רשימת מלכי אשור מקורה מרשימות שונות שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות השונות. מתחילת האלף השני לפנה"ס, רשמו פקידים אשוריים שנקראו לימו את המאורעות והעסקים המסחריים שאירעו באשור.
מקורות המידע לרשימת המלכים
בעונת החפירות הארכאולוגיות של שנת 1932/3 שהתקיימה בדור שרוכין נמצאה רשימת מלכים אשוריים שנקראת "רשימת המלכים מחורסבאד" וכללה 107 מלכים ([1]Ḫorsabad King List). רשימה זאת הסתיימה במלך אשור־ניררי החמישי. רשימה כמעט זהה התגלתה בשנת 1953 בעיראק על ידי סטודנט שהביאה לארצות הברית. רשימה זאת כללה שני מלכים נוספים והגיעה עד סוף מלכותו של שלמנאסר החמישי שנת 722 לפנה"ס. רשימה זאת נקראת "רשימת SDAS" ([2]SDAS List). ב־1927 התפרסמה רשימה של מלכים על ידי החוקר הסורי אסד נסוהי (Essad Nassouhi) רשימה זאת התבססה על לוחות בכתב יתדות שהיו במצב מאוד גרוע. רשימה זאת נקראת "Nassouhi Assyrian King List".[3]
המלכים הקדומים ברשימה מופיעים רק בציון שמם, החל מארישום הראשון שהיה המלך ה־33 ברשימה, צוינו שנות המלוכה ליד שמם של המלכים, בחלק מהמקרים צוינו שמות היורשים.
הממצאים כוללים רשימה שלמה המתייחסת למלכים מסוף המאה ה־10 לפנה"ס ועד אמצע המאה ה־6 לפנה"ס. מתקופות קדומות יותר נמצאו רשימות מקוטעות יותר. התיארוך המדויק של הרשימות מתקופת האימפריה האשורית החדשה נעשה בעזרת ציון ליקוי החמה ברשימות שהתרחש בשנת 763 לפנה"ס בתקופת מלכותו של אשור־דן השלישי. רשימות אלה הושוו לרשימות אחרות מהעולם העתיק כמו רשימת פרעוני מצרים ורשימת מלכי בבל. הממצאים כוללים שבע רשימות של מלכים מהתקופה הנאו־בבלית משנת 747 ועד 539 לפנה"ס.
רשימת מלכים נוספת שעזרה לתיארוך הוא "קאנון המלכים" (Ptolemy's Canon) רשימה כרונולוגית שחוברה על ידי האסטרונום תלמי שחי באלכסנדריה במאה השנייה לספירה, וכללה מלכים אשוריים ובבלים משנת 747 לפנה"ס, וכללה גם מלכים פרסיים, מקדונים, תלמיים ומלכים רומאיים עד שנת 160 לספירה. רשימות אלה תרמו לקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק.
ראשיתה של אשור – מלכים קדומים
על פי רשימת מלכי אשור. הרשימה כוללת 29 מלכים המחולקים לשלוש קבוצות. 17 מלכים שעל פי תיאורם "גרו באוהלים". המלך הראשון "טודיה" (Tudiya) מלך בסוף המאה ה־25 לפנה"ס תחילת המאה ה־24 לפנה"ס. המלך האחרון מבין המלכים ש"גרו באוהלים", "אפיאשל" (Apiashal) נכלל גם ברשימה של 10 מלכים ששם האב שלהם ידוע. בנוסף כללה הרשימה עוד 3 מלכים בעלי שמות חורים שמלכו במאה ה־21, תקופת מלכותם אינה ידועה. אחריהם עלה לשלטון פוזור־אשור הראשון שאתו החלה התקופה הנקראת בהיסטוריה של אשור "אשור הקדומה".
יש חוקרים שהעלו את ההשערה שהמלכים ש"גרו באוהלים" ו"המלכים ששם אביהם ידוע", לא מלכו מעולם על אשור, והם הוספו לרשימת המלכים על ידי שמשי־אדד הראשון מלך ממוצא אמורי שהשתלט על אשור, ורצה לקבל הכרה במלכותו. חיזוק להשערה זאת נמצא בכך ששמות מלכים אלה תואמים למדי לשמות המלכים המופיעים בגנאלוגיה של חמורבי מלך ממוצא אמורי שמלך בתקופה הבבלית הקדומה בבבל, זאת הייתה כנראה מסורת אמורית קדומה ששני המלכים ייחסו לעצמם[4].
המלכים שגרו באוהלים
מלכי אשור ייחסו את מקורות השושלת שלהם לתקופה קדומה בה אבותיהם חיו חיי נוודות[5].
הערה – במקורות העתיקים, לא תמיד מופיע המידע של תקופת שלטון של כל מלך, ולכן יש פעמים פער בתקופת השלטון של מלכים ברשימות שונות של חוקרים שונים. יש להתייחס למידע של טווח השנים של תקופת המלוכה, כהערכה שנותנת מושג למועד המלוכה ואורכה.
נכדו של שמשי־אדד הראשון. סולק על ידי פוזור־סין בגלל שהיה אמורי, ובכך אפשר את עלייתו לשלטון של אשור־דוגול. שמו לא מופיע ברשימות המלכים, אלא רק בכתובת של פוזור־סין
תקופת תוהו ובוהו
במחצית השנייה של המאה ה־18 לפנה"ס שהייתה תקופת התוהו של שלטון בבל והאמורים באשור וגם לאחריו, שלטו באשור 7 מלכים בלתי חוקיים. כולם נקראו ברשימות "בנו של אף אחד"
אביו היה אילי־פאדה (אנ') ראש השרים של אשור־ניררי השלישי ומלך חניגלבת. הוא היה ממשפחת המלוכה. הוא לא היה יורש ישיר לשושלת המלוכה. יש ויכוח לגבי אורך תקופת מלוכתו, האם מלך 3 שנים או 13 שנים
אשור התיכונה עם תיארוך מוסכם
החל ממועד מלוכתו של המלך אשור־דן הראשון, התיארוך של המלכים הוא עקבי ואינו תלוי בשיטת החישוב של כרונולוגיה תיכונה/נמוכה.