לייב גרפונקל (וגם ליאון; ידוע בכינויו "דער לייב"; בליטאית: Levas Garfunkelis‏; 25 במרץ 1896, קובנה, ליטא הרוסית – 7 בספטמבר 1976, ירושלים, ישראל) היה עורך דין, מנהיג ציוני ועסקן ציבור בליטא. ממייסדי היומון היידי הציוני "די אידישע שטימע" ('הקול היהודי') ועורכו הראשון, מזכיר הוועד הפועל של ה"נאציונאל-ראט" ('המועצה הלאומית') של יהודי ליטא ואחר-כך סגן נשיאה, חבר בסיימאס הליטאי, ציר בקונגרסים ציוניים, מראשי צעירי ציון, ממייסדי העיתון היידי "דאס ווארט" ('המילה'), ויו"ר מרכז קרן היסוד בליטא. ב-1941 נכלא בגטו קובנה שם כיהן כממלא מקומו של יו"ר האלטסטנראט אלחנן אלקס. עם חיסול הגטו ב-1944, הועבר לדכאו. עם שחרורו לאחר המלחמה עבר לאיטליה שם כיהן כיו"ר ארגון הפליטים היהודים. ב-1948 עלה ארצה. שימש כרשם האגודות השיתופיות הראשון בישראל ועשה רבות להנצחת השואה.

לייב גרפונקל נולד ב-25 במרץ 1896 בעיר קובנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (כיום ליטא), בן לצבי-הירש גרפונקל, מוסמך ישיבת וולוז'ין. התחנך ב"חדר", שם התוודע לשפה העברית, ואחר כך בגימנסיה הרוסית בעיר. למד משפטים באוניברסיטאות של פטרבורג, קייב וקובנה.

נמנה עם מייסדיו של היומון היידי הציוני "די אידישע שטימע" בקובנה ב-1919, והיה עורכו הראשון. ב-1920 נבחר לוועד הפועל של "המועצה הלאומית" (ביידיש: 'הנאציונאל-ראט' – המוסד העליון שניהל את האוטונומיה היהודית בליטא), בו כיהן עד לפיזורו בסוף 1924, תחילה כמזכיר הוועד הפועל ולאחר מכן כסגן נשיא המועצה. היה עורך ביטאון המועצה: "ידיעות פון אידישן נאציאנאל-ראט אין ליטע" והשתתף בניסוח ההצעה לסעיפי האוטונומיה היהודית בחוקה הליטאית.^[1] באוקטובר 1922 נבחר מטעם הסיעה היהודית לחבר הסיימאס הראשון והמשיך בתפקיד זה גם בסיימאס השני והשלישי עד לפיזורו הלכה למעשה בסוף 1926 (בעקבות הפיכה צבאית שבראשה עמד אנטאנס סמטונה).^[2]

ב-1924 נבחר כחבר מועצת עיריית קובנה מטעם הסיעה היהודית, יחד עם הד"ר אבא לפין^[3] ב-1925 הצטרף להנהלה של איגוד הבנקים העממיים (ה"פאלקסבאנק") היהודיים בליטא (כיהן כיושב ראש מועצת איגוד הבנקים העממיים), שימש כיו"ר מרכז קרן היסוד בליטא, היה מראשי תנועת "צעירי ציון", יו"ר התנועה הציונית הסוציאליסטית (צ"ס), נציג תנועתו בקונגרסים הציוניים^[1] וממייסדיו של "דאָס וואָרט" ('המילה'), ביטאון צ"ס בליטא. כמו כן, כיהן כחבר בוועד הארצי לעזרת הפליטים היהודיים מפולין עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין. בשל מסירותו הרבה לטיפול בבעיות קהילתו היהודית היה ידוע בכינויו "דער לייב" – "האריה [של יהדות ליטא]".

ב-1940, תחת הכיבוש הסובייטי, נאסר על ידי השלטונות החדשים באשמת פעילות ציונית, ביחד עם מנהיגים ועסקני ציבור בולטים אחרים (ביניהם ד"ר ראובן רובינשטיין, הירש לוין, יעקב גולדברג, דוד איציקוביץ והמורה יהושע (איקא) גרינברג^[4]), וישב בכלא עד לפלישת גרמניה הנאצית לליטא ב-1941. צחוק הגורל הוא שעם כניסת הקלגסים הנאצים לקובנה, פרצו האסירים את גדרות הכלא וגרפונקל שוחרר... אך רק לתקופה קצרה שכן חיש מהר נכלא בגטו קובנה.^[1] שם שימש כממלא מקומו של יו"ר האלטסטנראט בגטו אלחנן אלקס, ולעיתים עמד בניסיונות קשים במגעיו עם הנאצים ואף עונה. בקיץ 1944, סמוך לחיסולו הסופי של הגטו, הועבר למחנה קאופרינג ליד דכאו שם היה כלוא עד לשחרורו.

עם תבוסת גרמניה הנאצית הביאוהו חיילי הבריגדה היהודית לאיטליה, שם (ברומא) כיהן כיו"ר ארגון הפליטים היהודים. בסוף 1946 התאחד עם אשתו ובנו היחיד צבי גרפונקל ובפסח 1948, ערב הכרזת המדינה, עלה ארצה, לחיפה.

עם קום המדינה התמנה לרשם האגודות השיתופיות הראשון של מדינת ישראל (צבר ניסיון בתחום זה עוד מימי שבתו בליטא שם היה פעיל בקואופרציה לאשראי וכיהן כיו"ר מועצת איגוד הבנקים העממיים), תפקיד בו שימש עד צאתו לגמלאות ב-1962^[5]. נטל חלק פעיל בניסוח חוק האגודות השיתופיות ובארגון ממוסד של תחום הקואופרציה בארץ ואף כתב בנושא^[6].

גרפונקל כתב את הספר המרכזי על חורבן יהדות קובנה: קובנה היהודית בחורבנה. בהוצאת יד ושם, ירושלים, 1959. כאחד מניצולי השואה חש חובה להנציח את פרק ליטא היהודית בסדרה "יהדות ליטא", והיה עורך ראשי של הכרך הרביעי על תקופת השואה שהופיע לאחר מותו. כמו כן היה חבר פעיל במועצת יד ושם.

נפטר בירושלים ב-7 בספטמבר 1976, בגיל 80. נקבר בהר המנוחות.^[7]

בנו צבי גרפונקל הוא פרופסור אמריטוס במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית.

• די אידישע נאציאנאלע אווטאנאמיע אין ליטע (קובנה, 1920) ['האוטונומיה הלאומית היהודית בליטא'; פורסם גם במהדורה הליטאית, הרוסית והגרמנית]
• קובנה היהודית בחורבנה (הוצאת יד ושם, 1959)
• 'הקדמה', בתוך: אברהם פלמן (עורך), דיני אגודות שיתופיות בישראל להלכה ולמעשה (תל אביב, תשי"א)

לאחר מותו:

• יהדות ליטא, כרך ד: 'השואה 1945-1941'; בעריכת לייב גרפונקל, צבי ברק (סגן עורך), יעקב אולייסקי, יעקב רובינסון, מאיר ילין [ואחרים] (מערכת), תל אביב: הוצאת איגוד יוצאי ליטא בישראל, תשמ"ד (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק).
• 'האירועים החשובים ביותר בגטו קובנה', בתוך: גדעון רפאל בן-מיכאל (עורך), ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה גיליון מס' 28 ו-29: יהדות קובנה בשואה וגיא ההריגה "הפורט התשיעי"(אלול תשס"ט, ספטמבר 2009), עמ' 7–35

• פרופ' צבי גרפונקל, 'לייב גרפונקל', בתוך: אברהם תורי (עורך), תרומת יהודים מליטא לבניין הארץ ומדינת ישראל, תל אביב, אפריל 1988, עמ' 59

• לייב גרפונקל, באתר WorldCat
• 'גרפונקל, לייב בן צבי-הירש', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 144 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1342).
• לייב גרפונקל לרגל מלאת לו שבעים, דבר, 18 במרץ 1966
• לייב גרפונקל (סרטון יוטיוב), ריאיון עם לייב גרפונקל, באתר מוזיאון השואה האמריקני (באנגלית)
• בוריס קוטלרמן, לייב גרפונקל, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• ידיעות המועצה הלאומית של יהודי ליטא בעריכת לייב גרפונקל בארכיון הלאומי הליטאי 
• גליונות העיתון "די אידישע שטימע", בעריכת לייב גרפונקל בארכיון הלאומי הליטאי
• לייב גארפונקעל (1896-1976), דף שער בספרייה הלאומית