פוטיאס נולדה למשפחה אוהדת ברצלונה במולט דה ולס ונהגה ללכת עם אביה למשחקים. החלה לשחק כדורגל בגיל 6 בקבוצה מקומית, בגיל 11 הצטרפה לשנה לאקדמיית הנוער של ברצלונה ומגיל 12 שיחקה 4 שנים עם קבוצות הנוער של אספניול.
בגיל 16, בשנת 2010, ערכה את הופעת הבכורה שלה בקבוצה הבוגרת של אספניול והייתה חלק מסגל הקבוצה שזכה בגביע המלכה הספרדי באותה שנה.
בשנת 2011 עברה לשחק בלבאנטה והרשימה כשכבשה 15 שערים ב-34 משחקים בעודה בת 17 בלבד.
בעונת 2012/2013 עברה לשחק בברצלונה ומאז מהווה את אחת השחקניות המשמעותית בקבוצה. זכתה עם הקבוצה ב-5 אליפויות ספרד, 6 גביעי המלכה בספרד ו-7 גביעי קטלוניה. החל משנת 2019 משמשת כקפטנית הקבוצה. בעונת 2020/2021 הובילה את הקבוצה לזכייה הראשונה בתולדותיה בליגת האלופות, נבחרה לשחקנית השנה של אופ"א, זכתה בכדור הזהב לנשים ובתואר שחקנית השנה בעולם. גם בעונת 2021/2022 הובילה את הקבוצה לגמר ליגת האלופות, בו הפסידה לאולימפיק ליון, ובתום העונה זכתה בפעם השנייה ברציפות בתואר שחקנית השנה של אופ"א ובכדור הזהב לנשים.
ב-30 באפריל 2023 חזרה למגרשים כשעלתה כמחליפה בדקה ה-74 במשחק הליגה מול ספורטינג הולבה בו הבטיחה קבוצתה את אליפות הליגה הספרדית.[1] בסיום אותה עונה זכתה עם קבוצתה בליגת האלופות ואף שותפה למספר דקות במשחק הגמר והייתה לזאת שהניפה את הגביע.[1]
ב-15 באוקטובר 2023 כבשה את שערה ה-182 במדי ברצלונה והפכה למלכת השערים בכל הזמנים של הקבוצה במקום ג׳ניפר הרמוסו לה היו כ-181 שערים.[2]
ב-25 במאי 2024 בגמר ליגת האלופות, נכנסה כמחליפה בדקות הסיום וכבשה את השער השני של קבוצתה שהבטיח ניצחון 2-0 על אולימפיק ליון וזכייה שלישית של קבוצתה בליגת האלופות.
בנבחרת
בגיל 15 הצטרפה פוטיאס לנבחרת ספרד עד גיל 17 וזכתה איתה פעמיים ברציפות באליפות אירופה עד גיל 17.
בהמשך שיחקה גם בנבחרת עד גיל 19 ואף שימשה קפטנית הקבוצה כשהובילה אותה בשנת 2012 לגמר באליפות אירופה עד גיל 19, שם הפסידו לשוודיה.
ב-2013 זומנה לראשונה לנבחרת הבוגרת. מאז לקחה חלק באליפויות אירופה בשנים 2013 ו-2017 ואף במשחקי הגביע העולמי ב-2015 ו-2019 כשבאחרון העפילה עם הנבחרת לשמינית הגמר, הישג שיא של הנבחרת עד אותה נקודה. ב-2021 הוגדרה כאחת מ-3 הקפטניות של הקבוצה ובשנה זו גם רשמה את הופעתה ה-91 בנבחרת ובכך הפכה לשיאנית ההופעות בנבחרת ספרד.
ב-1 ביולי 2022 הפכה לשחקנית הראשונה בנבחרת ספרד שמשחקת 100 משחקים בנבחרת.[3]
באימון האחרון של הנבחרת לפני אליפות אירופה בכדורגל נשים 2022, קרעה אלכסיה את הרצועה הצולבת בברך ובשל כך נעדרה מהטורניר וכמו כן החמיצה את רוב עונת 2022/23.[4]