יצחק אבן עזרא

יצחק אבן עזרא
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק בן אברהם אבן עזרא (1114 – 1158) היה ממשוררי יהדות ספרד בימי הביניים.

קורות חייו

יצחק אבן עזרא נולד בקורדובה בשנת 1114 לאברהם אבן עזרא (ראב"ע). מגיל צעיר עסק במסחר והיה כנראה בעל אישיות אסרטיבית, שכן משיריו עולה שהוא נקלע לעימותים מרובים.

יש חוקרים שמזהים אותו עם יצחק קרובו של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), המוזכר במכתב מן הגניזה, ולדעת פרופ' שלמה דב גויטיין, יצחק אבן עזרא נשא לאישה את בתו של ריה"ל[1], זיהוי שעליו חלקו חוקרים אחרים כגון פרופ' ישראל לוין. יצחק אבן עזרא יצא כנראה עם רבי יהודה הלוי כאשר הוא עזב את ספרד והחל את מסעו לארץ ישראל בסביבות שנת 1140, וייתכן שגם אביו אברהם אבן עזרא התלווה אליהם לצפון אפריקה[2].

למצרים השניים בוודאי הגיעו יחד, למצרים שכן בגניזת קהיר התגלתה איגרת שמתארת את הגעתם של רבי יהודה הלוי ועמו יצחק אבן עזרא לאלכסנדריה, ואת קבלת הפנים הנרגשת שלה זכו מהקהילה היהודית בעיר[3]. באלכסנדריה הם שכנו מחג הסוכות עד חנוכה בארמונו של הדיין, הרופא והפייטן האלכסנדרוני אהרון בן ישועה אבן אלעמאני, שלכבודו חיבר אבן עזרא שיר שבח.[4] אחר כך שהה בקהיר, וכתב שירי שבח לראש יהודי מצרים שמואל בן חנניה הנגיד ולכבודם של אישים חשובים נוספים.

בעוד שרבי יהודה הלוי המשיך את המסע לארץ ישראל (לא ידוע האם השלים אותו), פניו של אבן עזרא היו מועדות לבבל. ייתכן שהוא ציפה למצוא שם טיפול רפואי למחלה שלקה בה - כבר בראשוני שיריו במצרים מופיע מוטיב המחלה ורמזים לכך שלקה בעיוורון. בשנת 1142 הוא הגיע לאזור דמשק, שם פגש את ראש ישיבת גאון יעקב, אברהם בן מזהיר שישיבתו שכנה בדמשק או בסביבתה לאחר שהישיבה הארץ ישראלית התפצלה לשתי ישיבות, בסוריה ובמצרים, עקב כיבושי הצלבנים וההכרח לצאת מארץ ישראל. יצחק אבן עזרא חיבר ארבעה שירי שבח עבור הגאון, שמצידו כתב את פתיחתו של כתב היד העיקרי של שירי אבן עזרא ששרד עד היום (כתב יד סילוירה), ואולי אף העתיק את כולו[5].

כעבור חודשים בודדים יצחק אבן עזרא כבר הגיע ליעדו הסופי, בגדאד, בה שכן בביתו של אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי (הידוע בכינויו "נתנאל"), רופא ופילוסוף יהודי נודע שהתאסלם בערוב ימיו. המשורר יהודה אלחריזי בספרו תחכמוני מציין שאבן עזרא המיר את דתו לאסלאם:

"וְיִצְחָק בְּנוֹ גָּם הוּא מִמְּקוֹר הַשִׁיר שָׁאָב. וְעַל שִירֵי הַבֵּן מִזִּיו הָאָב. אַךְ בְּבוֹאוֹ לְאַרְצוֹת מִזְרַח. כְּבוֹד ה' עָלָיו לֹא זָרָח. וְהֵסִיר מֵעָלָיו מְעִילֵי הַדָּת הַיְקָרִים. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים. "[6]

לדעת חלק מן החוקרים ההמרה התרחשה במהלך מסעו, כנראה עוד במצרים, ואחר כך הוא חזר ליהדות. דעה זו מסתמכת בעיקר על השיר "יריבוני עלי עזבי" בו הוא ביקש מחילה מאלוהים וכתב שהתאסלם למראית עין בלבד, ושכעת הוא חזר ל"צל כנפי השכינה". אמנם, השיר לא מופיע בכתב היד העיקרי של שיריו ואין ודאות שיצחק אבן עזרא אכן חיבר אותו, ולכן חוקרים אחרים סבורים שהמרת הדת התרחשה באחרית ימיו בבבל, בהשפעת מורו נתנאל.

יצחק אבן עזרא נפטר בשנת 1158 בגיל צעיר, כנראה באזור עיראק. הוא נפטר עוד בימי חייו של אביו, שחיבר על כך את הקינה "אבי הבן". הקינה כוללת את השורות הבאות:

בָּכֹה אֶבְכֶּה בְּכָל-רֶגַע וְאֶשָּׂא נְהִי נִהְיָה,

בְּזָכְרִי זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים מוֹתוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה –

וְצֵאתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְנַפְשִׁי עָלָיו הֹמִיָּה,

עַד-שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל-בֵּיתִי לַיְלָה וְיוֹמָם בּוֹכִיָה;

כַּמָּה תְלָאוֹת מְצָאוּנִי – וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק![7]

על פי השורה "עַד-שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל-בֵּיתִי לַיְלָה וְיוֹמָם בּוֹכִיָה", יש חוקרים ששיערו שאברהם אבן עזרא הביא את בנו יצחק לקבורה בארץ ישראל, אך אין דרך לאמת השערה זו.[8]

שירה

שירתו של יצחק אבן עזרא מרשימה בעצמת מבעה הפיוטי והפיגורטיביות העשירה שבה. אבן עזרא מפגין גמישות ועושר לשוני רב בשיריו, שברבים מהם הוא ביטא את סבלו ואת מצוקותיו הרבות, שפך את ליבו על הקשיים בחייו או ניגח את היריבים שלו.בציטוט של יהודה אלחריזי שהובא למעלה, נאמר שהוא ירש את כישרון השירה של אביו, אברהם אבן עזרא.

סגנונו של יצחק אבן עזרא בשיריו דומה לזה של אביו והוא מושפע גם משירתם של רבי יהודה הלוי רבי משה אבן עזרא ורבי שלמה אבן גבירול. לצד זאת שיריו משקפים גם את הייחודיות האישית שלו. בהתאם לנהוג בשירת ספרד, יצחק אבן עזרא שיבץ בשיריו פרטים ביוגרפיים על עצמו.

נראה שהשירים שבידינו הם רק שרידים מעטים מהדיוואן השלם של שיריו, שכן הם אינם מגוונים מספיק עבור משורר ברמתו. מבחינת התקופות חסרים שירים מן התקופה שקדמה להגעתו למצרים, מבחינת התוכן חסרים שירי קודש, משלים וחידות, שירי מסע ועוד, ומבחינת הסגנון מגוון המשקלים והחרוזים קטן מן המצופה[9]

יצירתו בדפוס

לקריאה נוספת

  • Menahem Schmelzer, 'On the fate of the unique manuscript of Isaac ibn Ezra’s "Diwan",' in: Arthur A. Chiel (ed.), Perspectives on Jews and Judaism: Essays in Honor of Wolfe Kelman, New York: Rabbinical Assembly, 1978, pp. 369-372.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה ד. גויטיין, רבנו יהודה הלוי לאור כתבי הגניזה, תרביץ כד, (תשט"ו - 1955), עמ' 141-143
  2. ^ י"ל פליישר, "רבנו אברהם אבן עזרא באפריקה", ממזרח ומערב ג', עמ' 81-91.
  3. ^ שלמה דב גויטיין, "הפרשה האחרונה בחיי רבנו יהודה הלוי", תרביץ כד (תשט"ו - 1955), עמ' 27, שורות 23-25.
  4. ^ מנחם חיים שמלצר, יצחק אבן עזרא שירים, Bet ha-midrash le-Rabanim be-Ameriḳa, 1980, עמ' י', שיר ח', ועמוד 82, מסת"ב 978-0-87334-011-3. (בiw)
  5. ^ מנחם חיים שמלצר, יצחק בן אברהם אבן עזרא - שירים, ניו יורק: בית המדרש לרבנים באמריקה, תשמ"א, עמ' ו-ח
  6. ^ יהודה אלחריזי, תחכמוני - שער שלישי, אתר פרויקט בן יהודה.
  7. ^ הקינה "אבי הבן" באתר פרויקט בן יהודה
  8. ^ שרה כ"ץ, 'על כמה מן 'הסתומות' בחייו של ר' יצחק אבן עזרא', בתוך: יהודית דישון, אפרים חזן (עורכים), מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן: ספר היובל לפרופ’ יהודה רצהבי, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"א, עמ' 326-327.
  9. ^ נחמיה אלוני, [על יצחק בן אברהם אבן עזרא, "שירים", י"ל עפ"י כתבי יד... על ידי מנחם חיים שמלצר (תשמא).], קרית ספר נו, ג, תשמא, עמ' 488-493
  10. ^ ביקורות: נחמיה אלוני, 'יצחק בן אברהם אבן עזרא, "שירים"', קריית ספר נו, ג (תשמ"א), 488–493; הרולד שימל, 'במשקל אמת ומידת הזמן: יצחק בן אברהם אבן עזרא, שירים', מאזנים נד, 6 (תשמ"ב), 16–19; Luis Vegas Montaner, 'Menahem H. Schmelzer, "Isaac Ben Abraham Ibn Ezra, Poems",' Sefarad 41 (1981), 154-158.