|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הרחבה על מקור והתפתחות המושג, הפירושים השונים והדרכים בא לידי ביטוי בפועל, ביקורת על המונח. ייתכן שתמצאו פירוט ב דף השיחה.
|
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הרחבה על מקור והתפתחות המושג, הפירושים השונים והדרכים בא לידי ביטוי בפועל, ביקורת על המונח. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
עוצמה רכה (באנגלית: Soft Power) הוא מונח ביחסים בינלאומיים המתאר מצב בו מדינה במערכת הבינלאומית משפיעה על מדינה אחרת בצורה לא כוחנית, ובעזרת כך משיגה יעדים שונים במדיניות החוץ. עוצמה רכה מבוססת בעיקר על "אטרקטיביות" של המדינה, כלומר כוח המשיכה שמדינה יכולה להקרין, היכול לנבוע מלגיטימיות (בעיניי אחרים), תרבות, מוסר, ערכים, אתיקה ועוד. עוצמה רכה יכולה להיות גם לא מכוונת, כך שעוצמה רכה של מדינה יכולה להיות גם עקיפה ולהשפיע על מדיניות של מדינה אחרת ללא בקשה ישירה. עוצמה רכה נבדלת מעוצמה נוקשה (או קשה) שמשמעותה שימוש בכוח צבאי או לחץ כלכלי.
לפי מדד "Soft Power 30" שהתפרסם בשנת 2017, צרפת הגיעה למקום הראשון ולאחריה הממלכה המאוחדת[1].
התפתחות המושג
המושג הופיע לראשונה בכתביו של ג'וזף ניי (Joseph Nye) שטען כי הדמוקרטיה (ובמיוחד הערכים הליברליים בה כגון זכויות האדם וחירויות הפרט) יכולה לגרום למדינות להעריץ מדינות שנתפסות כהתגלמות ערכים ליברליים, ולכן לנסות לרצות אותן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עוצמה רכה, באתר מכון ראות
- ניסים אוטמזגין, קומיקס במקום F-16: העוצמה הרכה של יפן, באתר ynet, 25 בפברואר 2013
- ח"כ נחמן שי, אריאל שרון טבע את המושג, חכ נחמן שי, באתר גלובס, 27 באפריל 2012
- עבדאללה צוואלחה, הסביבה האסטרטגית החדשה של ישראל – אתגר העוצמה הרכה, המכון למחקרי ביטחון לאומי
- יוסף ישראל, "מקדונלד'ס אאוט": האטרקטיביות של ארצות הברית בשפל, צרפת מובילה
הערות שוליים