כומר (באנגלית: Priest) הוא סרט דרמה בריטי משנת 1994, בבימויה של אנטוניה בירד. התסריט, אותו כתב ג'ימי מק'גוברן, מתמקד בכומר קתולי, החווה משבר באמונה בעת שעליו להתמודד עם שתי בעיות.
תקציר העלילה
האב גרג פילקינגטון (לינוס רואץ'), מונה לאחרונה לכנסיית סנט מרי שבשכונה פנימית בעיר ליברפול. הוא נדהם לגלות כי לאב מת'יו תומאס (טום וילקינסון) מערכת יחסים מינית עם סוכנת-הבית מריה קאריגן (קאתי טייסון). יתר על כן, האב תומאס הוא בעל דעות פוליטיות שמאלניות-רדיקליות, דבר המוביל אותו לכדי התנגשויות והתקוטטויות תכופות עם הבישוף, אשר על אף כל המהומה, בכל זאת מעריך את היכולות שלו.
בעוד האב גרג, בעל אמונות דתיות שמרניות ומסרותיות, סופג עלבונות מצד הכומר המבוגר אשר מתעלם בצורה בוטה מנדר הפרישות, הוא נאבק עם דחפיו המיניים ההומוסקסואליים, אשר מתגברים לאחר שהוא פוגש בגרהאם (רוברט קרלייל) במקום מפגש מקומי המיועד להומואים, והשניים מממשים את יחסיהם בצורה פיזית.
בינתיים, הסטודנטית ליסה אנסוורת' (כריסטין טרמארקו) מתוודה בפני האב גרג כי היא קורבן של התעללות מינית מצד אביה, אשר מאשר את הסיפור שלה. אולם, השניים חשפו את סודם במהלך וידוי, ולפיכך האב גרג נדרש לכבד את קדושת הכפרה הטקסית, ולא לחשוף את דבריו בפני אחרים, על אף העובדה שהנערה סובלת רגשית ופיזית. הוא מנסה להזהיר את אמה, שתשגיח מקרוב על הבת שלה, אך האישה התמימה מאמינה כי הילדה בטוחה כאשר היא נמצאת תחת השגחתו של בעלה. כאשר גברת אנסוורת' מגלה כי בעלה כופה את עצמו על ליסה, ומבינה כי האב גרג ידע על כך, היא מגיעה אל הכנסייה ותוקפת אותו מילולית.
ייסוריו של האב גרג מחמירים, כאשר הוא נעצר על ידי שוטר בעת קיום פעילות מינית עם גרהאם במכונית. לאחר שהוא מודה באשמה ומורשע, הסיפור מתפרסם בעיתונות המקומית והאב גרג איננו מסוגל להתמודד עם קהילתו. הוא עובר לקהילה כפרית מרוחקת, אולם לבסוף האב מת'יו מצליח לשכנע אותו לחזור לכנסיית סנט מרי. השניים עורכים ביחד מיסה, לקול מחאתם של המתנגדים לנוכחותו של האב גרג במקום, והאב מת'יו מגרש אותם מהמקום. האב מת'יו והאב גרג עומדים זה לצד זה, על מנת לחלק לחם לחברי הקהילה שבמקום, אולם אלו בוחרים להתעלם מהאב גרג, ונעמדים כולם בתור ארוך מול האב מת'יו. לבסוף, ליסה ניגשת אל האב גרג והשניים נופלים בוכים, האחד בזרועות השני.
צוות השחקנים
הפקה
הסרט צולם בצילומי חוץ בערים שונות ברחבי אנגליה, ובהן לונדון, ליברפול ומנצ'סטר.
הקרנת הבכורה הבינלאומית של הסרט התקיימה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, בספטמבר 1994. הסרט עלה לאקרנים ברחבי בריטניה ב-17 במרץ 1995 ובארצות הברית בשבוע שלאחר מכן. בתום סוף השבוע הראשון להקרנתו בארצות הברית, ב-8 אולמות בלבד, הסרט הכניס $113,430. בסופו של דבר, סך ההכנסות ברחבי ארצות-הברית הגיעו ל-$4,165,845[1].
פרסים ומועמדויות
הסרט היה מועמד לפרס באפט"א ע"ש אלכסנדר קורדה עבור הסרט הבריטי הטוב ביותר, אך הפסיד לטובת "חברים לרצח". הוא זכה בפרס "חביב הקהל" בשנת 1994 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, זכה בפרס "הסרט הבריטי החדש" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי באדינבורו ב-1994, וכן זכה בפרס טדי ב-1995 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. בשנת 1996 לינוס רואץ' היה מועמד לפרס Chlotrudis עבור השחקן הטוב ביותר, אך הפסיד לשון פן (גבר מת מהלך).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
