PROFILPELAJAR.COM

יוסף לטיף
**Yusef Lateef**
	לטיף בפסטיבל הג'אז של דטרויט, 2007
לידה	9 באוקטובר 1920; צ'טנוגה בטנסי, ארצות הברית
פטירה	23 בדצמבר 2013 (בגיל 93); שאטסברי, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם לידה	ויליאם עמנואל הדלסטון
שם במה	Yusef Lateef
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1955–2013 (כ־58 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת ויין, אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, בית הספר מנהטן למוזיקה
עיסוק	מוזיקאי, מלחין
סוגה	ג'אז, הארד בופ, מוזיקת עולם, הזרם השלישי
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	סקסופון, חליל צד, אבוב, בסון
חברת תקליטים	פרסטיז' רקורדס, אטלנטיק רקורדס, סבוי רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	קנונבול אדרלי
פרסים והוקרה	אמני הג'אז של NEA
	www.yuseflateef.com
	פרופיל ב-IMDb

יוּסֵף לטיף (באנגלית: Yusef Lateef;‏ 9 באוקטובר 1920 – 23 בדצמבר 2013) היה מוזיקאי ג'אז ומוזיקת עולם, נגן כלי נשיפה מעץ בהם סקסופון וחליל צד ומבין הבודדים שניגנו באבוב ובבסון בג'אז. כמו כן ניגן בבנסורי (חליל צד הודי עשוי במבוק), ארגול וכלים נוספים שמוצאם מאסיה ואפריקה. מראשי וראשוני המשלבים בין מוזיקת עולם לג'אז. פרופסור למוזיקולוגיה, תאורטיקן של ג'אז ומוזיקת עולם ודובר של הקהילה האחמדית בארצות הברית.

קורות חיים

נולד בעיר צ'טנוגה בטנסי כויליאם עמנואל הדלסטון. ילדותו ונעוריו עברו עליו בעיר דטרויט אליה עקרה משפחתו כשהיה בן 5. בנעוריו שמע בעירו מוזיקאים מובילים כויברפוניסט מילט ג'קסון, נגן הקונטרבס פול צ'יימברס והגיטריסט קני בורל וחבר אליהם כנגן סקסופון. כאשר מלאו לו 18 כבר היה נגן בעל ניסיון מסוים והחל לנגן בתזמורות ביג בנד תחת השם ויליאם אוונס.

ב-1949 הזמין אותו דיזי גילספי לנגן בתזמורתו. לטיף ניגן בתזמורת זו פחות משנה וחזר לדטרויט על מנת ללמוד הלחנה ב-Wayne State University. באותה תקופה התקרב לאסלאם, לקהילת האחמדים המתונה, התאסלם ושינה את שמו.

המשך הקריירה המוזיקלית

לטיף חזר לנגן באופן מקצועי ב-1957 בפרץ יצירתיות שהניב ארבעה תקליטים: The Sounds of Yusef, Other Sounds, Jazz Mood ו-Prayer to the East. בהמשך הקליט את התקליטים Into Something ו-Eastern Sounds יחד עם נגנים ממסורת הג'אז ונגני כלי הקשה מסורתיים. הקלטות אלה הציגו לעולם הג'אז צליל שונה המושפע ממוזיקה הודית ומוזיקה ערבית תוך שילוב כלי נגינה מזרחיים עם כלים מסורתיים של ג'אז וכלים קלאסיים כאבוב ובסון. לטיף יצר מרקם צלילי שונה מהמוכר אך נגיש לאוזן המערבית, למעלה מעשור לפני אמנים ש"גילו" את מוזיקת העולם כג'ורג' האריסון. הלחנים התבססו על סטנדרטים מוכרים, בלוז ועיבודים לשירים פופולריים (כגון השיר הרוסי אוצ'יצ'ורנייה ("עיניים שחורות")). לצליל שהציג הייתה השפעה מכרעת על ג'ון קולטריין^[1]. לטיף היה חבר חשוב בחבורה שגיבש קולטריין בחברת התקליטים !Impulse(אנ'), בה הקליט לטיף במהלך שנות השישים את גוף ההקלטות החשוב והמשפיע ביותר שלו^[2].

ב-1960 ניגן עם צ'ארלס מינגוס ובשנים 1962–1964 היה חבר ברביעיית קנונבול אדרלי. בסוף שנות השישים שילב השפעות ניכרות של גוספל כפי שניתן לשמוע בתקליטיו Detroit ו-Hush'n'Thunder. בשנות השמונים פנה לכיוון העידן החדש ואלבומו מ-1987, Yusef Lateef's Little Symphony, זיכה אותו בפרס גראמי עבור "אלבום העידן החדש הטוב ביותר" לאומה שנה. בשנת 1992 ייסד את חברת התקליטים YAL Records . ב-1993 הלחין את The African American Epic Suite, יצירה בת ארבעה פרקים לתזמורת סימפונית ורביעיית ג'אז, המשלבת מוטיבים מתקופת העבדות בארצות הברית ומהמאבקים לשוויון זכויות.

קריירה אקדמית

בשנת 1969 קיבל תואר בוגר מבית הספר מנהטן למוזיקה וב-1970 קיבל תואר מוסמך בהוראת מוזיקה והחל ללמד בבית הספר. בשנת 1972 קיבל משרת פרופסור בקולג' במנהטן. ב-1975 קיבל תואר דוקטור בלימודי מוזיקה מערבית ואיסלמית מאוניברסיטת מסצ'וסטס (UMass). בין השנים 1980–1986 שימש כחוקר במכון ללימודי תרבות בניגריה.

לטיף פיתח תחום לו הוא קורא "מוזיקה אוטופיזיופסיכית" (Autophysiopsychic Music), לפיה כל מוזיקאי חייב לשאוף שהמוזיקה שלו תנבע מתוך המקום הפיזי, הרוחני והנפשי שלו (לטיף אף הקליט ב-1977 תקליט בשם Autophysiopsychic (אנ') יחד עם נגן הפלוגלהורן ארט פארמר). על המוזיקאי ללמוד לשלב בין החוויה לבין הניסיון והידע. לטיף שולל למעשה שיוכים ז'אנריים, כיוון שהם מגבילים את היצירתיות. הוא כתב ספרים ומאמרים, והחיבור החשוב והממצה שלו בתחום הוא Yusef Lateef's How To Improvise Soul Music.