המלך והמלכה
• 
  נסיך ונסיכת ויילס
• 
  הנסיכה המלכותית
• 
  דוכס ודוכסית אדינבורו
• 
  דוכס קנט
• 
  הנסיכה אלכסנדרה
• 
  דוכס ודוכסית גלוסטר
• 
  דוכס יורק
• 
  דוכס ודוכסית סאסקס
• 
  הנסיכות ביאטריס ויוג'יני
• 
  דוכסית קנט
• 
  הנסיך והנסיכה מייקל מקנט

ילדיו ונכדיו הפטרילינאליים של המונרך, וילדיו של בנו הבכור של נסיך ויילס, זכאים אוטומטית להיקרא נסיך או נסיכה, ועל הנתינים לפנות אליהם בתואר "הוד מעלתו" ("His or Her Royal Highness").^[6] תוארי אצולה, לעיתים קרובות דוכסים, מוענקים לרוב הנסיכים לפני הנישואים.^[7][8] לפיכך, פיטר פיליפס וזארה טינדל, ילדיה של אחותו של המלך, הנסיכה אן, אינם נסיך ונסיכה. ליידי לואיז מאונטבאטן-וינדזור וג'יימס מאונטבאטן-וינדזור, רוזן וסקס, אף על פי שהם זכאים להשתמש בתארים אלו, אינם נקראים נסיך ונסיכה בעקבות העדפת הוריהם, דוכס ודוכסית אדינבורו. על פי הדיווחים, המלך רוצה לצמצם את מספר חברי משפחת המלוכה.^[9]

לפי המסורת, נשותיהם של בני משפחת המלוכה חולקות את התואר של בעליהן.^[10] לנסיכות בנישואין אין את התואר המקודם לשם שלהן אלא לשם של בעלן; לדוגמה, אשתו של הנסיך מייקל מקנט היא הנסיכה מייקל מקנט. נהוג שבני המונרך מקבלים תואר דוכס עם נישואיהם, ותארים אלו עוברים לבניהם הבכורים.

צאצאים מהקו הזכרי של המלך ג'ורג' החמישי, כולל נשים עד נישואיהן, נושאים את שם המשפחה וינדזור. שם המשפחה של צאצאיה מהקו הזכרי של המלכה אליזבת השנייה, למעט נשים שמתחתנות, הוא מאונטבאטן-וינדזור (אנ'), המשקף את השם שקיבל בעלה יליד יוון, הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, עם התאזרחותו. בדרך כלל לבני משפחת המלוכה הזכאים לתארים של נסיך או נסיכה אין צורך בשם משפחה, והם משתמשים בשמות משפחה רק במסמכים רשמיים כגון פנקסי נישואין.^[11]

בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת השנייה, ילדיה, נכדיה, דודניהם ובני זוגם נטלו על עצמם תפקידים רשמיים בשמה. המשפחה המלכותית תמכה במלכה בתפקידיה הממלכתיים והלאומיים, למעט תפקידים חוקתיים.^[12]

אם הריבון אינו בקו הבריאות, שניים מיועצי המדינה נדרשים למלא את תפקידו, כאשר יועצי המדינה כוללים כיום את: המלכה, נסיך ויילס, דוכס סאסקס, דוכס יורק והנסיכה ביאטריס.^[13]

בכל שנה המשפחה "מבצעת למעלה מ-2,000 התקשרויות רשמיות ברחבי הממלכה המאוחדת ובעולם", מארחת 70,000 אורחים ועונה ל-100,000 מכתבים.^[14] הטקסים המלכותיים כוללים הלוויות ממלכתיות, חגיגות לאומיות, מסיבות גן, קבלות פנים וביקורים בבסיסי הכוחות המזוינים. חברים רבים במשפחת המלוכה שירתו בכוחות המזוינים הבריטיים, כולל אחיו ובניו של המלך ואף המלכה אליזבת בעצמה.^[15]

אירועים שנתיים שבהם משתתפת משפחת המלוכה כוללים את טקס פתיחת הפרלמנט, ארגון הצבע וטקס הזיכרון הלאומי. בני משפחה מייצגים את המלך בביקורים רשמיים ובסיורים במדינות אחרות כשגרירים לטיפוח יחסים דיפלומטיים.^[16] הם גם משתתפים בפגישות חבר העמים מטעם המונרך. משפחת המלוכה גם משתתפת בביקורים ממלכתיים בעצת משרד החוץ הבריטי, הכוללים קבלת פנים של מכובדים ומשתה רשמי.^[17] כך מהווה משפחת המלוכה מעין "נכס עוצמה רכה" לממלכה.^[18]

בהתחשב בתפקידה הציבורי של משפחת המלוכה ופעילותה, היא מכונה לעיתים על ידי אנשי החצר "המשרד", מונח שמקורו במלך ג'ורג' השישי.^[19][20] בני משפחת המלוכה הם עצמאיים מבחינה פוליטית ומסחרית, והם נמנעים מניגוד עניינים עם תפקידיהם הציבוריים.^[21] המשפחה נחשבת לאייקון תרבות בריטי, כאשר צעירים מחוץ לממלכה ממקמים את חברי משפחת המלוכה בין האנשים שהכי מקושרים אצלם לתרבות הבריטית.^[22] בני המלוכה בדרך כלל חברים בכנסייה האנגליקנית, שבראשה עומד המלך, ושימשו בעבר כנציבים העליונים של הכנסייה של סקוטלנד.^[23][24]

בני משפחת המלוכה הם פטרונים של כ-3,000 ארגוני צדקה, וגם הקימו מספר ארגונים ללא כוונות רווח. המלך הקים את קרן הצדקה של הנסיך צ'ארלס, שעוזרת לצעירים בבריטניה המצויים במצוקה.^[25] הנסיכה אן הקימה קרן הנסיכה המלכותית למטפלים, המסייעת למטפלים ללא תשלום ומעניקה להם תמיכה רגשית ומידע על תביעות הטבות ועזרי נכות.^[26] רוזן ורוזנת וסקס הקימו את קרן הנוער של וסקס, ששמה שונה לקרן הצדקה של רוזן ורוזנת וסקס ב-1999.^[27] הדוכס והדוכסית מקורנוול ומקיימברידג' הם הפטרונים המייסדים של הקרן המלכותית, שהפרויקטים שלה סובבים סביב בריאות הנפש, שימור, פעוטות ורפואת חירום.^[28]

בשנת 2019, בעקבות התגובות השליליות לראיון הנסיך אנדרו ושערוריית אפשטיין, הדוכס מיורק נאלץ להתפטר מתפקידים ציבוריים; הפרישה הפכה לפרישה לצמיתות בשנת 2020.^[29] דוכס ודוכסית סאסקס פרשו לצמיתות מתפקידי המלוכה בתחילת 2020.^[30] בעקבות העזיבות הללו, יש מחסור בבני משפחת המלוכה כדי לכסות את המספר ההולך וגדל של ארגוני הצדקה והפטרונויות.

הביוגרפית המלכותית פני ג'נור אומרת שמשפחת המלוכה הציגה את עצמה כ"משפחת המודל" מאז שנות ה-30. הסופר אדוארד אוון כתב שבמהלך מלחמת העולם השנייה, המלוכה חיפשה דימוי של "משפחה לא רשמית ופגיעה יותר" שהייתה לה השפעה מאחדת על האומה בזמן חוסר יציבות.^[31] בשנת 1992, הנסיכה המלכותית ובעלה מארק פיליפס התגרשו; נסיך ונסיכת ויילס נפרדו; פורסמה ביוגרפיה המפרטת את הבולימיה והפגיעה העצמית של הנסיכה; שיחות הטלפון הפרטיות שלה נחשפו, וכך גם שיחות הטלפון האינטימיות של הנסיך עם אהובתו, קמילה פרקר בולס; דוכס ודוכסית יורק נפרדו; ותצלומים של הדוכסית חשופת החזה כשהבהונות שלה נמצצות על ידי גבר אחר הופיעו בצהובונים. השערוריות תרמו לאי נכונותו של הציבור לשלם עבור התיקונים של טירת וינדזור לאחר השריפה ב-1992. "אסון יחסי ציבור" נוסף היה התגובה הראשונית של משפחת המלוכה למותה של דיאנה, נסיכת ויילס, בשנת 1997.^[32]

בשנות ה-90 הקימה משפחת המלוכה את קבוצת הדרך קדימה, המורכבת מבכירי משפחה ויועצים ובראשה אליזבת השנייה, במטרה לבצע שינויים בהתאם לדעת הקהל.^[33] חתונתם של הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון ב-2011 הובילה ל"גל של רצון טוב", וביום יובל היהלום של אליזבת השנייה ב-2012 התדמית של משפחת המלוכה התאוששה. סקר של YouGov משנת 2019 הראה ששני שלישים מהבריטים תומכים בשמירה על משפחת המלוכה.^[34] התפקיד ויחסי הציבור של משפחת המלוכה המורחבת נחשפו מחדש לביקורת מוגברת בשל ידידותו של דוכס יורק עם עבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין וההאשמות על התעללות מינית, יחד עם התנהלותו הבלתי מתנצלת בראיון ב-2019 בנושאים אלה ובתביעה ב-2021.^[35][36][37]

בראיון ב-2021 לאופרה וינפרי, מייגן, דוכסית סאסקס, בעלת רקע דו-גזעי, סיפרה שהיו "חששות ושיחות" בקרב משפחת המלוכה לגבי צבע העור של בנם, הנסיך ארצ'י מסאסקס.^[38] הראיון זכה לתגובה מעורבת מהציבור הבריטי ומהתקשורת, וכמה מטענותיהם הועלו בספק.^[39][40] ויליאם, דוכס קיימברידג', אמר שמשפחת המלוכה היא "ממש לא משפחה גזענית". ביוני 2021, מסמכים חשפו כי נאסר על "מהגרים צבעוניים או זרים" לכהן כפקידים בשירות המשפחה בשנות ה-60. בתגובה מסר הארמון כי הוא מציית "באופן עקרוני ובפועל" לחקיקה נגד אפליה, וכי אין להשתמש בטענות יד שנייה של "שיחות מלפני למעלה מ-50 שנה כדי להסיק מסקנות לגבי אירועים או פעולות מודרניים".^[41] במרץ 2022 ובמהלך הסיור הקריבי של דוכס ודוכסית קיימברידג' כחלק מיובל הפלטינה למלכות אליזבת השנייה, נתקלה המשפחה בביקורת מצד מספר דמויות פוליטיות ועיתונאיות, לאור קשריהן בעבר לקולוניאליזם ולסחר העבדים האטלנטי דרך החברה המלכותית האפריקאית.^[42][43] הפיצויים על העבדות הופיעו כדרישה גדולה של המפגינים במהלך ביקורם של בני הזוג.^[44] גם נסיך ויילס וגם דוכס קיימברידג' גינו את העבדות בנאומם,^[45][46] והנסיך תיאר את ההכרה בעוולות העבר כהכרח עבור מדינות חבר העמים כדי לממש את הפוטנציאל שלהן.^[47]

מבחינה היסטורית, משפחת המלוכה והתקשורת הרוויחו זה מזה: המשפחה השתמשה בעיתונות כדי לתקשר עם הציבור, בעוד שהתקשורת השתמשה במשפחה כדי למשוך קוראים וצופים.^[48] עם הופעת הטלוויזיה, לעומת זאת, התקשורת החלה לתת פחות כבוד לפרטיותה של משפחת המלוכה. לנסיכים ויליאם והארי היו הסדרים לא רשמיים עם העיתונות לפיהם הם יישארו לבד עם צלמי פפראצי במהלך ילדותם בתמורה להזמנות צילום מבוימות. ויליאם המשיך במסורת החשיפה עם הפוסטים המשפחתיים שלו באינסטגרם. היחסים בין התקשורת לבני המלוכה הבריטיים עורערו בעקבות עליית המדיה הדיגיטלית, כאשר כמות הכתבות הפכה לחשיבות עליונה לקראת השגת הכנסות מפרסום, כשאף אחד מהצדדים לא יכול להפעיל שליטה.^[48] בעשור הראשון של המאה ה-21, הטלפונים של הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון, והנסיך הארי וחברתו דאז צ'לסי דייווי, נפרצו פעמים רבות על ידי כלי תקשורת, בעיקר על ידי חוקר פרטי שעבד עבור עיתונאי ניוז אוף דה וורלד.^[49][50] סרט תיעודי מ-2021 של ה-BBC העלה כי תדרוכים ותדרוכים נגדיים מבתי מלוכה שונים בממלכה היו הסיבה לסיקור השלילי על בני משפחת המלוכה. ארמון בקינגהאם, בית קלרנס וארמון קנזינגטון, המייצגים את המלכה, נסיך ויילס ודוכס קיימברידג' בהתאמה, תיארו את ההצעות הללו כ"טענות מופרכות ומופרכות".^[51]

בכירים במשפחת המלוכה, המייצגים את המלך, שואבים את הכנסתם מכספי ציבור הידועים כמענק הריבון.^[52] מענק הריבון הוא תשלום שנתי של ממשלת בריטניה למלך. הוא מגיע מההכנסות של אחוזת קראון, נכס מסחרי בבעלות הכתר. בני משפחת המלוכה המקבלים כסף ממענק הריבון חייבים לתת דין וחשבון לציבור על כך ואינם רשאים להרוויח כסף משמם.^[52]

אבטחתה של משפחת המלוכה אינה משולמת ממענק הריבון, אלא בדרך כלל מסופקת על ידי משטרת המטרופולין של לונדון.^[53] משפחת המלוכה, משרד הפנים ומשטרת המטרופולין מחליטות למי מהחברים יש זכות לאבטחה משטרית במימון משלם המיסים. חברים בבית המלוכה המורחב אינם שומרים על זכות אוטומטית לאבטחה. למשל, בשנת 2011 הנסיכות ביאטריס ויוג'יני הפסיקו לקבל אבטחה משטרתית.^[54]

מעונו הרשמי של המונרך בלונדון הוא ארמון בקינגהאם.^[55] הודעות על לידות ומיתות של בני משפחת המלוכה מוצמדות באופן מסורתי למעקותיה הקדמיים.^[56] מקום מגוריה הסקוטי של המלכה אליזבת השנייה היה ארמון הולירוד, שם היא התגוררה בתחילת כל קיץ.^[57] בעודה בצפון אירלנד, טירת הילסבורו משמשת כמקום מגורים לבני משפחת המלוכה.^[57]

בית קלרנס שימש כמעונו הרשמי של צ'ארלס השלישי כשהיה נסיך ויילס משנת 2003 עד שירש את כס המלכות ב-8 בספטמבר 2022. כמלך, צ'ארלס השלישי ממשיך להתגורר בפועל בבית קלרנס, בזמן שארמון בקינגהאם נמצא בשיפוצים.^[58][59] בית מגורים נוסף בלונדון של נסיך ויילס הוא ארמון סנט ג'יימס, אותו הוא חולק עם הנסיכה המלכותית והנסיכה אלכסנדרה.^[60] נסיך ונסיכת ויילס מתגוררים עם ילדיהם בקוטג' אדלייד שבפארק הבית, טירת וינדזור.^[61] לדוכס ודוכסית גלוסטר יש מגורים ומשרדים בדירות בארמון קנזינגטון בלונדון.^[62][63] דוכס ודוכסית קנט מתגוררים בבית רן בשטח הארמון.^[64] מעונם הרשמי של דוכס ודוכסית סאסקס הממלכה המאוחדת הוא קוטג' פרוגמור.^[65][66] דוכס יורק מתגורר באכסניה המלכותית בפארק וינדזור הגדול, בעוד רוזן ורוזנת וסקס ופורפאר מתגוררים בפארק באגשוט בסארי.^[67][68]

מדיה וקבצים בנושא משפחת המלוכה הבריטית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של משפחת המלוכה הבריטית
• "עץ המשפחה של בית וינדזור" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה) (74.2 KB)

• משפחת המלוכה הבריטית, ברשת החברתית פייסבוק
• משפחת המלוכה הבריטית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משפחת המלוכה הבריטית, ברשת החברתית אינסטגרם
• משפחת המלוכה הבריטית, סרטונים בערוץ היוטיוב