נולד בקושטא[1] או בשאלוניקי[2] או באזמיר[3] בסביבות שנת שע"ה[4] (1615) לרבי אליהו חזן. גדל בקושטא, וייתכן שלמד בנערותו למד אצל המהרי"ט.[5] על ילדותו מעיד:”מבן י"ב שנים הייתי מתאבק בעפר רגלי החכמים השלמים המעמיקים בהלכה ולא מנעתי עצמי מלקבוע ישיבה בכל יום זולת אם אירע אונס ואחר שגדלתי בין החכמים הרבצתי תורה בתלמידים והרחבתי גבולי בתלמידים” (עין יהוסף, הקדמה). בנו מעיד עליו כי הנהגתו זו התחיל כבר מגיל תשע.[6]
אזמיר
בסביבות שנת ה'ת' עבר לאזמיר וכיהן כרב קהילת קודש וישיבת נוה שלום בעיר, שרובה היו יוצאי פורטוגל. שם התקין לראשונה לימוד הלכה קבוע אחרי התפילה תמורת פרס קבוע. מנהג זה התקבע בקהילה והתרחב בהמשך לקהילות נוספות עד שבזמן הרב חיים פאלאג'י היה זה המנהג הרווח בבתי הכנסיות באזמיר[7]. לימד בישיבת ק"ק שלום: ”ומסכת שבועות אשר אני עומד עליה היום בפרק שבועת העדות עם חברת החכמים השלמים העומדים בישיבה של ק"ק שלום יע"א חברים מקשיבים לקולי ואני לקולם” (עין יוסף (דרושים) הקדמה). כיהן כמו"ץ וכן כדיין יחד עם הרב חיים בן יוסף בנבנישתי והשניים חתומים יחד על פסק בנושא היתר עגונה על ידי גוי המשיח לפי תומו, בשנת תכ"א[8]. בני דורו משבחים אותו, וביניהם מרן החבי"ב[9] והרב חסדאי הכהן פרחיה בספרו תורת חסד[10]: ”החכם השלם בחכמה ובבינה ובדעת ובכל מלאכה מלאכת שמים”. התכתב גם עם מהר"ם בן חביב[11].
בשלב מסוים התעוור לתקופה של שנה וחצי: ”אשר באתי בתכלית העורון וסמיות עינים ואור עיני אין איתי והייתי ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה ואמרתי אבד נצחי ותוחלתי מה' אותי נהג וילך כשנה וחצי חשך ולא אור אך כי שב ידו מבלע יד החסד והרחמים בעבור שמו הגדול קו לקו זעיר שם זעיר שם עד שהייתי יכול לקרוא באותיות, באותיות רש"י וכיוצא וכ"ש לכתוב בספר...” (עין יוסף, דרושים, הקדמת המחבר נר"ו). בעקבות חזרת מאור עיניו קרא לספריו עין יוסף ועין יהוסף, כפי שמכנה אותם הרב חיד"א, "שתי העיניים"[12].
ירושלים
בשנת ה'ת"ן בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם התקבל בשמחה רבה: ”וישמח כל העם מאד, בא ברוך ה' קדוש יאמר לו, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו בישישים חכמה”[6], שם כיהן כאב"ד, חתם על פסק להתרת עגונה יחד עם רבני ירושלים[13]. בשנת התנ"ד חתם שם על תקנת פרעון האלמנות יחד עם רבני העיר[14]. חתום יחד עם רבני ירושלים על אגרת השליחות לרבי משה ששפורטש[15]. והשתתף בפולמוס אודות רבי משה חאגיז, כאשר בשנת ה'תנ"ד חתם על אגרת המדברת בשבחו, ובשנת ה'תנ"ח חתם על מכתב תקיף כנגדו לקהילת ליוורנו.[16]
הרב כלב חזן, שכיהן כדיין באזמיר יחד עם רבי חיים בנבנישתי, ומימן את הוצאת ספרי אביו[18] כמו כן הבטיח פרס למי שימצא את חידושי אביו על מסכתות בבא קמא ושבועות.[19]
חתניו של הרב היו: הרב יעקב קרודו, מו"ץ באזמיר וייתכן שחיבר פירוש על התנ"ך[20]. והרב אברהם אלגאזי השני, בנו של רבי נסים שלמה אלגאזי. נינו של הרב יוסף היה הרב ישראל יעקב אלגאזי, ונכד נכדו היה המהרי"ט אלגאזי
מתלמידיו נמנה רבי אברהם בן יצחק אזובי, שגם הגיה את ספר עין יוסף
תקופת חייו של הרב הרב יוסף חזן על ציר הזמן
ציר הזמן
חיבוריו
עין יוסף (אזמיר ת"מ) חלק ראשון - דרושים על סדר התורה עד פרשת משפטים. החלק השני נכתב כמתואר בהקדמה, אך לא נדפס.
כתב חידושים גם על מסכת בבא קמא ומסכת שבועות (דיהנפורט תס"ח), אך בעקבות שריפה בבית הדפוס אבדו כל העותקים. כתב גם פירוש על עין יעקב וכן שו"ת וחידושים על מסכתות נוספות (סנהדרין וכתובות) וכן קונטרס בענייני נדר ונזירות שמשון.
תשובות ממנו נדפסו בספר בעי חיי, ספר תורת חסד[21], בספר חקרי לב ובשו"ת רבינו יצחק אלגאזי[22].
בשנת התשנ"א נדפסו הערותיו מכתב יד על ספר הרא"ם שנמצא בספריית האדמו"ר מקארלין בקובץ בית אהרן וישראל[23]
^שו"ת חקרי לב, חו"מ ח"ב סימן ז, שו"ת מהרמב"ח, הוצאת מכון חכמת שלמה, סימן רמ"ד ורמ"ה,ספר עין יהוסף, מהדורת זיכרון אהרן ה'תשפ"ב, נספח התשובות, סימן יא-יג
^רבי יהודה ב"ר עמרם דיוואן, חוט המשולש (קושטא התצ"ט) סימן כו דף מ"ט ע"ד.
^ריבקינד, אגרות י-ם, שי לישעיהו, תל אביב התשט"ז עמ' 226-228
^מהר"ם חאגיז, שבר פושעים, (אמסטרדם ה'תע"ד), עלזי בכל לב בת ירושלים עמוד א-ב. הבלין, רבי אברהם הלוי בעל גינת ורדים ובני דורו, חיבור לשם קבלת התואר 'דוקטור לפילוסופיה', שבט התשמ"ג, הערה 287.
