"כוכב הרפאים" (באנגלית: Elven Star) הוא הספר השני בסדרת ספרי "מחזור שער המוות" שנכתבה בידי מרגרט וייס וטרייסי היקמן. הספר מספר על מסעו השני של האפּלו הפיטרין, שנשלח בידי אדון הנֶקסוס דרך שער המוות, הפעם אל עולם האש, פְּריאן, כדי להשליט שם כאוס, בתקווה שבכך יוכל אדון הנקסוס להשלים את תוכניתו לשלוט על כל ארבעת העולמות.
תקציר העלילה
פריאן, עולם האש, אינו חג סביב השמש - לפחות לא בצורה המוכרת. מדובר על כדור סלעי עצום וחלול המכיל בתוכו ארבע שמשות (בדומה לכדור דייסון; עניין הקרינה המסוכנת מעולם לא הוזכר), ואין בו לילה לעולם. ה"קרקע" אינה קרקע כלל וכלל, אלא טחב ועליהם של עצים ענקיים המתנשאים לקילומטרים מעל לפני הקרקע; רוב האנשים אינם יודעים היכן נמצאת האדמה האמיתית, או אם יש בכלל אדמה אמיתית. ואפילו שאין בעולם זה לילה, ישנם "כוכבים": נקודות אור קטנטנות הפזורות בשמיים, כל אחת מהן נדלקת ונכבית לסירוגין.
פָּאיְטָן קינדיניאר, סוחר כלי נשק אלפיים קסומים, חתם על עסקה עם זוג מבריחים אנושיים, האחים למחצה רולנד ורֶגָה רֵדליף, שמתחזים לזוג נשוי כסיפור כיסוי. השניים התעקשו ללוות את פאיטן לביתו בניסיון להונות אותו ולסחוט ממנו מחיר נמוך יותר. במהלך המסע הייתה אמורה רגה לפתות אותו; אולם, להפתעתה הרבה, הם מצאו את עצמם מתאהבים האחד בשנייה, רומנטיקה המיועדת להשמצות רבות מתוך דעות קדומות ומתוך מתח בין-גזעי ששררו בפריאן. בכל אופן, כל זה מונח בצד כאשר החבורה מותקפת בידי הטיטאנים, בולי עץ ענקיים דמויי אדם, מחוסרי עיניים ובעלי יכולת שימוש גס אך הרסני בקסם-רונות. טיטאנים אלה שואלים שאלה אחת בלבד - "היכן המצודות?" - ואם הם אינם אוהבים את התשובה, הם משמידים כל דבר העומד בדרכם. הם אינם מצאו עדיין תשובה שהם אוהבים. החבורה ניצלה לבסוף בידי הלקוח של הרדליפים, דרוּגאר הגמד, והארבעה החלו לצאת אל ביתו של פאיטן. אך לדרוגאר היה מניע נסתר משלו לצאת עימם; הטיטאנים חיסלו את כל עמו, מאחר שלא היו להם אמצעים הולמים להגן על עצמם, הודות לכשלונם של הרדליפים בהעברת כלי הנשק של קינדיניאר אליו בזמן, בהם רצה לנקום.
בינתיים, הורע המצב בבית משפחת קינדיניאר. אביו של פאיטן, לנתאן, החל לפתח אובססיה להטסת רקטות, מכיוון שהוא היה בטוח שאשתו המנוחה חיה כעת בכוכבים - אמונה הנחשבת לכפירה. בתו הבכורה של לנתאן, קָלַנדרָה, שככלל היא רגזנית ומאוד מיושנת, יוצאת מדעתה עוד יותר כאשר פאיטן מביא בני-אדם לביתה, מאחר שהטיטאנים חיסלו גם את כל בני האדם האחרים וכעת התקרבו אל אדמות האלפים. אחותו הקטנה, אליתֵיאה, נשארה כמו שהייתה תמיד: אישה צעירה ויפהפייה, אך רדודה, שחצנית ועצלנית. לנתאן היה אמור לפגוש מומחה אנושי לרקטות, אך במקום זאת הוא פוגש בזיפְנאבּ, קוסם אנושי מוזר בעל זקן ארוך הנראה כסנילי היות שהוא חושב שהוא איזשהו אדם בשם "ג'יימס בונס" ברגע אחד, ו"דורותי גייל" באחר; "הכלב טוטו" שלו (שהוא בעצם אחד מדרקוני פריאן) מנסה לרסן אותו כל הזמן. ובנוסף לכל, החבר החדש בבית משפחת קינדיניאר הוא האפלו הפיטרין. ספינת הדרקון שלו הוכיחה את יעילותה כאשר הטיטאנים הגיעו אליהם והטיסה את כולם משם; אפילו קסם-הרונות של האפלו לא הצליח לנצח אותם, וקלנדרה מחליטה בעקשנות להישאר מאחור במהלך נהירתם של כל בני הבית אל ספינתו של האפלו, שתיקח אותם הרחק מהטיטאנים.
האפלו הטיס את הספינה אל אחד מהכוכבים המנצנצים שבשמיים, על פי הצעתו של זיפנאב. רוב הטיסה הזו הוקדשה לרומנטיקה: פאיטן ורגה נאבקו בשוכני הספינה כדי לנהל את יחסיהם, אליתיאה ורולנד ניסו להתחמק זה מזו ככל יכולתם וכמעט הצליחו, והאפלו עצמו מקבל פלאשבקים מהמבוך על האישה שהוא פגש שם (מריט); הם התאהבו והתקדמו יחדיו לזמן-מה במבוך, אך דרכיהם נפרדו בדיוק כאשר האפלו חשד שהיא נושאת את ילדו בבטנה. האפלו ניסה לשכנע את עצמו שעצם זה שהוא לא ראה אותה כבר שנים לא מטריד אותו בכלל, והוא גם מצליח בכך.
בהגיעם אל הכוכב הלבן, האפלו יצא מן הספינה לבדו ומצא את עצמו בעיר נטושה ונוצצת שהייתה כמעט זהה לנֶקסוס. הוא עזב את המנצ'ים שיסתדרו לבדם ונכנס אל הצריח המרכזי של העיר, שם הוא גילה מידע רב על טיבם של העולמות השונים, ועל כך שכל הסארטן נעלמו מפריאן. לאחר מכן הוא יצא חזרה אל שער המוות ואל משימתו הבאה.
זיפנאב הקריב את עצמו כדי להציל את הרדליפים, הקינדיניארים ודרוגאר מפני הדרקון שלו; הדרקון רדף אחרי המנצ'ים אל שערי המצודה, שאותם דרוגאר הצליח לפתוח בעזרת קמיע עליו היו חרותות רונות סארטן. המנצ'ים היו כעת בטוחים - עובדה שאותה חגג זיפנאב, חי ונושם, עם דרקונו בסוף הספר.
קישורים חיצוניים
