טרזווארוש או רובע 6 של בודפשט (בהונגרית: Budapest VI. kerülete) אחד מהרבעים החשובים של בודפשט. שמו המסורתי שגם עיריית הרובע משתמשת בו הוא: טרזווארוש - Terézváros, כלומר "עירה של טרז".
מיקום
טרזווארוש הוא אחד הרבעים של בודפשט בצד של פשט. גבולותיו מצפון רובע 13, מצפון מזרח רובע 14, מדרום מזרח רובע 7 ולבסוף הוא תחום על ידי רובע 5 ממערב.
הקרקע: סחף נהר (חול, חצץ, חימר: מתוך מימי הדנובה ונחל ראקוש וכן הענף ה"מת" כלומר שנאטם ויובש של הדנובה העוברת לאורך הקו של השדרה הגדולה של היום, שהיו ממישורי ההצפה של הנהר). גובהו הממוצע מעל פני הים הוא 103–104 מטר.
שכונות הרובע
ישנם הבדלים משמעותיים בין חלקים של הרובע (לדוגמה, בין רובע הווילות והארמונות שדרות אנדראשי לבין האזור סביב תחנת הרכבת ניוגטי פאייאודבר). בשל השגרירויות הרבות בחלק המזרחי של הרובע והווילות האלגנטי באותה השכונה, האזור במזרחי מכונה לעיתים קרובות בפרסומות נדל"ן "הרובע הדיפלומטי".
היסטוריה
התחלה
במאה ה-18 כבר לא היה מספיק מקום בין חומות העיר פשט (בערך הקו של השדרה הקטנה של היום) ולכן האוכלוסייה החלה להתיישב באזורים שבגבולות העיר מחוץ לחומה. במאה ה-18, בחלק מהשטחים מחוץ לחומות העיר היו חולות נרחבים שלא היו מתאימים לעיבוד ולהתיישבות. בתחילה הקימו על חלק מהם חוות מרעה, אחר כך גנים וכרמים. על פי צו העיר (של פשט) משנת 1726, הבעלים חויבו לנטוע על שטחים אלה עצים רבים (ייעור) ואת השטח לעבד כגן. אסור היה להשתמש בקרקעות כאדמות לעיבוד או לגידול דגנים. בשנות השלושים של המאה ה-18 נמצאו כבר "בוסתנים אטרקטיביים, כרמים ופה ושם גם גתות". מאחר שהיה צורך לשמור על היבולים, החקלאים החלו לבנות בתים. האזור (למעשה חלקת האדמה בין הדנובה לבין דרך קרפשי של היום) נקרא אז "הפרבר החיצוני העליון".
הבתים הראשונים בפרברים העליונים נבנו מעבר לשער ואצי, לכיוון שוק הבקר (בדרך בייצ'י-ז'ילינסקי של היום) בין רחובות קיראי לבין רחוב פאולאי אדה של היום. ב-1733 התחילו לנהל את רישום המקרקעין. אז נרשמו 11 בתים, באמצע המאה היו כבר 251, ב-1768 366, ב-1790 יותר מ-500, בסוף המאה המקום כבר היה הפרבר הגדול ביותר של העיר פשט. היו שם בעיקר בתים מרווחים, חצרות בסגנון כפרי, שכללו לרוב גינה קטנה או גדולה.
במחצית הראשונה של המאה ה-19, מספר הבתים כמעט הוכפל, מצד אחד בשל שימוש בשטחים חדשים, ומצד שני בשל בנייה צפופה יותר של הקיימים. החלק שממערב לרחוב יוקאי של היום כבר היה בנוי עם בתים של 3–4 קומות רבים ורחובות חדשים רבים נוצרו עקב חלוקות משנה ומבנים צפופים יותר (למשל רחוב Klauzál, Holló). חלק זה שהלך וגדל, אוכלס על ידי בעלי מלאכה וקמעונאים יהודים שיצרו עם הזמן רובע יהודי גדול, לרבות שלושה בתי כנסת גדולים, רומבך, קזינצי ודוהאן.
המאה ה-20 ועד ימינו
ברובע נבנו בנייני דירות רבים, שאמנם היו מקושטים יפה מבחוץ, אך לרוב היו צפופים, חשוכים ולא בריאים מבפנים. בשנת 1906 הכריז ראש העיר אישטוואן בארצי על רפורמת תוכנית הבנייה שלו כי "יש לבנות דירות טובות יותר ובריאות יותר לעיר". אף על פי שלא השלים זאת עד הסוף, הוא הצליח לאשר במועצת העיר בנייתם של בנייני מגורים ובתי ספר רבים וטובים יותר.
זהו אחד הרבעים עם התחבורה הציבורית הטובה ביותר הודות לשירותי תחבורה עיליים, קו מטרו M3, קו מטרו M1. ברובע נמצאת תחנת הרכבת ניוגטי פאייאודבר, שמקודמתה, Indóház, החלה ב-1846 לפעול קו הרכבת הראשון של הונגריה.