טרזווארוש (רובע 6)

טרזווארוש (רובע 6)
Terézváros
Budapest VI. kerülete
מידע כללי
סוג רובע בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1873
תאריך פתיחה רשמי 1873 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 2.38 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°30′13″N 19°03′57″E / 47.50369°N 19.06583°E / 47.50369; 19.06583
www.terezvaros.hu
(למפת בודפשט רגילה)
 
טרזווארוש
טרזווארוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרזווארוש או רובע 6 של בודפשטהונגרית: Budapest VI. kerülete) אחד מהרבעים החשובים של בודפשט. שמו המסורתי שגם עיריית הרובע משתמשת בו הוא: טרזווארוש - Terézváros, כלומר "עירה של טרז".

מיקום

טרזווארוש הוא אחד הרבעים של בודפשט בצד של פשט. גבולותיו מצפון רובע 13, מצפון מזרח רובע 14, מדרום מזרח רובע 7 ולבסוף הוא תחום על ידי רובע 5 ממערב.

נכון לעכשיו, השטח שנקרא טרזווארוש הוא השטח התחום בין דרך דוז'ה ג'רג', הגשר העילי של קו רכבות הונגריה (מ.א.ב) לוואץ, דרך הפארק העירוני של בודפשט, כיכר לבלדה, רחוב קיראי, כיכר דיאק פרנץ, דרך בייצ'י-ז'ילינסקי, כיכר ניוגטי, דרך ואצי והאזור המוקף על ידי "רכבות הונגריה".

הקרקע: סחף נהר (חול, חצץ, חימר: מתוך מימי הדנובה ונחל ראקוש וכן הענף ה"מת" כלומר שנאטם ויובש של הדנובה העוברת לאורך הקו של השדרה הגדולה של היום, שהיו ממישורי ההצפה של הנהר). גובהו הממוצע מעל פני הים הוא 103–104 מטר.

שכונות הרובע

ישנם הבדלים משמעותיים בין חלקים של הרובע (לדוגמה, בין רובע הווילות והארמונות שדרות אנדראשי לבין האזור סביב תחנת הרכבת ניוגטי פאייאודבר). בשל השגרירויות הרבות בחלק המזרחי של הרובע והווילות האלגנטי באותה השכונה, האזור במזרחי מכונה לעיתים קרובות בפרסומות נדל"ן "הרובע הדיפלומטי".

היסטוריה

התחלה

במאה ה-18 כבר לא היה מספיק מקום בין חומות העיר פשט (בערך הקו של השדרה הקטנה של היום) ולכן האוכלוסייה החלה להתיישב באזורים שבגבולות העיר מחוץ לחומה. במאה ה-18, בחלק מהשטחים מחוץ לחומות העיר היו חולות נרחבים שלא היו מתאימים לעיבוד ולהתיישבות. בתחילה הקימו על חלק מהם חוות מרעה, אחר כך גנים וכרמים. על פי צו העיר (של פשט) משנת 1726, הבעלים חויבו לנטוע על שטחים אלה עצים רבים (ייעור) ואת השטח לעבד כגן. אסור היה להשתמש בקרקעות כאדמות לעיבוד או לגידול דגנים. בשנות השלושים של המאה ה-18 נמצאו כבר "בוסתנים אטרקטיביים, כרמים ופה ושם גם גתות". מאחר שהיה צורך לשמור על היבולים, החקלאים החלו לבנות בתים. האזור (למעשה חלקת האדמה בין הדנובה לבין דרך קרפשי של היום) נקרא אז "הפרבר החיצוני העליון".

הבתים הראשונים בפרברים העליונים נבנו מעבר לשער ואצי, לכיוון שוק הבקר (בדרך בייצ'י-ז'ילינסקי של היום) בין רחובות קיראי לבין רחוב פאולאי אדה של היום. ב-1733 התחילו לנהל את רישום המקרקעין. אז נרשמו 11 בתים, באמצע המאה היו כבר 251, ב-1768 366, ב-1790 יותר מ-500, בסוף המאה המקום כבר היה הפרבר הגדול ביותר של העיר פשט. היו שם בעיקר בתים מרווחים, חצרות בסגנון כפרי, שכללו לרוב גינה קטנה או גדולה.

ב-4 באוגוסט 1751 מריה תרזה ופרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ביקרו בפשט-בודה (לפני כן לא היה שם ביקור של מלך הונגרי יותר מ-200 שנה). לזכר ביקור זה, בשנת 1777 נקרא הפרבר החיצוני העליון החדש בשם טרזווארוש. באותה שנה החלו להיכתב ולהישמר ברובע פנקסי הקהילה הקתולית.

המאה ה-19

טרזווארוש בשנת 1893 (אדום) והיום (כחול) ולפני 1873 (ירוק)

במחצית הראשונה של המאה ה-19, מספר הבתים כמעט הוכפל, מצד אחד בשל שימוש בשטחים חדשים, ומצד שני בשל בנייה צפופה יותר של הקיימים. החלק שממערב לרחוב יוקאי של היום כבר היה בנוי עם בתים של 3–4 קומות רבים ורחובות חדשים רבים נוצרו עקב חלוקות משנה ומבנים צפופים יותר (למשל רחוב Klauzál, Holló). חלק זה שהלך וגדל, אוכלס על ידי בעלי מלאכה וקמעונאים יהודים שיצרו עם הזמן רובע יהודי גדול, לרבות שלושה בתי כנסת גדולים, רומבך, קזינצי ודוהאן.

המאה ה-20 ועד ימינו

טרזווארוש של היום (מתוך מפה משנת 1893)

ברובע נבנו בנייני דירות רבים, שאמנם היו מקושטים יפה מבחוץ, אך לרוב היו צפופים, חשוכים ולא בריאים מבפנים. בשנת 1906 הכריז ראש העיר אישטוואן בארצי על רפורמת תוכנית הבנייה שלו כי "יש לבנות דירות טובות יותר ובריאות יותר לעיר". אף על פי שלא השלים זאת עד הסוף, הוא הצליח לאשר במועצת העיר בנייתם של בנייני מגורים ובתי ספר רבים וטובים יותר.

במלחמת העולם הראשונה הוסבו בתי ספר לבתי חולים, שם טופלו הפצועים.

בתום מלחמת העולם השנייה, בכתובת Nagymező utca 37–39 במרתף התארגנה קבוצת התנגדות אזרחית בהנהגתו של אלברט סנט-גיירגי. חברי קבוצת SZIR (בהנהגת דז'ה ויינברגר) פתחו בהתקפת רימוני יד על מטה מפלגת צלב החץ - בית Hűség (בית הנאמנות), בשדרת אנדראשי 60. היום נקרא בית הטרור. טרזווארוש שוחרר על ידי הצבא האדום ב-18 בינואר 1945.

אוכלוסייה

גידול האוכלוסייה ברוע
שנה תושבים שינוי (%)
1870 39,500
1880 51,963 2,74%
1890 75,300 3,71%
1900 99,500 2,79%
1910 101,519 0,20%
1920 95,525 −0,61%
1930 90,131 −0,58%
1941 96,052 0,58%
1949 82,359 −1,92%
1960 90,448 0,85%
1970 87,937 −0,28%
1980 71,204 −2,11%
1990 59,477 −1,80%
2001 44,137 −2,71%
2011 38,319 −1,41%
2022 37,586 −0,18%

תחבורה

זהו אחד הרבעים עם התחבורה הציבורית הטובה ביותר הודות לשירותי תחבורה עיליים, קו מטרו M3, קו מטרו M1. ברובע נמצאת תחנת הרכבת ניוגטי פאייאודבר, שמקודמתה, Indóház, החלה ב-1846 לפעול קו הרכבת הראשון של הונגריה.

מאמרים קשורים

  • לוחות זיכרון ברובע 6 של בודפשט

גלריה

ראו גם

מאמרים קשורים

  • Kismező, Nagymező, ברודוויי

ספרות

  • Szabó Ferenc: Terézváros Budapest szívében (könyv + CD), 1998, ISBN 9630355779
  • Pille György: A Terézváros kétszáz éve (Riporttörténet), 1970, VI. ker. Tanács VB
  • Varsányi Erika: Terézváros (Budapest városrészei), 1999, ISBN 9639089443
  • Bácskai Vera: Pest város topográfiai mutatója (Terézváros), 1982, ISSN 0133-6908, ISBN 978-963-7374-65-4
  • Spiegler Gyula Sámuel: Adalékok Budapest Székesfőváros Történetéhez, Teréz - és Erzsébetváros, 1904, Budapest
  • Sódor Alajos-Végh Oszkár: Terézvárosi Kis Útikalauz, 1973, VI. ker. Tanács VB
  • Budapest Teljes Utcanévlexikona (Sprinter Kiadó, 2003)
  • Derzsi Elekes Andor: Terézváros, Andrássy út 94 szám (monográfia, elektronikus dokumentum) in: Metapolisz 802 Budapest, 2014, ISBN 963-229-987-6

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרזווארוש בוויקישיתוף