מרדכי בן הלל הכהן

פירוש נוסף ערך זה עוסק בפעיל ציוני, עיתונאי וסופר עברי. אם התכוונתם לפוסק אשכנזי מן המאה ה-13, ראו מרדכי בן הלל.
מרדכי בן הלל הכהן
לידה 20 בינואר 1856
מוהילב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1936 (בגיל 80)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בנימינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911

מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד בשנת 1856 בעיר מוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לאביו הלל הכהן כהנא כגן ולאמו רבקה לבית ורהפטיג. הלל כגן ורבקה היו בני דודות, אמותיהם היו בנותיו של הרב יצחק גולדברג ורעייתו חסיה מקלצק, בלרוס.[1][2][3]בהמשך עברה המשפחה לסנקט פטרבורג, ואביו הלל כגן התפרנס ממסחר. בשנת 1882 נשא לאשה את שפרה-בתיה לבית פבזנר, אחותו של שמואל יוסף פבזנר. בני הזוג הכהן עברו להומל שבלארוס, שם עסק מרדכי בן הלל הכהן בתעשייה ובמסחר של מוצרי עץ.

הכהן, שנמנה עם פעילי תנועת חובבי ציון, השתתף בשנת 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונשא בו נאום בעברית. כן כתב בעיתונים עבריים כמו "הלבנון", "הצפירה", "הקול", "השילוח" ואחרים. היה ממייסדי אגודת הסופרים העבריים.[4]

בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "על הרועים הרעים" שפתח פולמוס גדול בנושא הרבנים מטעם.

בשנת 1905 הקים סניף של עסקיו בחיפה, והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "שמן תעשיות"). בשנת 1907 עלה לארץ ישראל, היה בין מייסדיה של תל אביב ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי אגודת הסופרים העברים. יוסף חיים ברנר היה מזכירו האישי. בתל אביב התגורר הכהן ברחוב הרצל 11, בפינת רחוב ליליינבלום. בשנת 1917 גורש הכהן מתל אביב יחד עם שאר התושבים על ידי השלטונות העות'מאניים. בעקבות הכיבוש הבריטי עבר הכהן לירושלים, והיה בין מייסדי בנק הלוואה וחסכון. ביתו עמד ברחוב אתיופיה, בצמוד לבית אליעזר בן-יהודה.

בעת ביקור בחיפה אצל בניו שמואל ודוד הכהן בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות בבנימינה, שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.

עיקר ארכיונו, ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור בספרייה הלאומית[5]; חלקים נוספים נמצאים בארכיון הציוני המרכזי[6] ובמכון גנזים.

במלאת 150 שנה להולדתו פורסמו יומניו ("יומנים 1934–1936").

הסופר אשר ברש מתאר את הכהן בספרו "כעיר נצורה" בדמותו של ליש בן פלתיאל.

גם ש"י עגנון מזכיר אותו בספר "תמול שלשום" כדמות חשובה ביפו של ראשית המאה ה-20.[7]

נפטר בשנת 1936 בחיפה, והובא למנוחות על פי צוואתו בבית העלמין בבנימינה.

משפחתו

שלוש בנותיו של בן הלל הכהן, חנה רופין, דינה ברושה ורוזה גינוסר. 1928

ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל[8] ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, דוד הכהן, היה לימים חבר שש הכנסות הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג הציוני ארתור רופין. בתו רוזה גינוסר-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של אחד העם, שלמה גינוסר-גינצבורג. כלתו נחמה זלטובסקי-הכהן (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"הגנה", נרצחה בהתקפה על אוטובוס 2094 ונחשבת להרוגה הראשונה במלחמת העצמאות.[9] בתו דינה נישאה ללואי ברושה, צרפתי קתולי שהיה רופא ווטרינר. בעקבות התנגדותו של אביה לנישואין אלו, התגייר החתן בגיור רפורמי. בתקופת מלחמת העולם השנייה הסתתרו דינה ובתה הלן בכפר בדרום צרפת, ולאחר המלחמה עלו דינה ובעלה עם משפחתם לארץ ישראל. הם התיישבו בבנימינה אך בשל מחלה שתקפה את לואי, שבו לצרפת. הנכדה הלן נישאה לקצין יהודי בריטי בשם מארמוט.[10]

בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור הסוציאליסטית רוזה כהן (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת עיריית תל אביב, אמו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.

פרסומיו

חוברות:

  • אוכלי לחם העצבים: ממצב בני ישראל בארץ רוסיא: בארות נשברים, סנקט פטרבורג: דפוס צדרבוים וגולדנבלום, תרל"ט. (על מצבם הכלכלי של יהודי רוסיה)
  • דברים כהוויתם: Pro demo sun, יפו: דפוס איתן, תר"ע. (בנושא מסחר ביישוב)
  • לקראת העתיד: עשרה מאמרות, ירושלים: דפוס עזריאל, תרע"ח. (בענייני דיומא)
  • תולדות אליעזר בן-יהודה, ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ג.
  • הקואופרציה האשראית בא"י, תל אביב: מסחר ותעשייה, תרפ"ז.
  • חיים נחמן ביאליק: המגמה והסביבה בשירתו; מנחה ליום מלאת להמשורר ששים שנה (עשרה בטבת תרל"ג–תרצ"ג), ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ג.
  • הלויה, חוברות 31–32 של נצנים: ספורי ילדים, ורשה: תושיה, תרס"ז.

ספרים:

  • מערב עד ערב / נאסף מן המאמרים הישנים ומן החדשים של מרדכי בן הלל הכהן, 2 כרכים, וילנה: דפוס פ' גארבער, 1904.
  • בסבכי היער: ספור, ירושלים: דפוס מוריה, תרפ"א.[11]
    • בסבכי היער: ועוד סיפורים, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ד.
  • כבר: פרקי זכרונות / ערוכים לדפוס על ידי מרדכי בן הלל הכהן, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ג.
  • עולמי, 5 כרכים, ירושלים תרפ"ז–תרפ"ט.[12]
  • מלחמת העמים: יומן, ירושלים תרפ"ט–תר"ץ. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן ו–י) (בצירוף מבוא והערות מאת שמעון רובינשטיין: ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א–תשמ"ה.)
  • אתחלתא, 2 כרכים, ירושלים תרצ"א–תש"ב. (כתבי מרדכי בן הלל הכהן יא–יב)
  • אין מאמע לשון: געקליבענע שריפטן, וילנה: דפוס פראד'- און האנדלס-קאאפ', 1935. (ביידיש)
  • ספר שמות, ירושלים: עינות, תרצ"ח.
  • יומנים: 1934–1936 (הביאו לדפוס: נעמי קפלנסקי ונעמי אבקין), ירושלים תשס"ו. (יצא במלאת 150 שנה להולדתו ו-100 שנה לעליית המשפחה ארצה)

ספרי יובל לכבודו

  • מבקר עד ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן במלאת חמשים שנה לעבודתו הספרותית, תרל"ד-תרפ"ד (תשורה מאת ידידיו ומכבדיו), ירושלים: מדפיס, תרפ"ה. (התוכן: I: מבקר עד ערב: המאמר הראשון וקטע מספר האחרון של חתן היובל. II: מרדכי בן הלל הכהן: ביוגרפיה וביבליוגרפיה מאת ז’ פישמן. III: תרל"ד-תרפ"ד מאמרים שונים. VI: חגיגת היובל. V: מכתבים ותלגרמות של ברכה מסופרים, עסקנים ומוסדות.)
  • צבי קרול (עורך), אור לעת ערב: ספר יובל לר' מרדכי בן הלל הכהן: במלאת ששים שנה לעבודתו הספרותית: תרל"ד-תרצ"ד, ירושלים: דפוס הספר, תרצ"ד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי בן הלל הכהן בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ כְּבָר – פרקי זכרונות / מרדכי בן הלל הכהן - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  2. ^ 1114 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
  3. ^ 2909 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
  4. ^ ראו ד"ר ש. ברנפלד, אגודת הסופרים, הזמן, 26 ביוני 1903.
  5. ^ ארכיון מרדכי בן הלל הכהן, בספרייה הלאומית
  6. ^ מרדכי בן הלל הכהן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
  7. ^ עגנון. תמול שלשום, ספר ראשון, פרק חמשה עשר.
  8. ^ נקרולוג: שמואל הכהן, דבר, 9 ביוני 1947.
  9. ^ אלידע בר שאול, הבחורות ההן, באתר ערוץ 7.
  10. ^ אייזיק רמבה, הסבתא - אזרחית העולם, נכדותיה יעלו לישראל (מן הסדרה: בנים אכלו בוסר), מעריב, 11 באוגוסט 1967
  11. ^ על הספר: סין, מארון הספרים: ספורי סבא, דואר היום, 12 בינואר 1934.
  12. ^ ביקורת: ב. ש., מהעבר הקרוב, דבר, 10 ביוני 1927; מרשימותיו של קורא, דבר, 23 בדצמבר 1927.