יצחק זיו-אב נולד בסמולנסק שבאימפריה הרוסית להוריו מרים ואברהם. האב היה חרשתן, בעלים של בתי חרושת אחדים לנסירת עצים לתעשיות קתירובים, ואף הקים מפעל לייצוא עצים מרוסיה לארצות שונות, לרבות ארץ ישראל. זיו-אב זכה בנעוריו לחינוך עברי לאומי. למד וסיים בית הספר תיכון רוסי ואחר כך למד בפקולטה לפדגוגיה של אוניברסיטת סמולנסק. במקביל, נכנס לפעילות ציבורית והיה חבר מערכת העיתון "דרך הפועל", יומון המחוז הסובייטי בברית המועצות.
בארץ ישראל - 1926–1948
בגיל 19, ביוני 1926, עלה לארץ ישראל עם משפחתו: הוריו ושני אחיו נחום ואליעזר. בני המשפחה התיישבו על קרקע שנרכשה במושבהמגדיאל. כשנה לאחר העלייה, נפטר האב (בט"ז בשבט תרפ"ז 1927), וקברו היה הראשון שנכרה בבית הקברות של מגדיאל. זיו-אב עבד בצעירותו בחקלאות במגדיאל. אחר כך, בשנים 1930-1933 עבד כמרכז ועד המושבה. באותה תקופה החל לכתוב מאמרים בעיתונות
"השדה"[1], "הארץ" ו"דואר היום"[2]. בשנת 1932 הוא כתב בהארץ על ענייני השרון[3]. בשנים: 1934 – 1935 עבד כעוזר למזכ"ל התאחדות האיכרים[4].
נשא את דבורה (דורה) לבית קוברינסקי (1913 - 1995), בוגרת גמנסיה הרצליה, ילידת רוסיה ובוגרת "בית הספר הגבוה לכלכלה" בגרנובל, שבצרפת. לימים, יושבת ראש הוועדה לזכויות האשה בוויצו. ילדיהם הם אברהם, איש עסקים וצייר; ואהרון-שמאי (ארי), שופט שלום בתל אביב (נפטר ב-1991).
זיו-אב החל לעבוד כעיתונאי ביומון "הבוקר" של מפלגת "הציונים הכלליים", מאז הקמתו באוקטובר 1935, ושימש בתפקידים אחדים; היה כתב, מזכיר המערכת, ובהמשך משנה-לעורך. עמד בקשרים פוריים עם המשורר אורי צבי גרינברג,[5] ועם המשורר חיים גורי.[6]
הוא נחן בכושר נאום. והופיע, בין השאר, בתחנת השידור המנדטורית "קול ירושלים", בתוכנית "ארץ לא נודעת". במסגרת זו סיפר למאזיניו על תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
בשנת 1947, כאשר גבר המתח בין "ההגנה" לבין אצ"ל ולח"י, היה בין משכיני השלום שבין המחנות.[7]
במדינת ישראל - 1948–2002
זיו-אב היה פעיל במיזמים ציבוריים רבים. הוא היה פעיל מרכזי במפלגתו "הציונים הכלליים",[8] ובהמשך ב"גח"ל" (ראשי תיבות: גוש תנועת החרות – המפלגה הליברלית).
בשנים 1959–1975 היה חבר הנהלת "ארגון החקלאים העולמי" (IFAP). בשנים 1960–1998 – חבר בדירקטוריון קרן קיימת לישראל ויושב ראש ועדת הפיתוח וחבר ועדות החינוך והארגון. בשנת 1962 – היה יושב ראש ועד ציבורי ממלכתי לציון "שנת ראשונים". בשנים 1967–1958 יזם את הקמת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והיה יושב ראש ההנהלה שלה. בשנת 1972 היה חבר ועדת עציוני, ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט העליון משה עציוני שחקרה שחיתויות והטיות תוצאות משחקים בליגה הלאומית בכדורגל[9]. בשנת 1982 התמנה ליושב ראש הוועד הציבורי הממלכתי לציון אירועי "מאה שנות התיישבות"; והופקד על תוכניות לשימור מורשת ההתיישבות כגון "יום התלם הראשון" (1983), "על משמרות" באתר המושבה החרבה משמר הירדן (1984) ו"מסע אל השורשים" (1987) באתר הזיכרון של ראשון לציון. בשנת 1985 היה מיוזמי הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
אותות ועיטורים
זיו-אב זכה לאותות ולעיטורי כבוד רבים, בהם: "יקיר משפחת האדמה", "יקיר מושבות הגליל", אזרח כבוד של כפר תבור, מזכרת בתיה, כרמי יוסף והעיר רמת גן, שבה התגורר בשכונת "שיכון ותיקים" משנת 1952 ועד יום מותו.
זכרו
לאחר פטירתו, כתב עליו העיתונאי משה בן-שחר, באפריל 2002, כי היה אחד העיתונאים הנחשבים בארץ ישראל בתקופת המאבק של היישוב העברי נגד שלטונות המנדט, ומאמריו משכו רבים בשל ההתנסחות הבהירה של יעדי היישוב והתנועה הציונית בארץ ישראל. לדבריו, היה נוהג יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, להדריך את אנשיו לקרוא את מאמריו של זיו-אב בעיתון "הבוקר", כחומר למחשבה ולחינוך. "לא רק זאת, מכיוון שזיו-אב נחשב לאיש אמין מאוד, היו באים לביתו ראשי האצ"ל, כשהם מחופשים, במטרה להעשירו בהבנת עמדותיהם הפוליטיות".[10]
במתחם המושבה החרבה משמר הירדן יש אתר לזכרו.
כתביו ופרסומיו
ארכיונו של יצחק זיו-אב נמצא בארכיון הציוני בירושלים. רשימת התיקים בארכיון ראתה אור בשנת תשנ"ט 1999 בהוצאת הארכיון הציוני.
אנשי תש"ח, (עורך: שמעון יהב), ירושלים : תנועת המורים למען קרן קיימת לישראל - המחלקה לחינוך, תשמ"ט 1989
כל התקוות נולדות מחדש : החיזיון המופלא של ראשונים לקריאה ולעיון למסכת ולמופע ב"יום התלם הראשון" ובאירועי ההתיישבות, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשמ"ג 1983
יום משפחת האדמה : 60 שנה להתאחדות האכרים : כ"ב באלול תשל"ג, 19 בספטמבר 1973, תל אביב: קרן לסיוע ולהשתלמות של התאחדות האכרים בישראל, תשל"ג 1973
מחיר החפש, תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, תש"י
מגילת שמונים שנה בעשור לישראל, תל אביב: הבקר, תשי"ח 1958
אין לי ארץ אחרת, הוצאת מלוא, תשנ"ז 1997
יפים הלילות בכנען, תל אביב: הוצאת מעריב, תשמ"ח 1988
עולם לחיות בו: מסעות, תל אביב: הוצאת אל"ף, תשכ"ב
מגבול לגבול: אנגליה, צרפת, עדן, פרס, תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, תשי"ב 1952
עולם אחר : יומן דרכים: סינגפור, אוסטרליה, ניו זילנד, פיליפינים, הונקונג, יפן, תאילנד, תל אביב: הוצאת אל"ף, תשכ"ח 1967
את אחי אני מבקש, תל אביב: הוצאת נ. טברסקי, תדש"ו - פרקי ריפורטז'ה ממסעו באירופה
אגד החיות, (ציירה: איזה), תל אביב : הוצאת מ’ ניומן, תש"ז
מבוא: איך בנוי צה"ל, בתוך: עמנואל הרוסי, צבא הגנה לישראל, ירושלים: המכון להשכלה ציונית
ספרים שערך
(עם ש' שמואלי), דרכי בנינה, התפתחותה ותוכניות העתיד של רמת גן : דינים וחשבונות, מאמרים וצלומים, סקירות לתקופת 45/1944
(עם יעקב חורגין וש' שמואלי, רמת גן, תרפ"ב-תש"ז 1921–1946 : ספר יובל, רמת גן, הוצאת המועצה המקומית רמת גן, 1946
קובץ שנערך מכתביו
עם ואדמתו : שיבה לאדמה - סוד תחייתנו, היצמדות לאדמה - ערובה לקיומנו : חומר עזר למורה ולמדריך, ירושלים: הוצאת קק"ל, תשנ"ב
