PROFILPELAJAR.COM

מכשיר נוקיה N97 – טלפון חכם עם מערכת הפעלה "סימביאן". במכשיר זה ישנה מקלדת הנשלפת מהצד התחתון של המכשיר

טלפון חכם או סמארטפון (באנגלית: Smartphone) הוא מכשיר טכנולוגי דיגיטלי המשמש לתקשורת סלולרית ואינטרנטית בשילוב איתור לוויני, וכולל בתוכו יכולות של מצלמה דיגיטלית, נגן מוזיקה דיגיטלי, והתקנת יישומים, וביניהם רשתות חברתיות, והוא כעין מחשב שולחני.

בדומה למחשב שולחני, גם לטלפון החכם יש מערכת הפעלה ומקלדת (בדרך כלל וירטואלית – להבדיל ממקלדת מוחשית). לעיתים קרובות הטלפון החכם, כמו מחשבי כף היד, נכלל תחת קטגוריית ה־Pocket PC.

מעריכים כי בשנת 2013 נמכרו ברחבי העולם כמיליארד מכשירי טלפון חכם.^[1]

המכשיר שהביא לתחילת התפוצה הרחבה של טלפונים חכמים הוא האייפון מתוצרת אפל, שהדור הראשון שלו הוכרז בשנת 2007, וכלל לראשונה אפליקציות. בשנת 2010 הוכרז הגלקסי S ("גלקסי 1") – הסמארטפון המתחרה של סמסונג לאייפון, אשר מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד.

בהמשך, חברות כמו HTC, סוני מובייל, נוקיה, ASUS, אלקטל, פאלם ומוטורולה, שחלקן פיתחו טלפונים חכמים מבוססי סימביאן, שנחשבת למערכת ההפעלה הוותיקה ביותר לטלפונים חכמים (וכיום נחשבת למיושנת ופיתוחה הופסק ב־2012), עברו לפיתוח טלפונים חכמים מבוססי Windows Phone ואנדרואיד.

התפתחות המכשירים החכמים

סיימון

מכשיר שנקרא "סיימון", מתוצרת IBM הוצג כבר בשנת 1992 והוא נחשב לטלפון החכם הראשון. היות שהטלפון החכם נחשב כמכשיר שהמחזיק בו נושא אותו באופן תדיר, השילוב בין טכנולוגיות תקשורת כגון דור 3 והגמישות המחשובית של מכשירים אלו, מאפשרת ליצור שירותים של מציאות מתוספת – מצב שבו המכשיר מאפשר למשתמש לקבל מידע אודות הסביבה שבה הוא נמצא.

שנות האלפיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המכשיר פורץ הדרך בקטגוריית הטלפונים החכמים היה אייפון של חברת אפל האמריקנית. הוא היה הטלפון הראשון עם דפדוף והפעלה מלאה בעזרת מחוות אצבעות על מסך המגע. לא הייתה בו מקלדת ולא מקשים והמסך מילא את כל שטח הטלפון. בדופן אחת היו שני כפתורי עוצמת קול וכפתור השתקה, ובדופן שנייה כפתור כיבוי והדלקה. המכשיר הראשון בסדרה הוצג לראשונה ב-29 ביוני 2007 כשילוב של טלפון סלולרי, נגן מדיה נייד, ומחשב כף יד בעל קישוריות לאינטרנט. המכשיר הראשון זכה לתגובות נלהבות, והדורות הבאים של הסדרה הניבו רווחים גדולים לחברת אפל. הצלחתו המטאורית הביאה לגל של חיקויים ול"מרוץ חימוש" בין חברות טכנולוגיה שונות כאשר בחזית התחרות באפל עמדה חברת סמסונג הקוריאנית עם מכשירי הגלקסי שלה.

בשנת 2015 הושק שירות AMP שמאפשר ליצור דפים עשירים בתוכן תוך זמן קצר בטלפון חכם. במקביל, תוכנות דומות הושקו על ידי חברות מתחרות, כמו אפל ופייסבוק.

מערכות הפעלה

ישנן מספר מערכות הפעלה לטלפונים חכמים. לרוב, משווקים מכשירי הטלפון החכם כשמערכת ההפעלה מותקנת על גביהם על ידי המשווק.

iOS

ערך מורחב – iOS

עם הופעת האייפון הראשון בשנת 2007, הציגה חברת אפל את מערכת ההפעלה לטלפון החדש, מערכת שנקראה iPhone OS (ראשי תיבות של iPhone Operating System – מערכת ההפעלה לאייפון) המבוססת על Mac OS X. נכון להיום, היא מערכת ההפעלה של המכשירים מבית אפל וביניהם ה-אייפוד טאץ', האייפון והאייפד. ביוני 2010 בעקבות יציאת ה-iPad שונה שמה של המערכת ל-iOS. בהיותה מערכת המיועדת למכשירים ניידים עם ממשק מגע, המערכת בעלת אופטימיזציה גבוהה עם החומרה ובשל כך מציגה ביצועים גבוהים גם במכשירים בעלי מפרט נמוך יחסית.

הגרסה האחרונה (נכון ל-6 במאי 2021): 15.5.1

אנדרואיד

ערך מורחב – אנדרואיד (מערכת הפעלה)

Android OS זוהי מערכת הפעלה הנפוצה מבית גוגל, המערכת הפופולרית בעולם אשר נמצאת נכון למרץ 2022 בגרסה מספר 12. במקור, נבנתה המערכת לטלפונים חכמים בעלי מסך מגע (כמו ה-Google Nexus, HTC One, סדרת סמסונג גלקסי S ועוד), פאבלטים וטאבלטים. הפאבלט (מכשיר סלולרי גדול במיוחד) כולל גם עט כתיבה מתקדם כשיטת קלט נוספת. בנוסף למכשירים אלו, קיימים גם מכשירים שאינם מקיימים תקשורת סלולרית (בדומה לאייפוד) כמו ה-Archos 5 ונגן הגלאקסי WIFI של סמסונג. למעשה, כמעט כל מכשיר טלפון אנדרואיד ללא קו יכול לשמש כמכשיר מולטימדיה או כמחשב כף יד.

מערכות הפעלה שפיתוחן הופסק

PalmOS / webOS

ערך מורחב – webOS

ה-PalmOS, ולאחריה ה-webOS פותחו על ידי Palm. ‏ webOS, המבוססת על מערכת ההפעלה לינוקס, נרכשה על ידי חברת HP כמערכת הפעלה לטלפונים חכמים, מחשבי לוח ואפילו מחשבים רגילים. ב-18 באוגוסט 2011 הודיעה HP כי היא מפסיקה לחלוטין את פיתוח מערכת ההפעלה webOS, ולא תשתמש בה יותר במוצרים שלה. HP מכרה את webOS לחברת LG אלקטרוניקה בשנת 2013.

סימביאן

ערך מורחב – סימביאן

מערכת הפעלה ישנה אשר הייתה מערכת נפוצה לטלפונים חכמים, אך כיום אינה מיוצרת במכשירים חדשים. ישנם שני סוגי מערכות הפעלה סימביאן נפוצות:

S60 שהיו בטלפונים חכמים של נוקיה, סמסונג, סנדו ו-סימנס
Symbian UIQ התומכת בשימוש במסכי מגע גדולים וסטיילוס. היצרניות שהשתמשו במערכת הפעלה זו הן סוני-אריקסון, מוטורולה ונוקיה. כיום נוקיה משתמשת במערכת ה-Windows Phone למכשיריהם החדשים.

Windows Mobile

Windows Mobile היא מערכת ותיקה שהייתה נפוצה בעיקר בטלפונים חכמים ומחשבי כף יד. גרסתה האחרונה היא Windows Mobile 6.5.5. המחליפה של המערכת היא Windows Phone הנפוצה בטלפונים החכמים של נוקיה ו-HTC, וכן במכשירים חכמים זולים יותר. Windows Mobile כללה ממשק עם אלמנטים בעיצוב שלקוחים מהגרסה הרגילה (Microsoft Windows). המערכת כללה מסך בית עם קיצורים וגרפים ומסך התחל (תפריט) עם כל האייקונים והתוכנות. חלק גדול מהטלפונים החכמים בעלי מערכת הפעלה Windows Mobile הם יותר PDA עם יכולות סלולריות מאשר טלפון עם יכולות PDA ולכן מכשירים אלה כוללים גם מסך מגע גדול. בנוסף, ישנם טלפונים המשתמשים ב-Windows Mobile ללא מסך מגע. החברות המשתמשות ב-Windows Mobile הן HTC, מוטורולה, סמסונג, i mate jam, i-mate, בנקיו-סימנס, PalmOne ונוקיה.

Windows Phone

ערך מורחב – Windows Phone

מערכת ההפעלה הניידת של מיקרוסופט. המערכת כוללת ממשק חדשני, מעוצב ומהיר יותר, ומתמקדת בפשטות, הפעלה, מהירות ואופטימיזציה עבור החומרה. המערכת הוכרזה לראשונה בשנת 2010.

החברות המשתמשות במערכת הן בעיקר HTC, סמסונג ונוקיה (כיום "מיקרוסופט מובייל").

הגרסה האחרונה של המערכת היא Windows 10 Mobile שהוכרזה בשנת 2015.^[2] התמיכה לגרסה 10 של המערכת הופסקה ב-10 בדצמבר 2019.^[3]

יצרנים

חברות רבות מייצרות טלפונים חכמים, ארבע החברות המובילות במכירתם הן: סמסונג,שיאומי, אפל, אופו

עוד חברות שמייצרות טלפונים חכמים: ZTE,‏ LG אלקטרוניקה, לנובו, ASUS, גוגל,‏ HTC,‏ One Plus ובלקברי. חלק מחברות אלו, כגון נוקיה בעבר, גוגל ואפל, פיתחו גם את מערכות ההפעלה שלהן. לעומתן, חברות אחרות משתמשות במערכות הפעלה שפותחו על ידי אחרות, כגון מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל או Windows Phone של מיקרוסופט.

מעמדו של הטלפון החכם

רובם המוחלט של ילדי דור ה-Z^{[דרושה הבהרה]} משתמשים במכשיר הטלפון החכם לגלישה יום-יומית ברשתות החברתיות המקוונות. סקרים עדכניים מצביעים על נתון לפיו ל-95% מבני הנוער בארצות הברית ישנה נגישות למכשיר טלפון חכם.^[4] אחוזים דומים ואף גבוהים יותר (97%) מתועדים גם בקרב בני נוער ישראלים. כאשר בישראל, הגיל הממוצע בו הילד מקבל את הסמארטפון הראשון שלו נע בין גיל 8 לגיל 10.^[5] רובם המוחלט של בני הנוער, לפחות 92%,^{[דרושה הבהרה]} משתמשים בטלפון החכם באופן יומיומי לגלישה ברשתות חברתיות מקוונות, וכמעט מחצית מתוכם מרגישים שהם מחוברים לרשתות החברתיות כל הזמן.^[4]

הטלפון החכם תופס מקום מרכזי בחיי היומיום של המשתמש בו. עמד על כך שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בעת שדן בערעור של אדם שהורשע בשוד טלפונים סלולריים:^[6]

גניבה ושוד של טלפון סלולרי אינם כגניבה ושוד של כסף או של חפץ אחר. הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי – תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד. לא כל אדם מגבה את תוכן המכשיר "בענן" ושחזור הפרטים לעיתים אינו אפשרי ולעיתים כרוך במשאבי זמן וממון.
בין אם הדבר רצוי ובין אם לאו, לא ניתן להתכחש למעמד שתפס הסמארטפון בחיי חלקים נכבדים בציבור. כאמור, הסמארטפון משמש גם כמחשב, גם כמצלמה, גם כטלפון ועוד פונקציות רבות, בגינם נתפס המכשיר בעיני רבים ל"צינור" אל העולם שבחוץ, ואף לפלטפורמה באמצעותה אנשים מנהלים מערכות יחסים חברתיות. מכאן הקשר העמוק, לעיתים עד כדי תלות, בין בעל המכשיר לסמארטפון שלו. לא ייפלא כי מחקרים עדכניים מלמדים כי חלקים ניכרים באוכלוסייה סובלים מרמות משתנות של חרדה מאובדן המגע עם הטלפון הסלולרי, מהפחד שלא להיות זמין. התופעה מוכרת כיום כ"נומופוביה" ("No-Mobile-Phone Phobia"). גם אם אין הדברים מגיעים כדי פוביה או חרדה כהגדרתם ב-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), יש להכיר בכך שאובדן טלפון סלולרי, על אחת כמה וכמה גניבה של טלפון סלולרי, עשויה לגרום לקורבן תופעות של אי שקט ודחק.
נוסף על אובדן הנגישות והחרדה המתלווה לכך, גנבת טלפון סלולרי מהווה גם חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם. הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי, אשר מעצימים את החרדה מן הגניבה. מרבית המכשירים הסלולריים הנמכרים כיום, הם "מכשירים חכמים", שמהווים לרוב גם שער כניסה לשלל נכסיו הדיגיטליים של האדם – חשבון דואר אלקטרוני, חשבון פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, אפליקציות עם גישה לחשבון הבנק וכיוצא באלה. ההתקדמות הטכנולוגית מן העת האחרונה, אף הופכת את המכשיר הסלולרי לאמצעי תשלום המכונה "ארנק דיגיטלי", אשר מחליף בהדרגה את כרטיסי האשראי הקשיחים. גם בהנחה שהגנב הישראלי הממוצע אינו מעוניין בתוכנו של המכשיר הסלולרי, די בידיעה כי הגניבה עלולה להביא גם לסחיטה או להפצת מידע ותוכן אישי ורגיש, כדי להעצים את החרדה ואת תחושת אובדן השליטה של קרבן הגניבה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

סיכום שנת 2016 בעולם הדיגיטלי והסלולרי, יעקב כהן, 01 ינואר 2017.
טלפון חכם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קרן צוריאל הררי, הסמארטפון לקח את אמא ואבא, באתר כלכליסט, 12 ביולי 2012
יוסי ניסן וצחי הופמן, ‏כחלון לחב' הסלולר: לא להגביל התכונות של הסמארטפונים, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2012
אקונומיסט, חיים בתוך קופסה | בקרוב יהיה הרבה יותר קשה להתנתק מהסמארטפון, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2015
נמרוד צוק, תראו מי מדבר עכשיו: לאן הסמארטפונים יתפתחו?, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2017
חננאל רוזנברג, הַטֵלֵפוֹן הֶחָכָם, באתר הארץ, 23 במרץ 2017, מאמר בנושא חוכמה ממגזין "עיניים"
יעקב אופיר, פסיכולוגיה במרחב הווירטואלי, אתר 'הפסיכולוג שלי'.
גיל ברנד, שימוש חכם בטלפון החכם, באתר הגיע זמן חינוך (אורכב 06.06.2019 בארכיון Wayback Machine), 14 בפברואר 2017
ניקול אשוף, הסמארטפונים אינם הבעיה – אלא הקפיטליזם, ניקול אשוף
סמרטפונים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ יאיר מור, ‏מכירות הסמארטפונים שברו את השיא, ואיזו חברה מכרה הכי הרבה?, באתר ‏מאקו‏, 28 בינואר 2014
^ איתי מקמל, ממתינים לעדכון Windows 10 Mobile? לא לפני תחילת 2016, באתר TGspot, ‏18 בדצמבר 2015
^ אילן גלר, מיקרוסופט: מפסיקים לעדכן את Windows 10 Mobile, עברו ל-iPhone או אנדרואיד, באתר TGspot, ‏19 בינואר 2019
^ ¹ ² "Teens, Social Media & Technology 2018". Pew Research Center: Internet, Science & Tech (באנגלית אמריקאית). 2018-05-31. נבדק ב-2018-12-03.
^ רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
^ ע"פ 8627/14 נתן דבראש דביר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־14 ביולי 2015