מחזור שער המוות (באנגלית: The Death Gate Cycle) היא סדרה בת שבעה ספרי פנטזיה, שנכתבה על ידי מרגרט וייס וטרייסי היקמן. מחזור שער המוות מתקיים בחמישה עולמות בדיונים השונים זה מזה.
כל שבעת הספרים תורגמו לעברית בהוצאת אופוס.
היוצרים
מחזור שער המוות היא היצירה השלישית המשותפת למרגרט וייס וטרייסי היקמן, שכתבו גם את הסדרות "רומח הדרקון" ו"עלילות חרב האופל". סדרת "מחזור שער המוות" מראה את התבגרותם של וייס והיקמן כסופרים, והתעסקותם בדברים הבסיסיים כמו התנהלות הדמויות והעלילה השתפרו באופן משמעותי מאז הספר הראשון שכתבו ביחד אחרי רומח הדרקון.
בדומה לעבודותיהם הקודמות, הם המשיכו לחקור את נושא האיזון, וכיצד היקום פועל בטבעיות לתקן חוסר-איזון. אולם, שלא כמו ברומח הדרקון, שם לאיזון היקום כוח גדול יותר אפילו משל האלים, קיומם של אל או אלים ב"מחזור שער המוות" אינו ידוע, והאיזון האוניברסלי הוא הדבר הקרוב ביותר לאלוהות. כמו כן, הם גם המשיכו לחקור את נושא בני האדם שנהפכים לאלים, במקרה זה באמצעות כלל גזע הפיטרינים וגזע הסארטן המקבלים על עצמם את התואר.
עלילה
לפי הסדרה, לפני שנים רבות הסתיימה מלחמה בה הסארטן רבי-העוצמה חילקו את העולם לארבעה עולמות, לפי ארבעת היסודות, וכלאו את אויביהם הפיטרינים במבוך אכזרי ושטני. זמן קצר לאחר מכן נעלמו הסארטן באופן מסתורי. כמה מאות שנים לאחר מכן ברח הפיטרין הראשון מתוך המבוך, ולמד כיצד להגיע אל העולמות האחרים. הספרים עוקבים אחר הַאפְּלוֹ הסוכן הפיטריני, שנשלח לסייר בארבעת העולמות, כהכנה לכבישתם בידי אדונו.
כדור הארץ נהרס.
ארבעה עולמות נבראו מההריסות. עולמות עבורנו ועבור המנצ'ים: אוויר, אש, אבן, מים.
ארבעה שערים מקשרים בין העולמות: אריאנוס, פְּריאָן, אבאראך וצ'לסטרה.
עבור אויבינו הוקם מוסד מתקן: המבוך.
המבוך מקושר לעולמות האחרים דרך השער החמישי: הנֶקסוס.
השער השישי הוא המרכז: המערבולת.
והכל בוצע דרך השער השביעי.
הסוף היה ההתחלה.
— אל תוך המבוך
המילים הללו היו המזמור שלימדו את ילדי הסארטן הצעירים, והן נמצאו כתובות בכתבים רבים של הסארטן. בספרייתו של קליטוס הארבעה-עשר, העוצר האחרון של העיר נקרופוליס באבאראך, כתב קליטוס בדמו שלו על השיר "ההתחלה הייתה סופנו שלנו".
הסיפור מתחיל לפני זמן רב, כאשר שחררו בני-האדם מלחמה גרעינית על כדור הארץ שהרגה מיליונים, מה שהשאיר את הניצולים לנסות ולשרוד בעידן האבק. אלפים וגמדים, שנכנסו למסתור במהלך תקופת הרנסאנס, סבלו גם הם ממה שעיצבו בני-האדם באמצעות המדע שלהם. בתוך הכאוס הזה, צאצאים מוטאנטים של בני-אדם הופיעו והם היו יכולים להרגיש שוב את "הגל" - זה ששומר על האיזון והסדר ביקום. בעודם מכירים בפוטנציאל שלו לקסם, הם פיתחו רונות שעזרו להם לרתום אותו. במקור הייתה זו קבוצה אחת בלבד - הסארטן (Sartan). הסארטן השתמשו בקסם על ידי ציור רונות על הקרקע ובאוויר, שהתעצמו על ידי שירתם ולחשיהם; הם האמינו כי כוחם נתן להם אחריות על הגזעים ה"נחותים", להם קראו מנצ'ים (Mensch). הסארטן דגלו בקהילה, אחדות ומשפחה. אולם ביהירותם הם שכחו מהנטייה של הגל לאזן כל דבר. כאשר הסארטן נהיו חזקים מדי, הגל שינה את כיוונו, והפיטרינים (Patryns) נוצרו. שלא כמו הסארטן, הפיטרינים היו מתבודדים, הפכפכים והרסניים; הם האמינו שכוחותיהם העל-טבעיים העניקו להם את הזכות לכבוש. פיטרינים קעקעו את הרונות על גופם ובחרו את שמם (שאומר "החוזרים אל האפילה") כדי ללעוג למילה "סארטן" ("המחזירים את האור"). שני גזעים אלה נלחמו באופן מתמיד על השליטה במנצ'ים; שניהם חשבו על עצמם כעל אלים-למחצה, אף כי הסארטן ייחסו לעצמם את הכבוד להיות "הטובים".
לבסוף, הסארטן, מונהגים בידי סאמָה ומועצת השבעה שלו, השתמשו באמצעים קיצוניים כדי לנצח וחילקו את כוכב הלכת ארץ לארבעה עולמות נפרדים, כל אחד מהם מתמקד ביסוד שונה (אוויר, קרקע, אש ומים). אירוע טראומטי וקשה זה של הרס ויצירה מחדש ידוע בסדרה בשם "חלוקת העולמות" (The Sundering). מיליוני מנצ'ים מתו, כאשר רק אוכלוסיות נבחרות בודדו באורח קסם עבור יישוב מחדש של העולמות. לא ידוע כיצד ניצלו הפיטרינים, אף על פי שסארטן ששרדו דיברו על הקלות בה תפסו את הפיטרינים המבודדים והנוודים בימים שלפני חלוקת העולמות. הסארטן יצרו גם-כן את המבוך, שם הם כלאו את הפיטרינים עבור שיקומם. במרכז המבוך הייתה המערבולת, שבה הפיטרינים הושמו בתחילה ביחד עם סארטן שלא הסכימו עם החלוקה, ובה שכנו המנצ'ים במהלך החלוקה עצמה. המבוך היה מוקף בנֶקסוס, עיר חלומית עבור הפיטרינים ברגע שיהיו מתורבתים; הנקסוס, המבוך והמערבולת אורגנו במעגלים בעלי מרכז משותף (שהיה המערבולת). כל העולמות הללו קשורים זה לזה באמצעות שער המוות ובאמצעות שערים חד-סטריים קטנים יותר שאפשרו לכל עולם להזין את העולמות האחרים במה שחסר להם.
הסארטן נשארו לפקח לא רק על עולם אחד, אלא על עולמות רבים, כולם מעוצבים כך שיעבדו בהרמוניה מושלמת. בכל אופן, הדברים החלו להשתבש באופן כמעט מיידי. נחשים מוזרים ומרושעים שהסארטן כלל לא יצרו הופיעו בצ'לסטרה, עולם המים. האינטראקציות שהיו צריכות להתרחש בין העולמות לא עבדו כמתוכנן: ייצוא המים מצ'לסטרה מעולם לא יצא לפועל, מה שגרם לכך שאריאנוס (עוולם האוויר) סבל מחוסר גדול במים בממלכות העליונות יותר שלו, והגזים הגולמיים והכימיקלים של אבאראך (עולם האבן) מעולם לא הגיעו לבעט-מקרקשת, שהייתה אמורה להפוך אותם למוצרים ומכשירים, בהם ישתמשו כל העולמות. בפריאן (עולם האש) שרר אי-סדר נוראי: ענקים בעלי עין אחת עיוורת, שדמו לעצים מהלכים ונקראו בשם טיטאנים, השתחררו מכבליהם ככוחות השיטור של המנצ'ים בפריאן והחלו (כעבור כמה וכמה שנים) בהרס עצום ללא כל סיבה הגיונית. האנרגיה העצומה שבפריאן הצטברה בתוכה מבלי להעניק מעצמה לעולמות האחרים. עודף האור גרם לכך שהצמחייה השתלטה על הקרקע, והאלפים ובני האדם שחיים שם חיים בעצם על שכבה של צמחייה (עצי ענק). רק הגמדים התעקשו להישאר קרובים לקרקע. אבאראך, עולם האבן, מעולם לא תוכנן לעמוד בפני עצמו. לא היה בו מקור קבוע לחום, ולאור. המקור הזמני שבו השתמשו היה הלבה שזרמה בליבו. בהתחלה, כשעוד היה מספיק חום, הסארטן חיו קרוב לפני השטח. האדים הרעילים והוולקניים הרגו את כל המנצ'ים החיים שם, והחלישו מאוד את קסמם של הסארטן. ככל שמקור החום והאור הלך וקטן, כך הסרטן נאלצו להתקרב יותר לים הלבה. הדבר הקשה עוד יותר על השרדותם. ללא קשר בין העולמות האחרים, אבאראך היה הופך להיות עולם קפוא ולא מתאים לקיומם של חיים. המבוך התפתח לאיטו ממוסד מתקן זמני לכלא סאדיסטי וכמעט בעל מודעות עצמית. סאמה, בפחדו ממה שיקרה אם הנחשים יתפשטו אל העולמות האחרים, הרגיש שהוא חייב לסגור את שער המוות; הסארטן הכניסו את עצמם לשינה קסומה, כשהם מצפים שהיא תימשך רק מעט זמן, שבו העולמות האחרים יסיימו לבצע את חלקם בתוכנית הגדולה. באריאנוס הסארטן נמנמו גם הם, בתקווה שעולמם ישתפר עד שיתעוררו.
זה לא פתר דבר. אף על פי שהסארטן כיוונו להם שעונים מעוררים, אלה מעולם לא צלצלו - ואם הם כן, אז אף אחד לא היה בחיים כדי לשמוע אותם. כל הסארטן באריאנוס, מלבד אחד, מתו באופן מסתורי. חלקם מתו גם בצ'לסטרה, ושנתם נמשכה הרבה יותר ממאה השנים להן ציפו. אלה שחיו בפריאן נטשו את המצודות ונעלמו, ורוב הסארטן באבאראך לא שרדו, כנראה בגלל האיזון שהיה צריך לשוב לאיתנו עם העיסוק ההולך וגובר באומנות ההעלאה באוב (החייאת המתים). המנצ'ים, בינתיים, שכחו הכול אודות עברם; הסארטן האבודים של אריאנוס ושל פריאן נהיו לדמויות אלים מיתולוגיים של הגמדים ושל האלפים שחיו בעולמות אלה, בהתאמה. דבר זה השאיר את הפיטרינים הכלואים כישויות היחידות שעדיין זכרו דבר-מה ממורשתם.
לאחר אין-ספור דורות של מאבק נהיה האדון קְסָר לפיטרין הראשון שהצליח לברוח מהמבוך; זיפְנָאבּ, שהיה סארטן שנזרק אל המבוך כי התנגד לחלוקת העולמות, כנראה הגיע לנקסוס הרבה לפני קסר. שם גילה האדון קסר ספרייה עצומה של ספרים (שנכתבו בשפת הסארטן בידי זיפנאב) שפירטו על האירועים שהתרחשו לפני ואחרי החלוקה. מתוך ספרים אלה הוא גילה דרך לפתוח למחצה את שער המוות ולשלוח דרכו שליח. האפלו, משרתו האהוב ביותר של האדון קסר, נהיה לשליחו; שתי משימותיו היו לחקור מה קרה לסארטן וליצור כאוס בין המנצ'ים, כך שהאדון קסר יוכל לבוא בעתיד ו"להציל" אותם, ובכך להגשים את תוכניתו לשלוט בארבעת העולמות.
הספר הראשון מתחיל עם כניסתו של האפלו לעולם אריאנוס. בשלושת הספרים הבאים הוא נכנס לכל אחד מהעולמות האחרים וחוקר אותם. הספרים מתארים כל אחד מהעולמות ואת מצבו הנוכחי. האפלו מגלה שהסארטן נעלמו מפריאן, שבאריאנוס נשאר רק סארטן אחד בשם אלפרד (גם הוא אחת מהדמויות החשובות בסדרה), שבאבאראך נותרו מעט סארטן ושהן עוסקים בהחייאת מתים (וכנראה הרגו כך את רוב הסארטן בעולמות האחרים), ושבצ'לסטרה חיו מועצת השבעה (המועצה שחילקה את העולם), וגם מפלצות ענק להם קרא דרקוני נחש.
בתחילה האפלו היה נחוש בדעתו לעזור לאדונו לכבוש את העולם. אך ככל שהעלילה מתקדמת הוא מגלה כי עולמות המנצ'ים רק יסבלו ממלחמה נוספת. בספר השלישי האפלו נתקל בקיומו של "כוח עליון" טוב. הוא מפקפק בכך. כאשר המתים באבאראך מחליטים להרוג את כל החיים, הוא ואלפרד נמלטים בעור שיניהם, אך החוויה גורמת לו לפקפק באדונו בפעם הראשונה. קסר מכיר את האפלו ומבין שהוא מסתיר ממנו משהו. לבסוף האפלו מספר לקסר על אומנות ההחייאה. האפלו נשלח לעולם הרביעי שם שוב נתקל בעדות ל"כוח עליון", רק שהפעם מדובר בכוח מרושע בדמות מפלצות ענק. לאחר שנקשר לכמה מהמנצ'ים הצעירים שחיים שם ומגלה את האמת על דרקוני הנחש, האפלו חוזר לאדונו, כשהוא מבין כי כבר לא יוכל לחזור ולשרת אותו כמו קודם.
בספר החמישי האפלו נשלח שוב לאריאנוס. שם הוא מגלה כי דרקוני הנחש חדרו לעולם ויוצרים בו כאוס. למרות פקודותיו של קסר לעורר מהומה, האפלו מסייע למנצ'ים ועוזר להשכין שלום בין האלפים, הגמדים ובני האדם. קסר שולח מתנקשת כדי להרוג אותו, אך הוא מצליח להימלט בעזרתו של אדם בשם הוגו היד. שניהם מגיעים למבוך, שם הם מתאחדים עם אלפרד ומתחילים לנוע במבוך. בינתיים קסר מגלה את קיומו של השער השביעי ומפתח אובססיה כלפיו. דרקוני הנחש תוקפים את המבוך, ומנסים לאטום אותו. דרקוני פריאן, המגלמים את הטוב, מגיעים גם הם להילחם בדרקוני הנחש. האפלו נפצע בקרב נגד הנחשים, וקסר נותן לו למות כדי להחיות אותו. אך התהליך לא צולח, והאפלו מגיע בסוף לשער השביעי. שם הוא סוגר את כל השערים. כל הסארטן והפיטרינים התרכזו בנקסוס, כמו גם הנחשים והדרקונים הטובים. ארבעת העולמות נותרים לבדם. האפלו מאמין כי כך הם יצליחו לשגשג, והגל ימצא את איזונו.
דמויות
האפלו
האפלו הוא אחת מדמויות המפתח בסדרה, ואחד משני הגיבורים הראשיים בה (לצד אלפרד). הוא מופיע לראשונה בספר הראשון בסדרה, "כנף הדרקון", ומופיע בכל שאר הספרים בסדרה. האפלו הוא פיטרין, הפיטרין הראשון שעבר דרך שער המוות לאחר חלוקת העולמות. במסעו הוא עובר פעמים רבות דרך שער המוות, תחילה על מנת לחקור את העולמות האחרים ולזרוע בהם כאוס כדי להכינם לפלישת קסר, אדון הנקסוס. קסר הוא הפיטרין שגילה את סוד שער המוות, הראשון שחקר את הנושא על פי ספרים שנכתבו על ידי סאראטן (או על פי דיווחו של פיזבן, הקוסם המבולבל שאחר כך טוען שהוא אל, נכתבו על ידיו) וגילה איך לעבור דרך שער המוות. האפלו יקר לאדון הנקסוס כבן, והוא הפיטרין שבו קסר בוטח ללא סייג. האפלו יצר כלב, שהוא ההתגלמות של הרגשות הטובים שלו. האפלו לא מודע לכך שהכלב הוא חלק מנשמתו, ומי שמסביר זאת בסופו של דבר הוא אלפרד. במשימותיו של האפלו משתנה אופיו והוא הופך מאיש קר אנוכי שהאנשים היחידים שחשובים לו הם שאר הפיטרינים וקסר, לאדם מתחשב שדואג לכל המנצ'ים (כינוי לבני אדם, אלפים, וגמדים). הוא מבין שלפיטרינים ולסאראטן אין זכות לקבוע לאחרים מה לעשות מכיוון שהם לא אלים. שינוי זה נגרם בעקבות מסעותיו בעולמות השונים, ופגישתו עם אלפרד, הסאראטן האחרון שנשאר חי (בהמשך העלילה מתברר שהוא לא האחרון). בספר הראשון האפלו רוצה להביא את אלפרד לקסר בתור מתנה על מנת שקסר יענה אותו, אך הוא נאלץ לעזוב אותו מכורח הנסיבות. במקום זאת הוא מביא לקסר את הנסיך ביין. האפלו מחליט שבפעם הבאה שיפגשו הוא לא יכשל ויביא את אלפרד לקסר, אך בעקבות המסע בשער המוות האפלו ואלפרד מתחלפים בתודעתם והדבר מסמן את תחילת השינוי באישיותו של האפלו. לאחר מכן, בספר השלישי (ים האש), האפלו ואלפרד מגלים את קיומו של "כוח עליון", אך לוקח להאפלו זמן רב להבין מה הוא חווה. בספר הרביעי הוא נתקל בנחשים, המגלמים את הרוע המוחלט. בעקבות זאת האפלו מחליט שהפיטרנים והסאראטן הם לא אלים וזונח את התוכניות שלו ושל אדונו להשתלט על כל העולמות. הוא מנסה לשכנע את קסר כי הנחשים הם הסכנה האמיתית. האפלו מבין כי הפיטרינית שהכיר במבוך (מריט) היא אהבת חייו, וכי הוא רוצה לחזור למבוך למצוא אותה ואת בתם. האפלו ומריט מחדשים את אהבתם בספר השישי. בסוף הספר השביעי האפלו מקבל החלטה גורלית, שמשיבה את הגל לאיזונו.
אלפרד
אלפרד (Alfred) הוא אחת מדמויות המפתח בסדרה, ואחד משני הגיבורים הראשיים בה (לצד האפלו). הוא מופיע לראשונה בספר הראשון בסדרה, "כנף הדרקון", ומופיע בכל שאר ספרי הסדרה מלבד הספר השני, "כוכב הרפאים". אלפרד הוא סאראטן אשר התעורר משינה ארוכה באריאנוס, וגילה שכל חבריו מתו. הוא משתלב בחברת המנצ'ים באריאנוס בתור משרתו של הנסיך ביין. מכיוון שלא רצה להשתמש בקסם מחשש שהמנצ'ים יטרידו אותו, פיתח אלפרד הרגל להתעלף בכל פעם שהוא נמצא בסכנה, או להפעיל כוחות קסם ולא לזכור זאת במודע. אלפרד נראה מגושם מבחוץ, אך זכה לדרגת "קוסם הנחש", דרגה גבוהה אצל הסאראטן. אלפרד הוא הראשון באריאנוס שגילה שהאפלו הוא פיטרין, לאחר שהטיל על האפלו קסם שינה ובדק את הקעקועים שעל גופו. בספר "ים האש" אלפרד מגיע בטעות לספינתו של האפלו, אך האפלו מחליט לבקר באבאראך לפני שהוא מחזיר את אלפרד לקסר. כאשר הם עוברים בשער המוות מתחלפות תודעותיהם של אלפרד והאפלו, והם מבינים אחד את השני. באבאראך השניים נאלצים לשתף פעולה כדי לשרוד. יחד הם חוצים את ים האש, ומגיעים לחדר שנקרא "חדר הארורים" או "השער השביעי". החוויה שעברו ביחד גורמת להאפלו לשחרר את אלפרד. בספר הרביעי, בעקבות העינוי שספג מקסר לאחר שהסתיר ממנו מידע, האפלו מאבד את כלבו (נשמתו), שמצטרף לאלפרד בצ'לסטרה. שם הם צריכים להתמודד עם דרקוני הנחש. אלפרד מצליח להחזיר את הכלב להאפלו, והורג את מלכם של דרקוני הנחש. בסוף אלפרד נופל בשבי בידי סאמה, מנהיג הסארטאן בצ'לסטרה והאיש שאחראי על חלוקת העולמות, ויחד עם אורלה אהובתו הם נשלחים אל המבוך. האפלו, מריט והוגו היד מצטרפים שם אל אלפרד ועוזרים לפיטרינים להילחם בדרקונים. זוהי הפעם הראשונה מאז שהלך לישון שאלפרד מצליח לחבר בין חלקי נשמתו, ולבצע קסם סארטן חזק ומודע. הוא מצליח להפוך את עצמו לדרקון יפיפה, ולהילחם בצבא של דרקוני מבוך. לבסוף אחד הדרקונים מצליח לגבור עליו ולענות אותו, עד שמריט והוגו מצליחים לחלץ אותו. השלושה חוזרים לאבאראך כדי להציל את האפלו.
הוגו היָד
הוגו היד (Hugh the Hand) הוא אחת מדמויות המפתח של הסדרה. הוגו מופיע לראשונה בספר הראשון בסדרה "כנף הדרקון" וממשיך להופיע בספרים נוספים בסדרה.
הוגו היה צעיר מאוד כאשר מתו הוריו במגפה. הוא שוטט לו בעיר רדופת המחלות בה התגורר עד אשר אספו אותו נזירי קיר, עבדי המוות אשר המוות הוא הדבר היחיד שחשוב להם, שתמיד שמחים לגופות או לילדים יתומים כדי לעשות מהם נזירים. הוא חי במנזר שנים רבות, עד אשר החליט לצאת לחייו והפך לרוצח שכיר. במהלך עבודתו כרוצח הצטרף הוגו לאחוות היד, אחווה של רוצחים שכירים, ושם גדל על חוקיהם. הוגו הפך לרוצח מבוקש בממלכתו, עד אשר נתפס וכמעט הוצא להורג.
בספר הראשון, רגע לפני הוצאתו להורג, הוגו נשלח אל מלך בני האדם בממלכה, המבקש ממנו לרצוח את בנו ביין. הוגו יוצא למסע עם ביין ומשרתו אלפרד, שהצטרף אליהם מרצונו החופשי, במוסווה של נסיעה תמימה. הוגו לוקח את ביין ואלפרד אל ספינת הדרקון שלו שחבויה ביער עצי הקריסטל, על מנת להרוג את ביין בארצות האלפים, כדי שבני האדם יוכלו להאשים אותם ברצח הנסיך. ענף של עץ קריסטל נופל על ביין והורג אותו, אך אלפרד (שהתגלה כסאראטן) מחייה אותו. לבסוף מגיעים השלושה אל אביו האמיתי של ביין, סיניסטראד, הקוסם המרושע. השלושה נלחמים בו בקרב קשה, והוגו מת בקרב.
בספר החמישי מתברר שאלפרד החיה את הוגו בקסם אסור לאחר הקרב. הוגו סובל מכך רבות, מכיוון שמאז וגם אינו יכול להרוג וגם לא להיהרג אף אם רצונו בכך, והוא נע עם אהובתו לשעבר על מנת למצוא את הנסיך ביין שנמצא בארצות האלפים. בהמשך הוגו היד מוצא את אלפרד וגם מציל בדרך את האפלו ממוות. הוגו היד זוכה במוות בספר השביעי.
קסר
קסר הוא הפיטרין הראשון שהצליח לברוח מהמבוך. הוא זקן מאוד, אך קסמו חזק בצורה בלתי רגילה. בעיני עמו הוא נחשב לגיבור. הוא היחיד מבין הפיטרינים שמצליח לחזור למבוך במודע כדי לעזור לשאר הפיטרינים להחלץ גם כן. כשמספיק פיטרינים מצליחים לצאת מן המבוך הם יוצרים קהילה סביב קסר, שבתחילה בעיקר מנסה לעזור לבני עמו. לאורך הזמן הוא מתחיל לפתח שאיפות נקם בסארטן שכלאו אותם במבוך, ואף שאיפה לשלוט בעולם כולו. הוא שולח את האפלו לחקור את העולמות השונים. הכל מתנהל כרצונו עד שהאפלו חוזר מאבאראך, ומסתיר ממנו את האמת על מה שעבר שם. קסר מענה את האפלו עד שזה מגלה לו את האמת על אומנות ההחייאה. קסר לא מקשיב להאפלו ומחליט להיעזר באומנות זו כדי לעזור לפיטרינים לשלוט על העולם. כאשר הוא נתקל בדרקוני הנחש, הוא מגייס אותם לשירותו, למרות כל העדויות על בוגדנותם. קסר שולח את האפלו חזרה לאריאנוס, והוא עצמו יוצא לאבאראך, שם הוא מנסה ללמוד את אומנות ההחייאה. קליטוס מספר לו על השער השביעי, וקסר מחליט שהוא מתכוון לחבר את כל העולמות חזרה יחדיו. הוא נוטש את הפיטרינים המגינים על עצמם במבוך, ושוקע באובססיה שלו על שליטה מוחלטת.
משחק המחשב
בנוסף לספרים, יצא לאור גם משחק מחשב שנקרא שער המוות, המבוסס על הסדרה. המשחק מבוסס בעיקר על ארבעת הספרים הראשונים, אך בסופו הוא מכיל גרסה שונה לעימות האחרון מ"השער השביעי".
טריוויה
- זיפנאב הוא משחק אותיות עם השם פיזבן, מי שהיה הקוסם המבולבל ברומח הדרקון וגם האל פלדין, כשהפסיק להעמיד פנים. הוא פועל למען כוחות הטוב במחזור שער המוות, המייוצגים על ידי דרקוני פריאן, בעוד נחשי צ'לסטרה מייצגים את כוחות הרוע. בסדרת ספרים אחרת של המחברים אשר קרויה Starshield (אנ') שמו הוא זאנפיב.
- מנץ', המילה המתארת בסדרה את גזעי בני האדם, הגמדים והאלפים, פירושה אדם בגרמנית.
- על פי הערת שוליים בספר, המושג "קסר" בספר הוא גלול של המילה צאר, שהיא בעצמה גלגול של המילה קיסר.
קישורים חיצוניים
