שער החיבור "כסא דברכתא", לר' משה הכהן נהר, שנדפס יחד עם מהדורת "קריית ספר", איזמיר תרכ"ג (1863).
הרב משה הכהן נהר, המכונה אבא (תקפ"ה, 1825 בערך - כ"ב בתמוז תרנ"ד, 26 ביולי 1894), היה רב באזמיר, בטבריה ובצפת ורבה של תירייא (Tire) הסמוכה לאזמיר. מחבר ספר כסא דברכתא.
סופר מהיר נכדי החכם השלם והכולל עצום ורב נעים זמירות ישראל כמה״ר משה הכהן נהר נר״ו דבספרים שכתב עושה וי״ו דשלום חסר העוקץ...
— ספר חיים סימן א״ך דף ע״ב עמוד ב
.
שימש כרב של הכפר בורון אבאד הסמוך לאיזמיר, משם שלח רבי משה שאלות לרבי חיים פלאג'י[4]. לאחר מכן כיהן כרבה של תירייא הסמוכה לאזמיר. עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. דן עם חכמי דורו, וביניהם רבי משה בארקי[5], ורבי חיים בנימין פונטרימולי בספרו פתח הדביר[6] שכותב לרב משה ”אהבת עולם אהבתיך” (פתח הדביר, כסא דחיי (סימן ק"ץ)). הוציא לאור את ספר קרית ספר לרבי מנחם המאירי בשתי מהדורות[7] עם הקדמה ממנו.
בתר"י עזב את טבריה ועבר לגור בצפת. שב לאיזמיר ושם נפטר בכ"ב בתמוזהתרנ"ד (1894). רבי יוסף פלאג'י ספד לו[8].
צאצאיו
בתו שרה נישאה לרב ישמעאל הכהן, רבה של צפת. בתו רבקה נישאה לרבי אליהו, בנו של רבי מאיר הכהן ובנם היה רבי דוד רחמים הכהן, שנפטר בה' בטבתתרמ"ד בימי אביו וסבו בעודו מאורס אך טרם נישא. בת אחרת (ששמה לא נודע) נישאה לרב שמואל ממן.[9]
ספרו
קונטרס כסא דברכתא (בתוך 'קרית ספר' אזמיר תרכ"ג) - ט"ז סימנים: שו"ת ובירורי הלכה בענייני מידות, שעורים וספק ברכות וכן קונטרס בנושא כתיבת סת"ם. אותו הדפיס יחד עם ספר קרית ספר לרבי מנחם המאירי. כתב גם את ההקדמה לספר יד הנהר[1] לאביו, רבי דניאל.
^למשל:"שמעתי מפי נכדי הרב ועצום ספרא רבה ויקירא כמהר"ר משה הכהן נהר נר"ו בעל ספר "כסא דברכתא". (נפש כל חי מערכת מי את ס'). במקום אחר החבי"ף מכנהו 'ידי"ן החה"ש נכדי הפוסק ה"י'. וראה: פתח הדביר ח"א או"ח סימן קצ, דף ריד, ע"ב בכסא דחיין. ראה עוד ב "חיים לראש" בסוף הספר דף ק"י ע"א. מועד לכל חי סימן ל"א אות פ"א ובמקומות נוספים.
