מוסד וקיסרות (באנגלית: Foundation and Empire) הוא ספר מסוגת המדע הבדיוני מאת אייזיק אסימוב. מוסד וקיסרות הוא הספר השני בטרילוגית המוסד, והספר הרביעי בכרונולוגית סדרת המוסד. הספר נחשב לאחד מקלסיקות ז'אנר המדע בדיוני, ואף זיכה את אסימוב בפרס הוגו לסדרת הספרים הטובה ביותר במדע בדיוני לשנת 1965. הספר יצא לאור לראשונה בארצות הברית בשנת 1952 כחלק מטרילוגית ספרים, אשר התבססו על לקט סיפורים קצרים שפרסם אסימוב במגזין Astounding Science-Fiction בין השנים 1942–1944. לצורך הוצאת הספרים אסימוב אף הוסיף כמה סיפורים נוספים על-מנת ליצור סדר כרונולוגי לסיפורים.
השראה לסיפור ותהליך הפרסום
אסימוב הצהיר פעמים רבות בנוגע לרעיון סיפורי המוסד, שההשראה הגיעה אליו לאחר שקרא את ספרו של ההיסטוריון בן המאה ה-18 אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית. אסימוב החליט שברצונו לכתוב היסטוריה עתידית של אימפריה מתפוררת, תוך בחינת תהליכי ההתפרקות של האימפריה, והאופנים בם ניתן למנוע הידרדרות זו או לצמצמה. לאחר שקרא את הספר, אסימוב הציע לעורך שלו במגזין "Astounding Science Fiction" לכתוב סיפור קצר שעוקב אחר השקיעה של אימפריה גלקטית עתידנית. קמבפל אהב את הרעיון, ובתום ישיבה של שעתיים ודיונים, אסימוב החליט לכתוב סדרה של סיפורים קצרים שמתארים את המעבר מנפילת האימפריה הראשונה לעליית האימפריה השנייה. אסימוב הגיש את הסיפור הראשון של "המוסד" לקמפבל ב-8 בספטמבר 1941, הסיפור נרכש שבוע לאחר מכן ופורסם במגזין "Astounding Science Fiction" במאי 1942. אסימוב כתב שבעה סיפורים קצרים נוספים במשך שמונה שנים, אשר נאספו ופורסמו כטרילוגיית המוסד בין 1951–1953. הספרים הפכו להיות בין הספרים הכי אהובים של אסימוב, ואף זיכו אותו בפרס הוגו עבור הסדרה הכי טובה של כל הזמנים ב-1966.[1][2]
מוסד וקיסרות מחולק לשני חלקים. "הגנרל" ו"הפרד". שני הסיפורים מתארים כיצד אדם אחד מנסה להביס את המוסד ובכך חושפים את קיומו של מוסד שני, נסתר. שני הסיפורים בספר פורסמו לראשונה במגזין Astounding Science Fiction (אנ'). "הגנרל" פורסם באפריל 1945 תחת הכותרת "יד מתה" והפרד פורסם בנובמבר–דצמבר 1945.
עלילת הספר
הגנרל
בסיפור "הגנרל", מתואר כיצד הגנרל האחרון החזק באימפריה הגלקטית, בל ריוסה, מנסה להוציא לפועל מתקפה על המוסד כדי לבלום את התחזקותו. בשלב זה, האימפריה הגלקטית עדיין מחזיקה משאבים רבים יותר ומספר רב יותר של פקודים מאשר המוסד, וריוסה מתכוון להשתמש במשאבים אלו במלואם כדי להביס את המוסד ואת אנשיו. לת'ן דיוורס, יליד המוסד, ודוקהם בר, פליט מהכוכב סיוונה, תופסים מסר שמסכם את מעשיו של ריוסה, ונוסעים לטרנטור כדי להראות לקיסר קליאון השני מה מעולל ריוסה. במהלך ניסיונותיהם ליצור קשר עם הקיסר מעוררים דיוורס ובר את חשדנותם של שלטונות החוק בטרנטור ולפיכך נאלצים לברוח מהכוכב.
למרות בריחתם, הקיסר מבין שריוסה מהווה איום לשלטונו ולאיזון הכוחות באימפריה, ומורה על הוצאתו להורג.
הדמויות של הקיסר קליאון השני והגנרל בל ריוסה מבוססות על הדמויות ההיסטוריות של יוסטיניאנוס הראשון והגנרל שלו בליסאריוס. סיפורם היה מוכר לאסימוב בעקבות קריאתו בסמוך לכתיבת הסיפור, את הנובלה של רוברט גרייבסהרוזן בליזאריוס, וכמו כן הודות להיכרותו עם עבודתו של אדוארד גיבוןשקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית שהיוותה השראה עבור כל טרילוגיית המוסד.
הפרד מנגן על ויסי-סונור, כלי הנגינה שלו. הציור נעשה בידי דון איוון פונשץ עבור מהדורה אנגלית של המוסד וקיסרות משנות ה-60
הפרד
החלק השני של הספר מספר את סיפורו של הפרד, ומתרחש כמאה שנה לאחר החלק הראשון. האימפריה חדלה מלהתקיים, הכוכב טרנטור עבר את "החורבן הגדול" לאחר שנבזז על ידי צי ברברי, ורק ספיח של 20 כוכבים חקלאיים נותרו מהאימפריה הגלקטית שהתפוררה. רוב הגלקסיה התחלקה לממלכות ברבריות. האימפריה עצמה נכנסה ביתר שאת להידרדרות ומלחמות אזרחים בכל עבר. המוסד הפך לכוח הדומיננטי בגלקסיה, ומצליח להחזיק שליטה במחוז שלו באמצעות רשת המסחר שהתפתחה סביבו. אולם ההנהגה של המוסד עצמו הפכה למנוונת. בעקבות ניוון זה, קבוצה של 30 כוכבים שהפכו לאמידים בפני עצמם בזכות המסחר, מחליטים לפתוח במלחמת התנתקות במוסד.
במקביל, איום חדש עולה. אדם מסתורי שידוע רק בשם "הפרד" זורע פחד ומשתלט בהדרגה על כל הכוכבים עימם הוא בא במגע. הפרד הוא מוטאנט,[3] שמסוגל לחוש ולבצע מניפולציות על תחושותיהם של אחרים, הן באופן פרטני והן באמצעות המוזיקה שהוא מנגן בכלי הנגינה דמוי החליל שלו. לרוב הפרד יוצר תחושה של פחד או הערצה מוחלטים כלפיו, מה שמאפשר לו לשלוט בכל אדם שהוא פוגש. הפרד מנצל יכולתו זו כדי להשתלט על כל הכוכבים העצמאיים שמקיפים את אזור הכוכבים שמצויים בשליטת המוסד, ומשכנע אותם לשקול פתיחת מלחמה כנגד המוסד.
דמויות
הגנרל
שם הדמות
תפקיד
בל ריוסה
הגנרל החזק האחרון שמנסה להשתלט על המוסד
דוקהם בר
פליט מהכוכב סיוונה, ובנו האחרון החי של אונו בר
לת'ן דיוורס
סוחר שנשלח לרגל אחר ריוסה
קליאון השני
הקיסר האחרון החזק של האימפריה הגלקטית
אמל ברודריג
מזכירתו האישית של קליאון השני
הפרד
הפרד
מוזח שמשתלט על המוסד ומנסה ליצור את האימפריה השנייה
טורן ובייתה דרל
בני הלוויה של הפרד
קפטן האן פריצ'ר
סוכן נבון של המוסד, והראשון שמכיר בכוחו של הפרד
ראש העיר אינדבור השלישי
ראש העיר של המוסד בזמן כיבושו של הפרד
אבלינג מיס
הפסיכולוג שגילה את מקום הימצאו של המוסד השני ולא שרד לאחר גילויו
דגוברט התשיעי
אחד מאחרוני הקיסרים בטרנטור החדשה
התפתחות סדרת ספרי המוסד
הספר יצא לאור לראשונה בארצות הברית בשנת 1951 כחלק מטרילוגית ספרים, אשר התבססו על לקט סיפורים קצרים שפרסם אסימוב במגזין Astounding Science-Fiction בין השנים 1942–1944. לצורך הוצאת הספרים אסימוב אף הוסיף כמה סיפורים נוספים על-מנת ליצור סדר כרונולוגי לסיפורים. תחילה פורסמה הטרילוגיה על ידי הוצאה קטנה שנסגרה שנים ספורות לאחר מכן, בשם דפוס גנום. עקב סגירתה של ההוצאה לאור, שקנתה את זכויות ההפצה מאסימוב, לא הייתה באפשרותו לפרסם את הסדרה בהוצאתו לאור החדשה. [דרוש מקור] לאחר מספר שנים, נרכשו הזכויות של הטרילוגיה על ידי חברת ההוצאה לאור הקבועה של אסימוב, דאבלדיי, שהוציאה את הספרים מחדש.[דרוש מקור] יש להניח שהסיבה להוצאה המחודשת הייתה עקב ההתעניינות הגוברת של ציבור קוראיו של אסימוב בסדרה, והמוניטין שיצא לה בקרב חובבי הז'אנר. (הסדרה זכתה ב-1965 בפרס הוגו על סדרת הספרים הטובה ביותר במדע בדיוני). להפתעתו של אסימוב, ההוצאה המחודשת זכתה להצלחה מסחררת בחנויות הספרים. בלחץ מעריצים ובקשות חוזרות ונשנות מחברת ההוצאות שלו, בתחילת שנות ה-80 ניגש אסימוב לחבר ספרי המשך לסדרה המקורית, כ-30 שנה לאחר שפרסם את שלושת הספרים הראשונים.
לימים הוסיף אסימוב שני ספרי המשך לסדרה (פאתי המוסד, ומוסד וארץ), ושני ספרי קדם סדרה (בטרם המוסד ולקראת המוסד, אשר מתארים ההתרחשויות שקורות כרונולוגית לפני ספרי הטרילוגיה המקורית). התפתחויות אלו אפשרו לאסימוב לשלב את סדרת המוסד עם סדרה נוספת מפרי עטו, סדרת ספרי הרובוטים, וכך ליצור אלטרנטיבה מגובשת ושלמה של עתיד האנושות.
