העיתונאי חיים בן-עטר, שעבד בדפוס החל משנת 1902, לקח בו חלק מרכזי באיסוף מאמרים וידיעות, עריכה ותרגום של רומנים, ספרים ומבחר כתבי עת בלאדינו שראו אור בדפוס, ובהמשך הפך לשותפו העסקי של משה עזריאל.
בחודש ינואר 1909 החל משה עזריאל להדפיס את עיתון הלאדינו "איל ליביראל" שיזם בעצמו, ובחודש מאי של אותה השנה החל להדפיס גם את עיתון החרות. בשנת 1912 עבר בית הדפוס לשכונת עזרת ישראל בסמוך לרחוב יפו שמחוץ לחומות[1].
בעקבות פטירתו של משה עזריאל במגפה בשנת 1916, שני אחיו נסים ואביגדור ובנו יוסף עזריאל המשיכו להפעיל את בית הדפוס. יחד הפכו אותו לבית דפוס מודרני הכולל ציוד חדשני ומקצועי, והגדול בירושלים בתקופתו[2].
בשנת 1925 הועבר בית הדפוס לרחוב בן-יהודה, ובשנת 1935 עזב יוסף עזריאל את בית הדפוס ועבר להתגורר בתל אביב, שם הקים יחד עם אחיו ואחותו סניף לבית הדפוס ברחוב רענן 22. עם הזמן נחשב בית הדפוס בתל אביב לאחד מבתי הדפוס הגדולים בישראל בזמנו.
בשנת 1943 עזב יוסף עזריאל את תפקידו בבית הדפוס, והתמסר לפעילות ציבורית. במקומו המשיך לנהל את בית הדפוס דודו נסים עזריאל יחד עם שותפו יוסף אבולעפיה.
בנו של משה, יוסף עזריאל, מייסד בית הדפוס בתל אביב
העיתונים שיצאו לאור בדפוס
רשימה חלקית של העיתונים/ירחונים שהודפסו בבית הדפוס:
