יוחנן השמונה עשר[1], נולד בשם ג'ובאני פסאנו (באיטלקית: Giovanni Fassano; 960 – יולי 1009), היה אפיפיור ברומא בין השנים 1003–1009.
ביוגרפיה
פסאנו נולד בשנת 960 ברומא, כבן לכומר רומאי. בצעירותו הוא פנה ללימודי כמורה, וב-2 בפברואר 1002 מונה לקרדינל על ידי האפיפיור סילווסטר השני.
לאחר מותו של קודמו יוחנן השבעה עשר, נבחר פסאנו כאפיפיור ב-25 בדצמבר 1003. במהלך שלטונו שלט ברומא למעשה ג'ובאני קרסנציו, ממשפחת קרסנטי. תקופת כהונתו הייתה מלווה במלחמות בעקבות הסכסוך בין היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבין ארדואינו מאיבראה, שהכתיר את עצמו כמלך איטליה לאחר מותו של אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כמו כן באותה תקופה פעלו הסרצנים מאמירות סיציליה בחופשיות, ופשטו ללא הרף על חופי הים הטירני.
במהלך כהונתו הוא אישר הקמת בישופות חדשה בבמברג, שעסקה בניצור שבטי הסלאבים, והצליח ליישב סכסוך בין אב המנזר של פלרי לבין הבישופים של סנס ואורליאן. כמו כן הוא הצליח ליצור התקרבות מסוימת בין הכנסיות המזרחית והמערבית, ושמו אף הוזכר לברכה בקונסטנטינופול.
ביולי 1009 פרש יוחנן השמונה עשר למנזר, שם מת זמן קצר לאחר מכן, ובמקומו מונה כאפיפיור סרגיוס הרביעי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים