PROFILPELAJAR.COM

מאוריץ קורנליס אשר
Maurits Cornelis Escher
לידה	17 ביוני 1898; לייוורדן, הולנד
פטירה	27 במרץ 1972 (בגיל 73); Laren, הולנד
שם לידה	Maurits Cornelis Escher
מקום קבורה	New general cemetery Baarn
לאום	הולנדים
מקום לימודים	De Teekenschool voor de Kunstnijverheid
תקופת הפעילות	1918–1969 (כ־51 שנים)
זרם באמנות	אמנות מודרנית
הושפע על ידי	שמואל ישורון דה-מסקיטה
יצירות ידועות	דומם וכדור שיקוף, מפל מים, עולים ויורדים
פרסים והוקרה	אביר במסדר אורנז'-נסאו
בן או בת זוג	Jetta Umiker (12 ביוני 1924–?)
	www.mcescher.com

מאוריץ קורנליס אֶשֶר (בהולנדית: Maurits Cornelis Escher‏, מוכר בַּקיצור M. C. Escher (מ. ק. אשר);‏ 17 ביוני 1898 – 27 במרץ 1972) היה אמן הולנדי מזרם הסוריאליזם, שהתפרסם בעבודות הגרפיקה שיצר. השתמש בטכניקה של חיתוכי עץ, הדפסי אבן ותחריטי עץ. אֶשֶר לא היה סוריאליסט מובהק, אם כי ליצירותיו יש לרוב הקשר סוריאליסטי.

תולדות חייו

מאוריץ קורנליס אֶשֶר נולד בלייוורדן שבהולנד. הוא היה הבן הצעיר של המהנדס גאורג ארנולד אשר ואשתו שרה גלייכמן. בשנת 1903 עבר יחד עם משפחתו לארנהם שם למד פסנתר ונגרות. בשנים 1912–1918 למד בבית הספר התיכון ומרבית ציוניו היו גרועים והושאר כיתה פעם אחת או פעמיים. אולם, בהשפעת מורהו, ואן דר האגן, הצטיין בציור וכבר אז בלטו כישוריו ברישום ובגרפיקה.

בשנת 1919 עזב את בית הספר והחל ללמוד בבית הספר לעיצוב תעשייתי שבהארלם (Haarlem), הולנד. בתחילה למד אדריכלות, אך עבר אחרי תקופה קצרה לעיצוב. הוא הושפע מהשראת אישיותו של מורהו, שמואל ישורון דה-מסקיטה, וכישוריו הגרפיים שנתגלו בו בבית הספר התיכון, הוסיפו להתפתח גם כאן. בשנת 1922 עזב אשר את בית הספר לאחר שחש שצבר מספיק ניסיון בציור ובחיתוכי עץ.

החל משנת 1922 נסע פעמים אחדות לאיטליה, שם פגש את ג'טה אומיקר, והם נישאו בשנת 1924 והשתקעו ברומא. בשנת 1926 נולד בנם הבכור, גאורג. הם התגוררו ברומא כעשר שנים. בתקופה זו הרבה אשר לסייר בדרום איטליה, סיציליה וקורסיקה, ואף ביקר בספרד, ורשמיו מסיורים אלה ניכרים בציוריו. לאחר שתפסה המפלגה הפשיסטית את השלטון באיטליה, נעשו החיים תחת משטרו של מוסוליני בלתי נעימים. כאשר בנו הבכור של אשר, אז בן 9, נדרש ללבוש בבית הספר את מדי תנועת הנוער הפשיסטית, החליטה המשפחה לעזוב את איטליה.

בשנת 1934 עברו להתגורר בשווייץ, אך מאחר שאשר הושפע רבות מנופי איטליה הוא לא היה מאושר בשווייץ (אחת מיצירותיו, "שלג בשווייץ", מציגה נוף בארץ זו). כעבור שנתיים, בשנת 1937 הם עקרו משם, ועברו לגור באיקל (Ukkel), רובע של בריסל בבלגיה. במהלך מלחמת העולם השנייה נאלצו להחליף שוב את מקום מגוריהם, ובינואר 1941 עברו לבָּרְן שבהולנד, שם התגורר אשר עד שנת 1970. בתקופת מגוריו בהולנד הגיעה יצירתו לשיא פריחתה. ציוריו בתקופה זו לא שיקפו יותר את חוויותיו מהעולם שסביבו אלא את דמיונו.

אשר המשיך לשמור על קשר עם מורהו, דה-מסקיטה, עד שנת 1944, אז נרצחו המורה ומשפחתו על ידי הנאצים. בסוף פברואר 1944 הגיע אשר לביתו של המורה, שנלקח כחודש קודם לכן על ידי הגרמנים למחנה ריכוז. על צדו האחורי של תדפיס של דה-מסקיטה, שאותו מצא שם אשר, ושניכרים בו סימני המגפיים של החיילים הגרמנים, כתב אשר תיאור מצמרר של החורבן שמצא. הוא אסף ככל שיכול היה, מן היצירות שהיו פזורות בבית והביא אותן למוזיאון העירוני באמסטרדם.

בשנת 1970 פרש אֶשֶר לבית אבות לאמנים בלָרֶן שבצפון הולנד, ושם נפטר ב-27 במרץ 1972.

רוב ימיו לא זכה אשר למוניטין מצד הציבור ולהערכה מצד מבקרי אמנות, ותהילתו אשר איחרה להגיע,^[1] באה רק בשנותיו האחרונות ולאחר מותו. עוד קודם שזכה לפרסום רב, קסמו יצירותיו למתמטיקאים ואנשי מדע, שראו בהן המחשה ויזואלית לעקרונות המתמטיים של תבנית, סימטריה ושאיפה לאינסוף. כיום נעשו הדפסיו נפוצים ומקובלים ביותר.

יצירתו של אשר

הדפסיו הראשונים של אשר היו תיאורי נוף (כגון "קסטרוולווה" ו"הגשר") אולם בהמשך החלו יצירותיו של אשר לתאר מבנים פנטסטיים המבוססים על הנחות מתמטיות (כגון "בלוודיר"). הם גדושים בשינויי צורה מוזרים ומופלאים ובאשליות אופטיות, כמו גרמי מדרגות אינסופיים הנראים כעולים ויורדים בעת ובעונה אחת (כגון היצירה "עולים ויורדים") וכן בניינים הנראים כבלתי אפשריים. תעלולי הפרספקטיבה והגדלים ביצירותיו של אשר מעוררים בצופים הרגשה שהם שרויים בעולם של הזיות ושל תעתועי חושים. את משחקי הפרספקטיבה המרהיבים, תכנן וחישב להפליא, כדי שיתארו בדקדקנות רבה דימויים נפרדים זה מזה לחלוטין, ואשר חודרים זה לתחומו של זה באורח כה דו משמעי, עד שאין העין יכולה לקבוע איה מתחיל דימוי אחד והיכן נגמר הדימוי השני.

מאפיינים בולטים בציוריו:

ציור מדויק מאוד, כמעט מתמטי.
פרדוקסים ציוריים: ציורים אשר לא יכולים להיות קיימים במציאות. דוגמאות: "יחסות" (1953) וכן יצירות בהן התמונה מוצגת מנקודות מבט שונות בבת אחת כגון: "עולם אחר 2" (1947) ו-"קיעור וקימור (הדפס אבן)" (1955).
מטאמורפוזות: צורות משתנות בהדרגה למשהו אחר לגמרי. ביצירה "שמים ומים" הופכים דגים לציפורים; ביצירה "שחרור" (1955), משולשים בתחתית הציור הופכים לציפורים מעופפות בחלקו העליון.
ריצוף (Tessellation): חלוקת המישור לצורות גובלות זהות או משלימות (משתלבות זו בזו). השראה לנושא זה קיבל מהעיטורים שבארמון אלהמברה שבגרנדה, שם ביקר בשנת 1936. בין ציורים אלה ניתן למנות את מטמורפוזה ואת מראת קסמים.
חקר האינסוף: סדרה ההולכת וקטנה עד אינסוף, טבעת מביוס.
משחקים עם פרספקטיבה הנוצרים בהשתקפויות, כגון ביצירות "דומם וכדור שיקוף", "יד וכדור שיקוף" ו-"שלושה כדורים 2".
סימטריה: נושא המופיע ביצירות רבות שלו (כגון ביצירה "בית מדרגות" בו מופיע היצור הדמיוני "זחלגלגל").
ניצול רעיונות מתמטיים מודרניים: אחת מיצירותיו "גבול מעגל 4 - שמים וגיהנום" (1960), עושה שימוש בעקרונותיו של המשטח ההיפרבולי הלא אוקלידי של המתמטיקאי הצרפתי אנרי פואנקרה. יצירה אחרת שלו, "מפל מים" (1961), מתבססת על המשולש הבלתי אפשרי של הפיזיקאי הבריטי רוג'ר פנרוז.

ראו גם

טבעת מוביוס

לקריאה נוספת

איבן מושקוביץ, "מתמטיקה ואחיזת עיניים ביצירותיו של מוריס קורנליס אשר", מדע, נובמבר 1973.
גדל, אשר, באך: גביש בן אל-מוות, 1979, מאת דאגלס הופשטטר (תרגום עברי פורסם בשנת 2011 תחת דביר (הוצאת ספרים)).
The Magic Mirror of M.C. Escher, 1976, מאת Bruno Ernst.
רות נצר, גאומטריה של דרך אינסופית - על תמונה אחת של מוריץ קורנליס אשר. האתר של רות נצר.
רות נצר, על השירה וצעדיו של הנעדר לפי תמונה אחת של הצייר אשר. השלם ושברו. כרמל. 2009. עמ' 385–390.