PROFILPELAJAR.COM

אנדרטת "עבודה והגנה" של בתיה לישנסקי ביער חולדה

שדרת דקלי הוושינגטוניה שמובילה לבית הרצל מצפון

יער חולדה הנקרא גם יער הרצל, נמצא מזרחית לקיבוץ חולדה. היער ניטע לראשונה בשנת 1907 סביב חולדה הישנה לזכרו של בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים שנפטר בשנת 1904. יער חולדה הוא היער הנטוע הראשון של הקרן הקיימת לישראל. ביער נטועים עצי מחט, עצי אשל, עצי חרוב, עצי זית ועצי ברכיכיטון. במקום נמצאת חוות חולדה ובית הרצל שהיוו את מקום ההתיישבות של חולדה הישנה.

נטיעת היער והקמת חוות הלימוד

בנק אנגלו-פלשתינה רכש בשנת 1905 כ-2,000 דונם באזור חולדה עבור התנועה הציונית. ב-1907 החלו בנטיעת עצי זית ביער לזכרו של הרצל. קרן קיימת לישראל הכינה משתלה בלוד ומינתה ב-1908 את האגרונום משה ברמן כאחראי לנטיעות ביער. העבודה בוצעה על ידי פועלים ערבים. מעשה זה עורר התמרמרות רבה בקרב פועלים יהודים, שתמהו מדוע יער על שם המנהיג הציוני החשוב ביותר ניטע על ידי פועלים ערבים. כאות מחאה עקרו פועלים מהמושבות באזור את השתילים שנטעו הערבים, אך נטעו אותם מחדש כדי לא לגרום נזק למשתלה.^[1]

המנהל הראשון היה האגרונום לואי בריש, אבל חוסר ניסיונו ותנאי השטח שלא היו מוכרים לו הקשו על עבודת הנטיעות. לכן מתוך 12 אלף שתילי זית נקלטו רק שלושת אלפים. בתום שנה פיטר ארתור רופין את בריש ושכר את שירותיו של האגרונום יצחק וילקנסקי, לימים מייסד מכון וולקני. וילקנסקי שינה את פניה של חולדה והפך אותה לחוות לימוד. הוא הוסיף לצד כרמי הזיתים עצי בוסתן, חורש ויער, ביניהם עצי שקד, אורנים, שיטים, ברושים וחרובים. הוא זרע שדות פלחה והקים רפת ולול.^[2] ב-1909 הוקמה במקום חווה חקלאית ובית גדול למגורי מנהל החווה שהיה אמור לשמש גם כמוזיאון הרצל.^[3] בחצר חולדה התיישבו פועלים שעסקו בנטיעות יער הרצל.

בשנת 1912 תוגברה הנקודה על ידי קבוצת חלוצים שהקימו בחצר משק חקלאי. למקום הובילה דרך עפר לא סלולה ותחנת הרכבת הקרובה הייתה בוואדי צראר, היא תחנת נחל שורק, במסילת הברזל בין ירושלים ליפו, המרוחקת כשני קילומטר מהיישוב.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ננטשה החווה והארבה שפשט על הארץ כילה את הנטיעות. עם סיום המלחמה הגיעו לחולדה קבוצות של חלוצים שקידמו את רעיון הנטיעות ויישוב הארץ.

מלחמות והתיישבות

בתקופת מאורעות תרפ"ט, בכ"ח אב, בליל 28 באוגוסט 1929, התנהל בחווה קרב עיקש בין ערביי הסביבה שתקפו אותה לבין המגינים, אשר מנו 24 לוחמים בפיקודם של מתניה אברמסון ואפרים צ'יזיק שנהרג בקרב. אחותו שרה צ'יזיק נהרגה בקרב להגנה על תל חי. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד והמגינים פינו את החווה והתבצרו בבית הרצל. בהתערבות המשטרה הבריטית פונו הלוחמים מהבית והמקום נשדד ונשרף. הבריטים סירבו לאפשר ללוחמים לפנות איתם את גופתו של צ'יזיק. שיירי הגופה נותרה בשטח כשבוע, ורק אז הצליחה אחותו לארגן קבוצת חברים שבאה לחולדה בליווי של כוח בריטי, וקברה אותה בחולדה.^[4]

לאחר המאורעות טיפלה קרן קיימת באתר ושמרה על היער ועל שרידי החווה. החווה שימשה מרכז אימונים של ארגון ההגנה. בשנת 1931 התיישבו בחווה אנשי קבוצת גורדוניה מפולין, שעברו בשנת 1937 כקילומטר וחצי מערבה אל חולדה החדשה.

ב-1943 ערכו הבריטים בחולדה, לראשונה בתולדות היישוב העברי, חיפושים למציאת נשק המוחזק בצורה בלתי חוקית. הם הצליחו לגלות פגזי מרגמה אחדים, וכתוצאה מכך נעצרו כמה מחברי הקבוצה ונאסרו לתקופות ממושכות.

חולדה חלשה על צמתי הדרכים לירושלים ומילאה תפקיד חשוב במלחמת העצמאות. היא שימשה בסיס יציאה לרוב השיירות שיצאו לירושלים שהייתה תחת מצור. כיום ניצבת בצומת חולדה אנדרטת הגבורה לזכרם של פורצי הדרך לירושלים.^[2]

שחזור

במסגרת חגיגות ה-50 למדינה הוכרז המבנה כאתר לשימור. הקרן הקיימת לישראל שיקמה אותו בסיוע המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ורשות הטבע והגנים. בשנת 1976 הוקם בה מרכז שדה של משרד החינוך ושל הקרן הקיימת לישראל. ביער הוכשר מסלול סיור טבעתי הכולל את החווה, בית הרצל, האנדרטה לזכרו של אפריים צ'יזיק שנבנתה על ידי הפסלת בתיה לישנסקי, ומשאבות ששימשו לקו אספקת המים לירושלים במלחמת העצמאות. כמו כן הוקמו במקום "חורשת רחל" לזכרה של רחל המשוררת שנפטרה בשנת 1931 ומחצבה שהופעלה על ידי אנשי חולדה כדי לספק אבנים לבניין בתקופת המאורעות ומאוחר יותר שימשה כמטווח של "ההגנה".

המקום נפתח למבקרים בשנת 2000. היער משתרע על פני שטח בן למעלה מ-200 דונם וכולל חניונים, שולחנות לפיקניק וברזי מים. היער הוא גן לאומי המנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל. מהאנדרטה יוצאת דרך עפר לכיוון חולדה, שמצידיה שדרת דקלי וושינגטוניה. הדרך מסתיימת במצפה טל על שם סגן טל צמח, יליד חולדה, שנהרג בפעילות מבצעית בשנת 2002.

ממערב ליער חולדה נמצאת בריכת בטון גדולה שממנה יצא "קו השילוח" שהזרים מים אל העיר ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות, לאחר שהקו הראשי לירושלים חובל.

מצפון וממערב ליער חולדה משתרעים כרמים יפים של יקבי ברקן שבקיבוץ חולדה. בשטחי הכרמים עובר קטע שביל האופניים "סובב לב גזר", שאורכו כ-12 קילומטר, והוא סובב בשטחים חקלאיים של ישובי המועצה האזורית גזר.

בחלק הצפוני-מזרחי של יער חולדה נמצאת בריכת חורף נחל שחם. בבריכה גדלים קנים והיא משמשת בית גידול לדו-חיים ובעלי חיים נוספים.

לקריאה נוספת

ספי בן-יוסף, מדריך ישראל החדש כרך 10 בעריכת יואב רגב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כתר וידיעות אחרונות, 2001. עמודים 63–65, 82.
זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד 1986. עמודים 2228–2230, 2889.
כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא תשל"ח 1978. עמוד 141.
יזהר סמילנסקי, החורשה בגבעה, הוצאת זמורה ביתן, 1990.

קישורים חיצוניים

יער הרצל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
ירוק ביער חולדה, מגלים מגזין תיירות
יעקב שקולניק, חניוני קק"ל במרכז (יער חולדה), אתר סנונית
יער חולדה - בית הרצל, קק"ל
מפת יער חולדה
סובב מסלול פנימי - יער חולדה, משרד החינוך מנהלת הטיולים
רונית סבירסקי, יער חולדה: למה הרצל לא גר בבית הרצל?, באתר ynet, 25 בנובמבר 2011
ד"ר ענת אביטל, יער חולדה ובית הרצל: מסלולי טיול, אופניים וחניונים, אתר "מטיילים עם ענת".
משה גלעד, בית הרצל סגור לציבור, באתר הארץ, 8 ביוני 2022
גלעד כרמלי, בלב היער: בית הרצל המפואר שנבנה ב-1909 נפתח למבקרים, באתר ynet, ‏21 במאי 2023

הערות שוליים

^ י' בלוך, "מראשית כנרת ודגניה", בתוך, ספר העלייה השנייה, ברכה חבס עורכת בהשתתפות אליעזר שוחט, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ז, עמ' 403
^ ¹ ² רונית סבירסקי, יער חולדה: למה הרצל לא גר בבית הרצל?, באתר ynet, 25 בנובמבר 2011
^ מוזיאון הרצל הוקם לימים בהר הרצל.
^ יהודה עציון, בזעתם ודמם: בני משפחות בלינקוב וצ'יזניק בבניין הארץ והגנתה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, עמ' 409-390