הרב ישמעאל הכהן

לידה	אפריל 1851 ניסן ה'תרי"א יזד, פרס הקאג'ארית
נרצח	29 באוגוסט 1929 (בגיל 78) כ"ד באב ה'תרפ"ט צפת, פלשתינה (א"י) פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית העלמין העתיק, צפת ישראל ישראל
מקום פעילות	צפת, צפון אפריקה, טורקיה, מצרים והודו
תקופת הפעילות	? – 29 באוגוסט 1929
תחומי עיסוק	דיינות
רבותיו	הרב יוסף חיים מבגדאד
בת זוג	שרה כהן (1873 עד פטירתה) רבקה בארקי (עד פטירתה) רושא צוריאנו (נרצחה עמו בתרפ"ט)
תפקידים נוספים	שד"ר

הרב ישמעאל הכהן (אפריל 1851, ניסן ה'תרי"א – 29 באוגוסט 1929, כ"ד באב ה'תרפ"ט) היה שד"ר מצפת, אב בית דין וחכם באשי בטירה (אנ') (במקורות: תירייא וכן טיריה) שבטורקיה, ולאחר מכן ראש הרבנים, אב בית דין ורבה הראשי הספרדי של צפת. נרצח במאורעות תרפ"ט.

נולד ביזד שבפרס הקאג'ארית בחודש אפריל 1851 (ניסן ה'תרי"א) לרבקה ולרב פנחס הכהן, שהיה אב בית דין בעיר. בשנת 1861 (ה'תרכ"א), בעודו עושה את דרכו לארץ ישראל עם אביו, נפטר זה האחרון, והוא עבר להתגורר אצל דודו אג'א הומאיון הכהן בבגדאד שבעיראק. בגיל 18 החל ללמוד בישיבתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, ובשנת 1871 (ה'תרל"א) עלה לארץ ישראל עם דודו והתיישב בצפת.

בשנת 1873 לערך נישא לשרה, בתו של הרב משה הכהן נהר, שהיה רבה של טירה (בטורקיה), ונכדתו של הרב אברהם פלאג'י^[1], ובתקופה זו נמנה עם תלמידי הרב יעקב הכהן סקלי. בשנת 1876 (ה'תרל"ו), בגיל 25, החל לשמש כחבר בבית הדין של העדה הספרדית בצפת.

יצא מספר פעמים בשליחות כשד"ר מטעם כוללות העיר למרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, הודו ומצרים. כשחזר לצפת בשנת 1900 (ה'תר"ס), מונה לרב הראשי הספרדי וראש הרבנים בעיר, ולאחר פטירת אשתו שרה, נישא לרבקה (ריקוג'ה) בארקי, מן העיר איידן.

בשנת 1906 (ה'תרס"ו) עבר לטירה הסמוכה לאיזמיר, שם שימש כחכם באשי וכאב בית הדין המקומי במשך 14 שנים. בתקופת שהותו בטורקיה, החליפו רבי ישועה ואעיש לתפקיד אב בית הדין של צפת. בתקופה זו נפטרה אשתו רבקה, והוא נישא לרושא בת הרב חיים דוד צוריאנו, רב העיר איידין. לאחר שביתו נשרף יחד עם חיבוריו וספריו, האמין כי זהו מעין עונש על כך שעזב את ארץ ישראל, ולכן שב לצפת בשנת 1919 (ה'תרע"ט) ומונה לשמש שוב כרב וכאב בית הדין של העדה הספרדית בעיר עד לשנת 1927 (ה'תרפ"ז)^[2].

במשך חייו ניהל התכתבות ערה עם רבני דורו, והשיב לשאלות רבות בענייני הלכה. כן חתם יחד עם הרב אברהם לייב זילברמן והרב אפרים שרגא וינגוט על מכתב המתיר לכהנים לעלות ולהתפלל בקברו של רבי שמעון בר יוחאי, לאחר בדיקה הלכתית מקיפה ובדיקה מעשית בשטח^[3].

בתחילת שו"ת "בד דוד" של קרוב משפחתו^[4] רבי דוד חי אדרעי שנדפס בצפת בשנת ה'תרפ"ב מופיע מכתב הסכמה שכתב רבי ישמעאל^[5].

כשפרץ הטבח בצפת, ב-29 באוגוסט 1929 (כ"ג באב ה'תרפ"ט), הערבי ששימש כגוי של שבת בקהילה היהודית נקש על דלת ביתו, וכשנפתחה, התפרצו הפורעים אל הבית^[6] בעודו לומד ופצעו אותו ואת אשתו רושא. הוא נפטר מפצעיו לאחר מספר שעות, ב-30 באוגוסט 1929 (כ"ד באב ה'תרפ"ט). אשתו הובהלה לחיפה וכעבור מספר ימים נפטרה.

הסטנדר עליו למד בעת הירצחו מוצג במוזיאון בבריטניה^[7].

הרב ישמעאל הכהן נישא שלוש פעמים. אשתו הראשונה הייתה שרה, בת הרב משה הכהן נהר שהיה הרב של טירה, שהייתה נכדתו של רב העיר איזמיר אברהם פלאג'י^[1].
לאחר פטירתה נשא את רבקה (ריקוג'ה) בארקי מן העיר איידין, טורקיה, ולאחר פטירתה נשא את רושא בת הרב חיים דוד צוריאנו, רבה של איידין.

נינו הוא החוקר הרב דב הכהן.

מספר חיבוריו נותרו בכתב יד, וחלק מחידושיו ושאלותיו הודפסו בספרי חכמי דורו כגון בספר "יש'א איש" לרב יעקב שאול אלישר, בספר "משה האיש", לרב חיים משה אלישר ובספר "ביכורי יעקב" לרב יעקב חי זריהן.

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', ירושלים תרצ"ח (עמ' 302)
• דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ג, (עמ' 1189 - 1190)
• דב הכהן, ‏"לתולדות זקני ר' ישמעאל ב"ר פנחס הכהן הי"ד", יוסף שרגא (עורך), מיזד לארץ הקדש, ירושלים תשמ"ז (עמ' 205 - 212), באתר Academia.edu
• גיורא פוזיילוב, רבי ישמעאל הכהן הי"ד ויהודי פרס בעיר-הקודש צפת, הנ"ל, חכמיהם של פרס ואפגניסטן, ירושלים תשנ"ו (עמ' 50 - 57)

מדיה וקבצים בנושא ישמעאל בן פנחס הכהן בוויקישיתוף

• דוד תדהר (עורך), "ישמעאל בן פנחס הכהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1189
• ישמעאל ב"ר פנחס הכהן, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל מאת משה דוד גאון, באתר HebrewBooks
• ישמעאל הכהן ז"ל (אורכב 11.08.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר גל-עד
• ישמעאל הכהן באתר לעד לזכר נפגעי פעולות האיבה מטעם הביטוח הלאומי.