בשנים 1993–1998 למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. הוא עשה דוקטורט ב-Jesus College שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן (Gunn), בשנים 1998–2002. עבודת הדוקטורט עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-15–16 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. הוא השלים בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2003–2005.
הררי התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2003–2011 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בנובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה למדעים.
בספרו "ההיסטוריה של המחר", בפרק התודות, מספר הררי כי הוא מודטויפאסנה, משנת 2000, [9] שיטה שלמד ממורו ס.נ. גואנקה (ספרו זה אף מוקדש לאותו מורה). הררי כותב שם "לא יכולתי לכתוב את הספר הזה בלי הניסיון והידע שרכשתי באמצעות תרגול ויפאסנה במשך כ-14 שנים". הררי השתתף בקורסים ויפאסנה בני 10 ימים, ואף בקורסים ארוכים בהרבה של עד 60 יום, בישראל ובעולם, והיום הוא מורה עוזר (Assistant Teacher) ומנחה קורסי ויפאסנה במרכזים המלמדים זאת על פי גואנקה. במאמר בנושא במוסף הארץ[10] תוהה הררי "אולי יש מקום לרתום את הטכניקות הללו (מדיטציות שונות כגון ויפאסנה) לטובת המחקר המדעי של התודעה?". בעקבות כך אימץ הררי אלמנטים מהבודהיזם, בהם כפירה בקיום של נשמה ואני קבוע, ראיית הקיום כרצף של חוויות ותופעות ארעיות וחולפות ושימת דגש על אושר וסבל.
טרנס-הומאניזם
הררי הביע פעמים רבות תפיסות עולם, אשר יש המפרשים אותן כקרובות לטרנס הומניזם. זוהי גישה פילוסופית המנסה להבין ולהעריך את האפשרויות להתגבר על 'מגבלותיו הביולוגיות' של האדם באמצעות קדמה טכנולוגית, וחיבור בין גוף האדם למכונות.
בספרו, "קיצור תולדות האנושות" משנת 2011, כתב: "נכון הוא הדבר, שאין לנו עדיין היכולת להשיג זאת, אך ניכר שאין מכשול טכנולוגי בלתי-עביר, אשר ימנע מאיתנו לייצר בני-אדם עליונים (Superhumans). המכשולים המרכזיים הינם התנגדויות אתיות ופוליטיות, אשר האטו את המחקר בבני אדם. ולא משנה כמה משכנעים טיעונים אתיים אלה עשויים להיות, קשה לראות כיצד הם יוכלו לעצור בעדו של הצעד הבא לאורך זמן, במיוחד כאשר מה שעל השולחן הינו האפשרות של הארכת חיי אדם לנצח, כיבוש מחלות בלתי-ניתנות לריפוי, ושדרוג של יכולותינו השכליות והרגשיות"[11].
בינואר 2018 נשא הרצאה בוועידה של הפורום הכלכלי העולמי, שכותרתה: "האם העתיד יהיה אנושי?"[12]. אותה שנה אמר באירוע של הפורום: "אנחנו אחד הדורות האחרונים של הומו-סאפיאנס. בדור הבא, אנחנו נלמד כיצד להנדס גופים ותודעות"[13]. בנובמבר 2019 בראיון לרשת החדשות CNN, אמר כי: "... הדבר החיוני ביותר לדעת בנוגע לחיים במאה ה-21, הוא שבני אדם הם כעת חיות הניתנות לפריצה"[14]. בכנס נוסף של הפורום הכלכלי העולמי, התייחס הררי לאחד מספריו, ואמר: "השאלה הפוליטית והכלכלית הגדולה של המאה ה-21, תהיה: בשביל מה אנו זקוקים לבני אדם? או לכל הפחות: בשביל מה אנו צריכים כל-כך הרבה בני אדם?"[15].
באתר האינטרנט שלו הביע הררי את העמדה לפיה הוא "איננו טרנס-הומאניסט", גרס כי "אמירותיו בעניין פריצה לבני אדם נועדו להזהיר מפני מה שממשלות רודניות עלולות לעשות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת", וחידד כי הוא מאמין "שלאפשר שדרוג של בני אדם באמצעות בינה מלאכותית הוא רעיון מסוכן"[16].
ביולי 2018 בביקור בלוס אנגלס החליט הררי לא לשתף פעולה עם הקונסוליה הישראלית בעיר, בנימוק שמבחינתו מדובר ב"זרוע ארוכה של מדיניות ממשלת ישראל אשר מגבילה את חופש התקשורת, הביטוי, היצירה והמחשבה", זאת כמחאה בין היתר על חוק הפונדקאות וחוק הלאום[22]. בראיון עימו אמר הררי כי “הספרים שלי מצליחים לשנות לטובה את הדימוי של ישראל בקרב קהלים מגוונים, מסין ועד טורקיה. עם זאת, אני מעדיף שלא להופיע כנציג רשמי של ממשלת ישראל הנוכחית, מכיוון שעבודתי כחוקר וכסופר מושתתת על היכולת לחקור, לחשוב ולכתוב באופן חופשי, ואילו ממשלת ישראל הנוכחית מערערת באופן שיטתי ומכוון את חופש התקשורת, חופש הביטוי וחופש המחשבה בישראל"[23].
הררי מהבולטים מהפעילים במחאה נגד הרפורמה המשפטית ואף נאם בחלק מההפגנות שמלוות את המחאה[24][25]. הוא מתח ביקורת חריפה על הציונות הדתית, שלדבריו פונה נגד ערכי הדמוקרטיה והשוויון ומובילה לחורבן הבית[26]. ביולי 2023, פרסם מאמר דעה ובו כתב, בתמצות עיקרי הדברים, כי "הממשלה קרעה את העם לגזרים", "יש לייצר חוזה חברתי חדש כי החוזה החברתי הנוכחי בישראל מת", "צריך לכונן אספה לאומית חדשה במקום כנסת ישראל הנוכחית", ונכון "לעצור את כל התהליכים במדינה עד שהדברים הללו יתרחשו"[27]. מספר ימים לאחר מכן, התראיין להסכת של לקס פרידמן, בו נשאל בנוגע לדעותיו על בנימין נתניהו[28]. בראיון זה חזר על הטענות ממאמר הדעה שפרסם זמן קצר קודם לכן. כן הוסיף, בתמצות עיקרי תשובותיו: "הם (חברי הממשלה) מנסים בגלוי להשיג כוח בלתי-נדלה, ומדברים בגלוי על כך שמן העת שיהיה להם את (הכוח) הזה, הם ייקחו את זכויותיהם של ערבים, של חברי הקהילה הגאה, של נשים, של יהודים חילונים... לכן יש מאות אלפי ישראלים ברחובות... אני הולך לרבות מן ההפגנות הללו... אם ישראל, כמעצמה גרעינית, תהפוך לדיקטטורה פונדמנטליסטית, הדבר יכול להצית אש במזרח התיכון... מדוע חברות פרטיות שובתות? אין לכך תקדים. זה נובע מההבנה שהצלחה כלכלית לא תסייע לנו תחת דיקטטורה משיחית...".
חיים אישיים
יובל נח הררי נשוי לאיציק יהב, בעבר מפיק מופעי תיאטרון וכיום מנהלו האישי[29]. השניים נישאו בקנדה. מתגוררים במסילת ציון.
ספריו
קיצור תולדות האנושות – יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת דביר. הספר סוקר את מהלך ההיסטוריה האנושית מהופעת האדם ועד ימינו, תוך התמקדות בנקודות המפנה החשובות ותהליכי המפתח של ההיסטוריה. הספר זכה להצלחה עולמית, תורגם לכשלושים שפות ומכר כשמונה מיליון עותקים. עתיד לשמש בסיס לפרויקט דוקומנטרי, אותו יביים אסיף קפדיה (אנ') ויפיק רידלי סקוט[30]. המחזה צעד – תמונות מחיי המין האנושי נכתב בהשראת הספר על ידי צבי סהר. ההצגה הועלתה על ידי אנסמבל עיתים בקאמרי ביולי 2023[31].
תולדות האנושות / היסטוריה מאוירת – ספר בשני חלקים, החלק הראשון יצא לאור באוקטובר 2020 והחלק השני יצא במרץ 2022 בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר הוא גרסת קומיקס דיגיטלית המציגה את התפתחותו של האדם בכל רחבי כדור הארץ. זהו מסעהרפתקני אל העבר[34].
היצורים שלא עוצרים: איך בני האדם השתלטו על העולם – ספר מאויר וצבעוני, לילדים ונוער. יצא לאור באוקטובר 2022 בהוצאת דביר[35].
נקסוס - קיצור תולדות המידע, מתקופת האבן לבינה המלאכותית - ספטמבר 2024 בהוצאת דביר[36][37].
Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600
הספר "Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600" ("זכרונות צבאיים מתקופת הרנסאנס: מלחמה, היסטוריה וזהות") יצא לאור בשנת 2004 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של הררי.
Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550
הספר "Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550" ("מבצעים מיוחדים בעידן האבירות") יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת Boydell & Brewer.
הספר מתאר את המבצעים המיוחדים בימי הביניים, כגון התנקשויות, חטיפות, פעולות חבלה והסתננויות. הוא מנסה להראות שהם מילאו תפקיד מכריע בעולם המלחמה של ימי הביניים ולעיתים היטו את הכף במערכה או במלחמה.
The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000
הספר "The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000" ("החוויה האולטימטיבית: התגלות בשדה הקרב ויצירתה של תרבות המלחמה המודרנית, 1450–2000") יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת Palgrave-Macmillan. הספר עוסק במקום של חוויית הפרט בתרבות המלחמה המערבית, ובוחן את הצורה שבה אנשים חווים מלחמה וחושבים עליה. הוא מתאר את היווצרותה של תרבות המלחמה המודרנית.
הערכת פועלו
ספרו של יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, נבחר על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה כאחד הספרים החשובים לקריאה והוא השווה אותו לביקור שלו בפירמידות של גיזה[38].
יש המותחים ביקורת על הררי בשל קביעות שאינן מבוססות ולעיתים אף סותרות את הקונצנזוס המדעי, ומצביעים על כשלים וסתירות פנימיות בשיטתו או בכתביו[40].
הפילוסוף פרופסור מאיר בוזגלו, מבקר חלק מהקביעות של הררי וטוען כי יש בספר תיאורים חדים ואף מבריקים, אולם לעיתים הם אינם עומדים בפני הביקורת, כמו הטיעון כי "ביסוד הפוליתיאיזם עומדת תפיסה מטפיזית האומרת שיש אל יחיד אדיש", או ההגדרה של אושר וסבל כמאזנים שונים של תחושות גופניות, וכן בדוגמאות נוספות[41]. עם זאת, בוזגלו מאוד ממליץ לקרוא את ספריו של הררי, משום שיש בהם הרבה אינפורמציה, הרבה מאוד תובנות מרתקות, מעוף ובעיקר עניין.
הכלכלן ד"ר אורי כץ טוען כי כתיבתו של הררי בנושאים כלכליים לוקה בבורות, חוסר הבנה ותקיפת אנשי קש. כך למשל תיאורו לגבי מקורות המהפכה התעשייתית עומד בסתירה מוחלטת לספרים ולמאמרים של בכירי החוקרים בהווה ובעבר, ובניגוד ל"עשרות ספרים עבי כרס" שנכתבו בנושא[42].
ד"ר משה רט כתב כי "למרבה הצער, עיון בספריו מגלה שההילה שנקשרה לאיש רחוקה מאוד מלהיות מוצדקת. ספריו ומאמריו של הררי מלאים בכשלים, שגיאות, סתירות עצמיות וחוסר הבנה מביך של רבים מהנושאים עליהם הוא כותב"[43] וכי "מאמרו של הררי (בנוגע לתרומה השולית של היהדות לאנושות) לוקה בכשלים לכל אורכו"[44]. ביחס למאמר זה כתב הרב והפילוסוףמיכאל אברהם כי "יובל נח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו"[45].
הרבחיים נבון כתב כי "שני ספריו של יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר") הם פרויקט מרשים של היסטוריה ופילוסופיה, אך בכמה סוגיות אנושיות מרכזיות נראה שהאידאולוגיה גוברת על האמת"[46].
קו ביקורת נוסף מתמקד בכך שהררי מציג את מצבו של המין האנושי כיום דרך עדשה צרה של אתוס אינדיבידואליסטי נאו-ליברלי. דני גוטוויין קובע שספרו של הררי "21 מחשבות על המאה ה-21" מציג עמימות מכוונת שנמנעת מלבקר את מוקדי הכוח והשיח אותו הם מקדמים: "הוא מפקיע סוגיות אלה מהקשריהן החברתיים, מציג אותן כבלתי פתירות מבחינה פוליטית והופך את ההתמודדות אתן לעניין אישי"[47]. בדומה לגוטוויין, גיל חיזי טוען שהפרשנות שהררי מציג למגפת הקורונה ממשיכה להציב במרכז את יחסו של הפרט אל טכנולוגיות המידע, בהמשך לנטייתו של הררי להמעיט את הדיון בנושאי רווחה, התאגדויות חברתיות ותפיסות עולם תלויות תרבות[48]. תומר לביא מוסיף ומזהיר שעל פי תורתו המוסרית של הררי, היחיד עסוק בזכויותיו הפרטניות ונמנע מלהתחייב לחמלה לשאר בני המין האנושי[49].
בעקבות הסכמתו להשמטת ביקורת על שלטון פוטין בתרגום לרוסית של ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21", נשמעה טענה שהררי בגד בערכים שהוא עצמו מטיף להם[50]. הררי השיב לביקורת זו שללא הסכמתו לשינויים מעטים בספר, הוא לא היה מאושר לפרסום ברוסיה. הוא הוסיף שרוסיה היא מדינה לא דמוקרטית והוא לא היה מוכן לשנות את הרעיונות והמסרים המרכזיים, אך כדי שהספר ייצא לאור ברוסיה הוא היה מוכן לשינוי הדוגמאות. הוא ציין "אני חושב שהתשלום של שינוי דוגמאות ספורות שווה את הרווח של הגעה לקהל הרוסי"[51].