טבק (שם מדעי: Nicotiana tabacum) הוא מין של צמחחד-שנתי רחב עלים מסוג "ניקוטיאנה" (אנ') שממשפחת הסולניים, וככל הנראה נוצר על ידי הכלאה טבעית בין המינים ניקוטיאנה סילבסטריס (Nicotiana sylvestris) וניקוטיאנה טומנטוסיפורמיס (Nicotiana tomentosiformis), שניהם צמחים רב-שנתיים. הניקוטיאנה טבקום הוא המין הנפוץ והמשמעותי ביותר מסוגו מבחינה כלכלית, וזנים רבים שלו מגודלים ברחבי העולם.
עליו המיובשים והקצוצים של הצמח משמשים לייצור טבק גולמי, המשמש לצריכה בעיקר על ידי עישון בתצורות כגון: סיגריה, סיגר, סיגרלה, מקטרת, נרגילה או בתצורת תפזורת לצורך גלגול הטבק לצורת סיגריה. הטבק משמש גם ללעיסה בתצורות שונות ולהרחה בצורת אבקה דקה. בשוודיה נהוג להניח שקיק טבק טחון מתחת לשפה העליונה. תצורה זו מכונה סנוס (Snus). ישנם מוצרים הפועלים בטכנולוגיית חימום טבק, אשר אינם מאפשרים את שריפתו של הצמח, ונצרכים על ידי שאיפת אדיו בטמפרטורה הנמוכה יותר מזו של טמפרטורת בעירה, כגון מכשיר מסוג IQOS של חברת פיליפ מוריס.
הטבק מכיל ניקוטין, שהוא אלקלואידאורגניממריץ ורעלן עצבי חזק, במיוחד עבור חרקים. כל אופני צריכת הטבק גורמים להגעת ניקוטין אל מחזור הדם ולהתפתחות הדרגתית של סבילות לניקוטין ותלות בו. מנה קטלנית של ניקוטין נמצאת בחצי סיגר או בשלוש סיגריות בלבד, אך עשנם של אלו מכיל רק שבריר מכמות הניקוטין שבהם. רוב הרעלות הניקוטין נגרמות בשל חשיפה לקוטלי חרקים המכילים ניקוטין בריכוז גבוה.
הסכנה המשמעותית של שימוש בטבק היא החשיפה לחומרים מסרטנים המצויים בו ובעשנו והרס של הריאות. מדינות רבות ברחבי העולם (בתוכן מבחינות מסוימות ישראל) חקקו חוקים המגבילים את עישון הטבק במקומות ציבוריים, במטרה להקטין חשיפה בלתי רצויה לעשנו ונזקיו.
