מטקלף נולדה בקרבונדייל, אילינוי, הבכורה מבין שלושה ילדים. היא, אחיה ג'יימס ואחותה לינדה גדלו באדוארדסוויל, אילינוי, שלדבריה "לא נמצא ליד תיאטרון." אביה, ג'יימס, היה מנהל התקציב באוניברסיטת דרום אילינוי-אדוארדסוויל. הוא נפטר בפתאומיות בשנת 1984. אמה, ליבי, הייתה ספרנית. דודתה הגדולה הייתה המחזאית זוכת פרס פוליצרזואי אקינס. היא בוגרת אוניברסיטת מדינת אילינוי, מחזור 1976. בזמן לימודיה עבדה כמזכירה בקולג'.[1][2]
מטקאלף למדה באוניברסיטת המדינה של אילינוי וקיבלה את תואר ראשון באמנויות בתיאטרון בשנת 1976. במהלך לימודיה, היא פגשה סטודנטים למשחק, ביניהם ג'ון מלקוביץ', גלן ראדי, ג'ואן אלן, טרי קיני וג'ף פרי, ששני האחרונים, יחד עם חברו לכיתה בבית הספר התיכון של פרי, גארי סיניז הקימו את להקת תיאטרון "Steppenwolf" בה החלה מטקאלף את הקריירה.[3][4] מטקאלף נסעה לניו יורק כדי להופיע בהפקת "סטפנוולף", שהוצגה באוף-ברודוויי של המחזה "Balm in Gilead" מאת לנפורד וילסון[5] על משחקה במחזה זכתה בפרס אובי לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1984 ופרס עולם התיאטרון לשנים 1984–1985 בקטגוריית השחקנית הראשית ביותר בסרט הופעה בברודוויי או אוף ברודוויי.[3]
מטקאלף עברה לניו יורק והחלה לשחק בהפקות תיאטרליות בהן "נובמבר" בברודוויי של דייוויד מאמט ב-2008. על משחקה במחזה קיבלה מועמדות לפרס טוני.[6]
ביוני 2009, מטקאלף שיחקה במחזהו של ג'סטין טאנר "Voice Lessons" עם פרנץ' סטיוארט, שהוצג בהוליווד. לאחר מכן שיחקה במחזות "יומן חוף ברייטון" ו"בדרך לברודוויי", בבימויו של דייוויד קרומר. הפקת "יומן חוף ברייטון", נמשכה תשע הופעות באוקטובר 2009, והפקת "בדרך לברודוויי" בוטלה לפני הבכורה.[7][8]
בספטמבר 2010, חזרה מטקאלף ל"סטפנוולף" וכיכבה במחזה של ליסה ד'אמור, "דטרויט".[9] ב-2011, היא הופיעה במחזה "The Other Place", שנכתב על ידי שר ווייט, בבימויו של ג'ו מנטלו.[10] היא זכתה בפרס לוסיל לורטל לשנת 2011, בקטגוריית השחקנית הראשית המצטיינת, ובפרס אובי לשנת 2011, על הופעתה במחזה.[11]
בשנת 2013, הפקת המחזה "The Other Place" עברה לברודוויי כשמטקאלף חזרה על תפקידה וזכתה במועמדות לפרס הטוני.[14][15][16] בהצגה זו היא כיכבה עם בתה, זואי פרי.[17] בשנת 2013, מטקאלף שיחקה במחזה באוף-ברודוויי של ברוס נוריס, "Domesticated" עם ג'ף גולדבלום בתיאטרון מיצי ניוהאוס במרכז לינקולן.[18] על הופעתה היא הייתה מועמדת לפרס ליגת הדרמה לשנת 2014, ולפרס "הדרמה דסק" באותה שנה לשחקנית מצטיינת במחזה.[11]
בשנת 2015, היא שיחקה בתפקיד אנני ווילקס בהפקת ברודוויי של מיזרי מאת סטיבן קינג, לצד ברוס ויליס. ההצגה עלתה בבכורה ב-15 בנובמבר 2015 בתיאטרון ברודהרסט.[19] הצגה זכתה זכה לביקורות מעורבות מצד המבקרים, אך הביצועים של מטקאלף זכו לשבחים רבים.[20] היא הייתה מועמדת לפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה, המועמדות השלישית שלה לטוני.[19]
מטקאלף הופיעה בברודוויי במחזה "בית בובות: חלק 2" של לוקאס האנת, עם כריס קופר. ההצגה הוצגה בתיאטרון ג'ון גולדן, בבכורה באפריל 2017. מטקאלף זכתה לשבחי המבקרים על הופעתה וזכתה בפרס הטוני הראשון שלה, בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר במחזה.[21] בשנה שלאחר מכן הופיעה מטקאלף בברודוויי במחזה "שלוש נשים גבוהות" לצד גלנדה ג'קסון ואליסון פיל. המחזה הוצג בתיאטרון ג'ון גולדן. על משחקה היא זכתה בפרס טוני השני ברציפות שלה, הפעם עבור השחקנית הטובה ביותר במחזה.[22] מטקאלף גילמה את הילרי קלינטון לצד ג'ון לית'גו בתפקיד ביל קלינטון בהצגה "הילרי וקלינטון" של המחזאי לוקאס האנת בברודוויי ב-2019. המחזה הוצג בתיאטרון ג'ון גולדן ובוים על ידי ג'ו מנטלו ומספר סיפור בדיוני על מסע הבחירות של הילרי קלינטון לנשיאות ב-2008. ההצגה הועלתה מ-18 באפריל 2019 עד 23 ביוני 2019.[23] מטקאלף הייתה מועמדת לפרס הטוני לשנת 2019, של משחקה בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה.[24]
בין השנים 1980–1981 שיחקה מטקאלף בתוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב". בשנת 1988, מטקאלף הופיעה לראשונה בתפקיד הידוע ביותר שלה כג'קי האריס, בקומדיית המצבים המצליחה של ABC, "רוזאן", לצד רוזאן בר וג'ון גודמן. על הופעתה היא הייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס אמי לבידור בפריים טיים בקטגוריית השחקנית המשנה המצטיינת בסדרה קומית, קטגוריה בה זכתה שלוש פעמים ברציפות, מ-1992 עד 1994 מטקאלף הופיעה במהלך כל תשע העונות של הסדרה.
במהלך תקופה זו, היא הופיעה בתפקידי אורח בתוכניות כגון, "המלך היל" בשנת 1997, "דארמה וגרג" (1997) ו"מפגשים מהסוג האישי" (1998). האחרון שבהם הביא את המועמדות הראשונה שלה לפרס אמי לפריים טיים לשחקנית אורחת מצטיינת בסדרה קומית.
מ-1999 עד 2001, מטקאלף הופיעה עם נורם מקדונלד בסדרה "המופע של נורם" (לימים יותר נודעה הסדרה בשם "נורם"), שרצה במשך שלוש עונות (1999–2001),[28] ומאוחר יותר כיכבה לצידו של נייתן ליין בסדרה הקומית "צ'רלי לורנס" משנת 2003. הסדרה בוטלה לאחר שידורם של שני פרקים.[29]
בשנת 2007, מטקאלף הופיעה לראשונה בתפקיד מרי קופר, אמו של שלדון קופר, אחת הדמויות הראשיות, בקומדיית המצבים המצליחה של CBS, "המפץ הגדול". היא חזרה על התפקיד במהלך שתים עשרה עונותיה של הסדרה. הופעתה זיכתה את מטקאלף במועמדותה הרביעית לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית אורחת מצטיינת בסדרה קומית לשנת 2016. בתה זואי פרי מגלמת את הגרסה צעירה יותר של דמותה, מרי בסדרת הספין-אוף של המפץ הגדול, "שלדון הצעיר".
בשנת 2016, מטקאלף שיחקה בפרק השלישי של הסדרה במימון עצמי של לואי סי. קיי., "הוראס ופיט", עליה הייתה מועמדת לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית אורחת מצטיינת בסדרת דרמה.[32][33]
ב-28 באפריל 2017, פורסם על חידושה של הסדרה רוזאן וכי מטקאלף יחד עם רוב צוות השחקנים המקורי יחזרו לשחק בסדרה.[34] ב-16 במאי 2017, המפיקים אישרו ששמונה פרקים ישודרו ב-2018 ב-ABC.[35] ב-29 במאי 2018, בעקבות התבטאויות גזעניות שפרסמה רוזאן בר בטוויטר בנוגע ליועצת הנשיא לשעבר ברק אובמה ולרי ג'ארט, ביטלה ABC את הסדרה לאחר עונה אחת.[36][37][38] מטקאלף שחזרה את תפקידה ברוזן בקומדיית המצבים הקונרים, ספין-אוף של הסדרה "רוזאן" ללא מעורבותה של רוזאן בר שהוקרנה לראשונה בסתיו 2018.[39] בשנת 2018, זכתה בפרס אמי חמישי בפריים טיים לשחקנית המשנה המצטיינת בסדרה קומית על משחקה על בסדרה "רוזאן".[40]
בשנת 2021 לוהקה לתפקיד בסדרת הטלוויזיה "הנושרת".[41]
קולנוע
הופעתה הראשונה של מטקאלף על המסך הייתה בתפקיד ללא קרדיט בקומדיה "חתונה" של רוברט אלטמן בשנת 1978. במהלך שנות ה-80, מטקאלף שיחקה בתפקידי משנה בסרטים פופולריים רבים, בהם הקומדיה של סוזן זיידלמן, סוזאן סוזאן משנת 1985 ובסרט הקומדיה של ג'ון יוז "הדוד באק" משנת 1989.
לאורך שנות ה-90, היא שיחקה בסדרה של סרטים, בהם המותחן הפסיכולוגי של ג'ון שלזינגר "פסיפיק הייטס", משנת 1990, הדרמה ההוליוודית משנת 1992, "Mistress", הדרמה הרומנטית "A Dangerous Woman" משנת 1993, של מייקל אפטד, והדרמה זוכת האוסקר של מייק פיגיס "לעזוב את לאס וגאס" משנת 1995. תפקידה הקולנועי הגדול ביותר בעשור זה היה באפוס ההיסטורי של אוליבר סטון, ג'י. אף. קיי - תיק פתוח משנת 1991.
מטקאלף דיבבה את "אמו של אנדי" בסרט האנימציה של דיסני - פיקסארצעצוע של סיפור משנת 1995, וחזרה לדבב קולה של אמו של אנדי בסרטי ההמשך "צעצוע של סיפור 2", "צעצוע של סיפור 3" ו"צעצוע של סיפור 4". כל ארבעת הסרטים זכו להצלחה כלכלית, והכניסו יותר ממיליארד דולר. ב-1997 היא גילמה את דבי סולט בסרט האימה "צעקה 2". דמותה התגלתה בסוף הסרט לא רק כדי להיות לרוצח אלא גם לאמו של הרוצח מהסרט הראשון, בילי, תוך שימוש בשם בדוי - שמה האמיתי היה ננסי לומיס.[42]
בשנת 2002 היא דיבבה את שרה הוקינס בסרט האנימציה של דיסני, "כוכב המטמון". אף על פי שהסרט זכה לביקורות חיוביות, הסרט היה כישלון קופתי. ב-2006 היא דיבבה את לוסיל קרונקלהורן-רובינסון בסרט האנימציה הממוחשבת של דיסני "לפגוש את הרובינסונים".[43]
בשנת 1983, מטקאלף נישאה לג'ף פרי, חבר מייסד שותף בלהקת התיאטרון "Steppenwolf". בשנת 1983 נולדה בתם זואי פרי. הם התגרשו בשנת 1986.[47]
לאחר מכן החלה מאוחר יותר במערכת יחסים עם מאט רות', ששיחק לצידה בסדרה "רוזאן", בה גילם את החבר המתעלל שלה פישר. בנובמבר 1993, נולד להם בן, ויל, ואחר מכן נישאו.[48] בתם, מיי אקינס, נולדה בשנת 2005 באמצעות פונדקאית. בשנת 2006 אימצו בן בשם דונובן. ב-26 בנובמבר 2008, נפרדו מטקאלף ורות' ובמאי 2014 התגרשו.[49]
^Brooks, Tim; Marsh, Earle F. (24 ביוני 2009). Norm. The Complete Directory to Prime Time Network and Cable TV Shows, 1946–Present. Random House Publishing Group. p. 996. ISBN978-0307483201. {{cite book}}: (עזרה)
.svg){kind=logo}
