יוהאן גוטפריד מיתל
(בגרמנית: Johann Gottfried Müthel, בלטבית: Johans Gotfrīds Mītels; 17 בינואר1728 – 14 ביולי1788) היה מלחין ונגן עוגב וצ'מבלו גרמני. בשלושת העשורים האחרונים לחייו התיישב בליבוניה. יחד עם קארל פיליפ עמנואל באך היה נציג של הסגנון הסער והפרץ באמנות ההלחנה.
עד כמה שידוע, היה הראשון שהשתמש במילה "פורטפיאנו" כלומר פסנתר, בפרסום של עבודה מוזיקלית, בכותרת הדואט שלו לשני קלאוויקורדים, לשני צ'מבלי או שני פורטפיאנו (1771), דבר ששיקף את העלייה בפופולריות של הפסנתר (פורטפיאנו) באותה תקופה.
ביוגרפיה
יוהאן גוטפריד מיתל נולד במלן (Mölln), 30 ק"מ מדרום לעיר ליבק, בדוכסות לאונבורג, (כיום בשלזוויג-הולשטיין, גרמניה) כילד החמישי מבין תשעה ילדים. אביו, כריסטיאן קספאר מיתל (1696 - 1764) היה נגן עוגב בכנסיית סט. ניקולאי Nikolaikirche בליבק וידיד של המלחין טלמן.
בשנת 1750 מיתל קיבל חופשה על מנת להשתלם אצל יוהאן סבסטיאן באך בלייפציג. הוא היה לתלמידו האחרון של באך, שלשה חודשים לפני מות המוזיקאי הגדול. באותם הימים הוא רשם כמה מהעבודות האחרונות של המורה שהתעוור, בהן פנטזיה כרומאטית וחלקים מהספרון לעוגב.
לפי הביוגרף של באך, פיליפ שפיטה, מיתל עמד על יד באך בעת ששכב על ערש דווי ומילא את מקום המנוח למשך תשעה שבועות.
ב-1751 חזר לחצר הדוכס של מקלמנבורג-שוורין ונשאר שם עוד שנתיים, עד שהוחלף על ידי אחיו הצעיר.
בשנת 1753 התיישב בעיר ריגה, בליבוניה, (כיום חלק מלטביה), אז בשליטת האימפריה הרוסית, בעקבות אחד מאחיו שעבר לגור שם. בריגה פרסם את עבודותיו הראשונות בשנת 1756. בעת חייו פרסם יצירות ספורות. החל משנת 1755 עבד כמנצח (Kapellmeister) של תזמורת פרטית, ומאוחר יותר, בשנת 1767, מונה נגן העוגב של כנסיית פטר הקדוש בריגה, משרה שהחזיק עד מותו בשנת 1788.
נפטר בגיל 60 ביננהוף Bienenhof, על יד ריגה, כיום בישומויז'ה Bišumuiža בליבוניה, לטביה של היום, (אז בשליטת רוסיה).
פרסומו כווירטואוז של כלי המקלדת וכמלחין
בחזית - הכנסייה הלותרנית פטר הקדוש בריגה, שבה פעל מיתל כנגן עוגב
למרות המרחק בין ריגה ובין שאר המרכזים המוזיקליים באירופה וחרף מיעוט יצירותיו, שמו של מיתל הלך לפניו במיוחד בגין אמנות נגינתו הווירטואוזית. זכה להערכה רבה מצד היסטוריון המוזיקה האנגלי בן זמנו, צ'ארלס ברני ומצדו של המשורר ונגן העוגב כריסטיאן פרידריך דניאל שובארט שציין כי המבינים בדבר ששמעו את נגינתו לא יכלו שלא לשבח את הזריזות, הדיוק והקלילות שבהן התגבר על הרים של מכשולים". יש סבורים שהייתה לו גם יכולת אלתור מרשימה בכלי המקלדת, כולל הצ'מבלו, שנראה כי היה הכלי המועדף בעיניו.
להערכתו של מלקולם בויד, חלק מיצירתו מושפעת על ידי באך, בעוד ביצירות אחרות הפגין "מקוריות כמעט רצונית",
[1]
קוריוז
מיתל זוכה לאזכור מיוחד בסיפור הקצר של הסופר האמריקאי ג'פרי יוג'נידס, "Early Music" - "מוזיקה עתיקה".
יצירות
רוב יצירותיו של מיתל לא פורסמו בחייו ועדיין כמה מהן לא הוצאו לאור במהדורה רשמית. אף יצירה שלו לעוגב, שהיה כלי נגינתו העיקרי, ואף אחת מעבודותיו לכלי נגינה שלא ממשפחת כלי המקלדת לא פורסמה בעת חייו
.svg){kind=logo}
