יואכים (חיים) גנז (בגרמנית: Joachim Gaunse או באנגלית: Joachim Gans; חי במחצית השנייה של המאה ה-16, בערך 1550–1600) היה מהנדס מכרות ומטלורג, חלק ממשלחתו של וולטר ראלי, והיהודי המוכר הראשון שכף רגלו נחתה על אדמת אמריקה הצפונית (מושבת רואנוק, כיום צפון קרוליינה - 4 ביולי 1584).
קורות חיים
גנז נולד באמצע המאה ה-16 בערך, בפראג, בוהמיה, כיום הרפובליקה הצ'כית, קרוב משפחה ככל הנראה לדוד גנז, האסטרונום היהודי בן אותה תקופה ואותה עיר. עבד, התמחה ואף התפרסם ברבים בתור מהנדס מכרות, בעיר המכרות יואכימסטאל (Joachimsthal), שבמערב בוהמיה. שמו הגיע עד לאנגליה ולמרות האיסור עוד מימי אדוארד הראשון, 1290, על כניסת יהודים לממלכה, הוא הוזמן על ידי שליחי סיר פרנסיס וולסינגהם, מזכירה הראשי של המלכה אליזבת' הראשונה, לסייע בפיתוח מכרות וזיקוק מתכות, בעיקר נחושת בה התמחה, אך ככל הנראה גם במכרות הפחם של ויילס[1][2].
ב-1581 מוזכר שמו לראשונה במסמכים אנגליים, כמהנדס מכרות ומטלורג, היושב באזור קאמבריה, בצפון מערב אנגליה, אשר המציא תהליך מהפכני לזיקוק עפרות נחושת[3]. מסתבר שהוא קיצר את תהליך הזיקוק, משישה עשר שבועות לארבעה ימים בלבד ועוד הצליח אף למצוא דרך להשתמש בעפרות שייוותרו לצורכי תעשיית הטקסטיל.
אמריקה
באפריל 1584 שלח סיר וולטר ראלי, על פי זיכיון שקיבל מהמלכה אליזבת' הראשונה, משלחת אנגלית לצפון אמריקה. הייתה זו המשלחת האנגלית הראשונה שעתידה הייתה להקים שם התיישבות. אמריקה כולה נשלטה עד אותה עת על ידי מעצמות אירופאיות אחרות, ספרד, פורטוגל וצרפת. המשלחת הגיעה לחופי אמריקה ב-4 ביולי 1584. ראלי עצמו לא השתתף במשלחת, אך אחד מאלה שכן נכללו בה היה יואכים גנז, שצורף מתוך מחשבה שייתכן שיימצאו בעולם החדש עפרות של מתכות שונות. גנז נחשב לאחד המומחים הגדולים ביותר באנגליה לענייני כריה ומתכות, באותה תקופה.
בכך היה גנז ליהודי הראשון שכף רגלו דרכה על אדמת אמריקה הצפונית בכלל, ומה שיהפוך לימים לארצות הברית, בפרט. יצוין עם זאת, שלואיס קרווחל, שהיה ממוצא יהודי, מהאנוסים, קדם לגנז בכעשר שנים לפחות. הוא הגיע למקסיקו ב-1567 ולחבל הארץ שיהפוך בהמשך לטקסס, ב-1570 בערך.
המשלחת חזרה למולדת ושבה לאמריקה, וביולי 1585 הקימה לראשונה מושבה אנגלית, באי רוהאנוק, סמוך לחופי צפון קרוליינה דהיום וקראה לה "פורט ראלי". נמצאו אף עדויות לעבודה מדעית וזיקוק מתכות במקום, ככל הנראה שאריות עבודתו של גנז. אולם המתיישבים האנגלים הראשונים באמריקה הצפונית, כולל היהודי הראשון, החזיקו מעמד 11 חודשים בלבד, כנגד קשיים רבים ואף התקפות אינדיאנים. ביוני 1586 חזרו כל אנשי המושבה לאנגליה, בשייטת בפיקודו של פרנסיס דרייק.
סוף הדרך
גנז מוזכר בכתובים בפעם האחרונה בשנת 1589. מסתבר שהוא התגורר בבריסטול ולימד עברית את הבריטים, שביקשו לקרוא את התנ"ך בשפת המקור. בהיותו יהודי הגאה ביהדותו, הרבה להתווכח עם נוצרים בנושאי דת. באחד הימים מצא לעצמו את היריב הלא נכון לוויכוח, בישוף דווקא, בשם ריצ'רד קרטיס. וזה הלשין עליו לשלטונות, שהוא יהודי, הכופר בישו. באותה עת היה עדיין שריר וקיים באנגליה החוק בן 300 השנים מימי אדוארד הראשון, אשר גירש את כל היהודים מהמדינה. תעבורנה עוד כששים ושש שנים בטרם יעלה אוליבר קרומוול לשלטון ויתיר ב-1655 ליהודים לחזור. גנז נעצר, והועמד לדין בפני מועצת זקני בריסטול (Aldermen), מעין מועצה עירונית שהיא גם גוף שיפוטי מקומי, הפועל מכוח חוקים ומנהגים אנגליים עתיקים. עקב מעמדו של גנז, סירב גוף מקומי זה לשפוט אותו והעביר את העניין לבית הדין האנגלי הגבוה ביותר, המועצה המלכותית, וגנז עצמו נכלא במצודת לונדון.
השלטונות היססו רבות בנוגע לגורלו, בשל חיוניותו כמהנדס מכרות ומטלורג, ולמרות חטא היותו יהודי. בתקופת ההמתנה הארוכה הוא תרגם לאנגלית ספר שכתב לזרוס ארקר, גרמני שהיה מנהל המכרות של הקיסר בבוהמיה. הספר תיאר דרך יעילה לייצור אשלגן חנקתי, מרכיב חשוב בייצור אבק שרפה, שהוא חומר שעל חשיבותו לכל מדינה באותה תקופה קשה להכביר מדי במילים. גנז שיגר את התרגום לפרנסיס וולסינגהם, מעסיקו לשעבר, יו"ר המועצה, הדנה בעניינו. בצורה זו הזכיר לוולסינגהם ככל הנראה את שרותי העבר שנתן לו בתחום הכריה והכימיה, ורכש שוב את אהדתו. היו לגנז ככל הנראה גם ידידים נוספים במועצה, משום שהם, ביחד עם וולסינגהם הצילו אותו אכן ממוות, אף כי לא ברור אם גורש מהמדינה בסופו של דבר, אם לאו. כל הרשומות הרלוונטיות לגורלו של גנז, אבדו[4].
לאחר מותו
בספרו של פרנסיס בייקון, "אטלנטיס החדשה", אשר יצא לאור לראשונה בלטינית ב-1624, אחת הדמויות המרכזיות הוא יואבין (Joabin), מדען יהודי חכם, המכהן לפי גרסה מסוימת כמושל "בנשלם" (Bensalem). ככל הנראה ביסס בייקון את דמותו של יואבין, על דמותו האמיתית של המדען היהודי יואכים גנז, אותו הוא הכיר היטב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- I. Abrahams, Joachim Gaunse, a Mining Incident in the Reign of Queen Elizabeth, in Transactions of Jewish Historical Society of England, iv
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
