לה מאסיה (בקטלאנית: La Masia) היא אקדמיית הנוער (אנ') של מועדון הכדורגל הספרדיברצלונה. האקדמיה כוללת יותר מ-300 כדורגלנים צעירים, נחשבת לאחת מאקדמיות הטובות באירופה והיוותה גורם מרכזי בהצלחתה של ברצלונה.
האקדמיה נקראת על שם לה מאסיה דה קאן פלאנס (בקטלאנית: La Masia de Can Planes), בית חווה (מאסיה) ברובעלס קורטס בברצלונה שנבנה ב-1702 ועם פתיחת הקאמפ נואו ב-1957 שופץ והפך למטה החברתי של המועדון. ב-1979, עם התרחבותו של המועדון, הפך הבניין קטן מדי עבור המטה והוסב למעונות לשחקני האקדמיה. ב-2011 הפסיק המבנה לשכן את השחקנים הצעירים, והמעונות הועברו ל-Ciutat Esportiva Joan Gamper.
במשך 32 שנים שיכן הבניין את כדורגלני האקדמיה, עד שבשנת 2011 הכריז המועדון שיעביר את כל פעילויות האימונים שלו למתחם Ciutat Esportiva Joan Gamper (עיר הספורט ז'ואן גאמפר), ושחקני הלה מאסיה שוכנו בבניין חדש שנבנה בו.
ב-2009 זכה ליונל מסי לראשונה בכדור הזהב ובפרס כדורגלן השנה בעולם, והפך לבוגר האקדמיה הראשון שעושה זאת.[9] בשנה שלאחר מכן זכתה ספרד במונדיאל 2010 עם שישה בוגרי לה מאסיה שפתחו בהרכב בגמר מול הולנד (כולל אנדרס אינייסטה שכבש את שער הניצחון), ורורי סמית' מהדיילי טלגרף קבע ש"לה מאסיה החליפה את אקדמיית אייאקס (אנ') האגדית כפס הייצור המוביל של הכדורגל".[10] מאמן גרמניהיואכים לב טען לאחר הפסד נבחרתו לספרד בחצי הגמר כי ליריבה היה סגנון ברצלונאי מובהק: "אפשר לראות את זה בכל מסירה, איך שספרד משחקת זה איך שברצלונה משחקת. קשה מאוד לנצח אותם. הם בטוחים בעצמם מאוד ורגועים מאוד באופן בו הם מעבירים את הכדור".[11] התהילה וההצלחה של לה מאסיה יוחסו על ידי איאן הוקי מהטיימס למחזור 1987 של האקדמיה, בו שיחקו ליונל מסי, ססק פברגאס, ג'רארד פיקה ופדרו רודריגס.[12] ב-2010 זכה מסי פעם נוספת בכדור הזהב, ולה מאסיה הפכה לאקדמיה הראשונה בה גדלו שלושת המועמדים הסופיים לפרס.[13]
ב-2021 נפתחה הלה מאסיה גם לכדורגלניות, כשתשע נערות החלו להתגורר במבנה.[21]
ארגון
לה מאסיה היא אחת האקדמיות היקרות באירופה ותקציבה מוערך בכעשרים מיליון אירו לשנה, הגדול ביותר מבין אקדמיות הנוער ביבשת.[22] הגיל המינימלי לתוכנית הנוער של האקדמיה הוא שש שנים. בכל שנה מנסים להתקבל ללה מאסיה למעלה מ-1,000 ילדים בגילאי 6–8, מהם נבחרים כ-200. המועדון גם מחפש באופן פעיל חניכים פוטנציאליים, ומשתמש במערכת של 15 סקאוטים בקטלוניה, 15 בשאר ספרד ו-10 ברחבי העולם. כדי להקל על הוצאות הסקאוטינג יש למועדון הסכם עם 15 מועדונים מקומיים במסגרתו המועדונים מכשירים שחקנים ללה מאסיה ובתמורה ברצלונה מעניקה להם כסף, אימון וייעוץ טכני. ב-2017 פתחה לה מאסיה פנימייה באריזונה, ארצות הברית, המיישמת את אותן שיטות כמו בספרד. שחקנים מובילים מהאקדמיה באריזונה מוזמנים מדי שנה לביקור בלה מאסיה.[23]
כשז'וזפ גוארדיולה ארגן מחדש את קבוצת המילואים הוא קבע תוכנית תלת-שלבית כדי למסד את העלייה מקבוצת הנוער לברצלונה ב' ובהמשך לקבוצה הראשונה: בשלב הראשון שחקן הנוער עורך תוכנית רוטציה עם בארסה ב', בשלב השני הוא משפר את ביצועיו בקבוצת המילואים והופך לשחקן חשוב בה ובשלב האחרון הוא מוגדר כ"שחקן מפתח" בברצלונה ב' ועשוי להיקרא לקבוצה הבוגרת.[7]
הקבוצות משחקות בברצלונה מאוגוסט עד מאי, ומזג האוויר הנוח בעיר מאפשר לשחקנים להתאמן בחוץ לאורך כל השנה. קבוצות הנוער מתאמנות לאחר הלימודים, וברצלונה אתלטיק משחקת כקבוצה מקצועית ומתאמנת בבוקר ובערב. כל המאמנים באקדמיה הם כדורגלנים לשעבר.
פילוסופיה
לשחקן שעבר בלה מאסיה יש משהו שונה מהשאר, זה יתרון שנובע רק מהתחרות על החולצה של ברצלונה מהתקופה שהיית ילד.
המנהל הטכני של ברצלונה לשעבר פפ סגורה מייחס את הצלחת המועדון ל"פילוסופיית המשחק" שלו: "מדובר ביצירת פילוסופיה אחת, מנטליות אחת, מהתחתית של המועדון לפסגה". הפילוסופיה מורכבת משילוב הטוטאל פוטבול, שמזוהה עם הכדורגל ההולנדי והובא לברצלונה על ידי ההולנדייוהאן קרויף, יחד עם הטיקי טאקה המסורתי של הכדורגל הספרדי.[10] גישת הטוטאל פוטבול מחייבת את השחקנים לשחק באופן גמיש ולאפשר שינויים מהירים בעמדה, ולכן באקדמיה ישנה התמקדות גדולה ביכולת טכנית שנחשב תנאי הכרחי לחילופי עמדות.[10] סיבה מקצועית נוספת להצלחתה של ברצלונה היא ההמשכיות והמחויבות לפילוסופיית המסירה והתנועה של המועדון.[14][25] קבוצות האקדמיה, כמו הקבוצה הבוגרת, משחקות לרוב במערך 4-3-3.
היבט נוסף של לה מאסיה הוא האופי הלאומי הקטלוני המובהק שלה, ששם דגש על כישרון מקומי.[14]
בוגרים בולטים
שחקנים רבים מלה מאסיה ממשיכים בקריירה בכדורגל, בין אם בברצלונה ובין אם במועדונים אחרים. זוהי רשימה של שחקנים ששיחקו לפחות 70 משחקי לה ליגה בקבוצה הראשונה של ברצלונה.