מלכי אסקס

מלכי אסקס
Rex Orientalium Saxonum
מדינה ממלכת אסקסממלכת אסקס ממלכת אסקס
מייסד אסקווין, 527
השליט האחרון סיגרד, 812
ענפים אסקס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלכי אסקס שלטו בממלכת אסקס מהקמתה בשנת 527 ועד לפירוקה הסופי שלוש מאות שנים מאוחר יותר, בשנת 825. ממלכת אסקס הייתה אחת משבע מממלכות ההפטרכיה אשר הוקמו באנגליה בעקבות הפלישה האנגלו-סקסונית אליה במאה ה-5. לכל אורך שנות קיומה של הממלכה, שלט בה בית מלוכה אחת, בית אסקס. מהשושלת, אשר יוסדה על ידי אסקווין, המלך הראשון של אסקס, יצאו כל 18 המלכים של אסקס.

רשימת המלכים

בית שם שם בשפת המקור תקופת חיים הכתרה סיום כהונה הערות
המאה ה-6 ממלכת אסקסממלכת אסקס ממלכת אסקס
אסקס אסקווין
Æscwine
?
527(א)
587(א)
המלך הראשון ששלט על אסקס. קיום שלטונו במציאות איננו ודאי, וגם כהונתו הארוכה כמלך כפי שמוצגת במקורות (כשישים שנה), נראית תמוהה לדעת כמה מקורות מאוחרים.[1]
סלדה
Sledda
?
587(א)
604
בנו של אסקווין. לפי מקורות אחדים הוא היה המלך הראשון אסקס, ולא אסקווין אביו.[1] היה נשוי לריקולה, בתו של אאורמנריק מלך קנט ה-5 ואחותו של אתלברט הראשון מלך קנט ה-6.
המאה ה-7 סאברט
Sæberht
מת ב-616(א)
604
616(א)
בנו של סלדה ושל ריקולה, אחותו של אתלברט הראשון מלך קנט. התנצר בשנת 604 בהשפעת דודו אתלברט.[2]
סיקסרד
Sexræd
מת ב-623
616(א)
623(א)
מלך במשותף עם אחיו סאוורד, התנער יחד עמו מהנצרות והשיב את הממלכה לפגניות. נהרג בקרב נגד ממלכת וסקס.[3]
סאוורד
Sæward
מת ב-623
616(א)
623(א)
מלך במשותף עם אחיו סיקסרד, התנער יחד עמו מהנצרות והשיב את הממלכה לפגניות. נהרג בקרב נגד ממלכת וסקס.[3]
סיגברט הראשון
Sigeberht I
?
623(א)
לפני 653
בנו של סאוורד.[3]
סיגברט השני
Sigeberht II
מת ב-660(א)
לפני 653
660(א)
בן נכד הנכד של סלדה, דרך סאקסה, אחותו של סאברט. נרצח על ידי שני בני משפחה.[3]
סוויתהלם
Swithhelm
מת ב-664
660(א)
663(א)
בנו של סאוורד ואחיו של סיגברט הראשון.[4]
סיגהרה
Sighere
מת ב-683
663(א)
687(א)
בנו של סיגברט הראשון. מלך במשותף עם סאבי.[5]
סאבי
Sæbbi
מת ב-695
663(א)
693(א)
בנו של סיקסרד. בראשית כהונתו מלך במשותף עם סיגהרה. ויתר לבסוף על המלוכה לטובת בנו סיגהרד.[5]
סיגהרד
Sigeheard
?
693(א)
?(א)
בנו של סאבי. בראשית כהונתו מלך במשותף עם אחיו סוואפרד. אח אחר שלו היה סוואפהרד מלך קנט.[6]
המאה ה-8 סוואפרד
Swæfred
?
693(א)
אחרי 704
בנו של סאבי. מלך במשותף עם אחיו סיגהרד. אח אחר שלו היה סוואפהרד מלך קנט.[6]
אופה
Offa
?
?
709
בנו של סיגהרה. מלך לזמן קצר ועזב לרומא יחד עם קואנרד מלך מרסיה. יחד העבירו המשך חייהם במנזר בעיר.[7]
סאלרד
Sælred
?
709
746
בנו של סיגברט השני. בחלק מכהונתו מלך במשותף עם סוואפברט.[8]
סוואפברט
Swæfberht
?
?(א)
738
מקומו במשפחה לא ידוע. מלך במשותף עם סאלרד.[8]
סווית'רד
Swithred
?
746
758(א)
נכדו של סיגהרד.[8]
סיגריק
Sigeric
?
758
798
בנו של סאלרד. ויתר על שלטונו לבסוף על מנת לנסוע לרומא.[9]
המאה ה-9 סיגרד
Sigered
?
798
825
בנו של סיגריק.[9] מלך אסקס האחרון. בשנת 825 פורקה הממלכה ושולבה בממלכת וסקס.
הערה (א): שנים אלו הן אומדן, ואין ודאות לגבי מידת הדיוק בנתון זה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 15-16., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  2. ^ Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 17-18., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  3. ^ 1 2 3 4 Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 18., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  4. ^ Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 18-19., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  5. ^ 1 2 Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 20., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  6. ^ 1 2 Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 25., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  7. ^ Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 22-23., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  8. ^ 1 2 3 Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 23., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).
  9. ^ 1 2 Barbara Yorke, "The Kingdom of the East Saxons", Anglo-Saxon England, p. 24., Cambridge University Press, vol. 14, 1985 (ISBN 978-0-521-71292-7).