PROFILPELAJAR.COM

מקדש פומונה
Pomonatempel
	מקדש פומונה. מימין ברקע הארקדה בחלק האמצעי של הבלוודרה על פפינגסטברג
	מקדש פומונה. מימין ברקע הארקדה בחלק האמצעי של הבלוודרה על פפינגסטברג
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 1, 2, 4
חלק מתוך	הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין
מידע כללי
סוג	בניין
כתובת	פפינגסטברג
מיקום	נורדליש פורשטדט
מדינה	גרמניה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1801
תאריך פתיחה רשמי	1801
אדריכל	קארל פרידריך שינקל
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו-קלאסית
קואורדינטות	52°25′05″N 13°03′34″E / 52.4181°N 13.0595°E
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני מקדש פומונה

מקדש פומונה (בגרמנית: Pomonatempel) הוא ביתן קטן על המדרון של גבעת פפינגסטברג, מצפון לגן החדש בצפון פוטסדאם, בירת מדינת ברנדנבורג בגרמניה. גבעת פפינגסטברג היא הנקודה הגבוהה ביותר (76 מטרים) בחלק של פוטסדאם ממערב לנהר האפל. המבנה שייך למכלול התרבותי "הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין" שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1990, והורחב בשנים 1992 ו-1999.

היסטוריה

מקדש פומונה נחשב למבנה הראשון שתכנן קארל פרידריך שינקל בן ה-19, שעדיין לא היה ידוע באותה תקופה. הלקוח להקמת הבניין היה היועץ המלכותי הפרוסי קרל לודוויג פון אוספלד (Carl Ludwig von Oesfeld‏; 1741–1804). הוא נבנה בסביבות 1800 כביתן תה בצורה קלאסית קפדנית המבוססת על מודלים עתיקים.

בחירת השם למקדש כנראה קשורה למיקומו, הכרם הפרטי הגדול בעבר באוספלד. במיתולוגיה הרומית פומונה היא אלת הפירות. פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה. רכש את הנכס עם המבנה העתיק למראה בשנת 1817, והוא שימש את משפחת המלוכה לשהייה מזדמנת.

לאחר מלחמת העולם השנייה הביתן נשכח, עקב מעבר אנשי הצבא הסובייטי לאזור הווילות שמתחת לפפינגסטברג – והלך ונהרס משנת 1961 לאחר שהבלוודרה הסמוכה נסגרה משום שממנה אפשר היה לצפות על המתקנים של חומת ברלין, ועל מערב ברלין. בשנת 1992–93 נבנה מקדש פומונה מחדש בעזרת קרן הרמן רמסטמה (Hermann Reemtsma Stiftung). המקדש נמצא בבעלות קרן הארמונות והגנים הפרוסיים ברלין-ברנדנבורג (גר'), אך נתמך על ידי עמותת פפינגסטברג בפוטסדאם (Pfingstberg in Potsdam) שפעלה לשחזורו, והיא מארגנת תערוכות אמנות מתחלפות של אמנים אזוריים בביתן.

אדריכלות

שינקל בחר בצורת מקדש יווני לביתן התה, כמו חזיתו הצפונית של הארכתאון על האקרופוליס באתונה. לביתן יש תוכנית כמעט ריבועית. בצידי המבנה הקובייתי מוביל גג קטן אל האכסדרה בחזית ובה ארבעה עמודי עץ יוני תומכים ההסדר היוני. גמלון משולש שטוח הפתוח מאחור מקשט את החלק הקדמי. מרפסת הגג מאחור מסתיימת במעקה. את גג אוהל השמש העשוי מבד בפסים כחול לבן על מרפסת הגג בקיץ בקושי ניתן לתארך. אל הגג השטוח ניתן להגיע באמצעות גרם מדרגות לולייני מתוך הרחבה המעוגלת מאחור. הכניסה היחידה אל החלל הפנימי היא מהאכסדרה. דלת צרפתית בקירות הצדדיים מכניסה אור לחלל הפנים. האח מול דלת הכניסה מוקף על ידי שתי גומחות צרות וגבוהות. בשנת 2011, עיצבה האמנית הברלינאית אליזבת זונק (Elisabeth Sonneck) את פנים המקדש בגוונים כחולים בהירים. מקדש פומונה נכלל בתכנון של פטר יוזף לנה לגנים של הבלוודרה.

לקריאה נוספת

Stiftung Preußische Schlösser und Gärten Berlin-Brandenburg: Der Pfingstberg in Potsdam. Amtlicher Führer, Hentrich, Berlin 1995, DNB 945603371
Eva Ricks: Der Potsdamer Pfingstberg und seine Anlagen. Entstehung – Verfall – Wiederaufbau. 2., aktualisierte Auflage, Förderverein Pfingstberg, Potsdam 2003, OCLC 257837249
Hanna Delf von Wolzogen, Petra Kuhnau (Hrsg.): Was bleibt ...? : Spuren der Geschichte am Potsdamer Pfingstberg, eine Vortragsreihe, veranstaltet vom Theodor-Fontane-Archiv, Potsdam 2009, ISBN 978-3-9807348-2-0
Katja Hube, Gisela Weiß (Hrsg.): Belvedere & Romantik: Pfingstberg Potsdam, herausgegeben von der Hochschule für Technik, Wirtschaft und Kultur und Förderverein Pfingstberg. Hochschule für Technik, Wirtschaft und Kultur, Studiengang Museologie, Leipzig 2010, OCLC 729959775